הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 41

״יפה שלי״ שמעתי את קולו של ג׳ייקוב כאשר הוא בא מאחורי וחיבק אותי מאחור ״היי״ חייכתי ונתתי לו נשיקה חטופה על השפתיים, אני לא מרגישה שום דבר במגע שלו, בנשיקות שלו, במילים היפות שלו, כשמתיו היה מנשק אותי או נוגע בי היה לי מין רעד לא מוסבר בגוף לעזאזל איתך אשלי את חברה מגעילה. החבר שלך עושה בשבילך הכל והדבר היחיד שאת עושה זה לחשוב על זה ששבר לך את הלב יופי אשלי אמרתי לעצמי ״אש?״ הקול של ג׳ייקוב העיר אותי מין המחשבות שנדדו עמוק עמוק למתיו. דיי אשלי דיי. הוא לא אוהב אותך והוא הבהיר לך את זה מצויין, אז תעברי הלאה כבר ״אשלי״ גיחח ג׳ייקוב ״אה מה כן״ אמרתי לא שמה לב למילים שלי ״את בכלל הקשבת לי?״ ציחקק ג׳ייקוב ״לא כל כך״ הודתי באשמה ״חחחחחח משהו עובר עלייך היום״ אמר ג׳ייקוב ונתן לי נשיקה חטופה על השפתיים מבקש רשות להיכנס עמוק יותר ובדיוק אז הצילצול קטע את הנשיקה שכמעט התעמקה ״ביולוגיה״ אמרתי מתנצלת ונעלמת לגמרי משדה הריאה שלו. זה היה סיוט ״אשלי״ שמעתי קול מוכר והסתובבתי זאת הייתה איימי ההיא מלפני עשרים דקות ״הו היי איימי״ אמרתי מחייכת ״אני נשמעת טיפה סתומה אבל דיי איבדתי את הכיוון ועד הרגע שאני אמצא את המנהלת תעבור שנה״ אמרה איימי בנימה מתנצלת גם ככה המורה לביולוגיה היא אחת היא אחת מהמורות השנואות עליי לא יקרה כלום אם אני אאחר ״לא זה בסדר בואי אני אעזור לך״ אמרתי צוחקת ״תודה״ חייכה אליי ״הנה זה״ אמרתי אחרי שתיקה מביכה שהרגישה לי כמו שעות ״אם תצטרכי עזרה כל דבר, את מוזמנת להתקשר אליי״ אמרתי מחייכת מביאה לה את המספר שלי ״חחחחחחח את תתחרטי על ההצעה הזאת״ קרצה לי איימי ביופי הממכר שלה והלכה. לעזאזל למה היא כל כך מוכרת לי. הלכתי מהר לעבר השיעור מתפללת שהמורה הזאת לא תחפור לי עשר דקות מול כל התלמידים.

מנקודת מבט מתיו:
דפיקה בדלת של הכיתה נשמעה ולמראה עיניי נגלתה איימי, היא נערה כל כך יפה, ברור שלא כמו אש.. אויש דיי כבר אני, נהייתי גיי של מחשבות חשבתי לעצמי. כל היום אשלי בראש שלי ״היי״ אמרה איימי בחיוך מתנצל ״ומי את?״ המורה אמרה ספק שואלת ספק אומרת ״איימי לאנטר״ חייכה ״הו את התלמידה החדשה שאמורה להגיע, הנה תפסי מקום, ובבקשה חברה להתנהג אליה יפה, ולעזור לה להתעקלם״ אמרה המורה ״תודה רבה״ חייכה איימי ״את מוזמנת לשבת ליד מר סמית׳״ אמרה המורה איימי הסתכלה עליה בחיוך הממכר שלה והתקדמה לכיווני לעזאזל אפילו החיוך שלה דומה לזה של אשלי, אמרתי לעצמי מתוסכל.
השעתיים המייגעות בספרות הסתיימו ובאתי לצאת מהכיתה ״מת׳״ אמרה איימי ״אה?״ שאלתי מסתובב אליה ״יפה האקסית שלך״ אמרה איימי ״כן אני יוד.., איך את יודעת שהיא יפה לא הראיתי לך תמונה״ אמרתי בשקט ״חחחחח כנראה שהגורל רצה שניפגש, היא התקדמה מהר לשער של בית הספר והתנגשנו זאת בזאת וזהו ראיתי את אשלי האגדה, היא ילדה יפה, וכן אנחנו מאד דומות״ אמרה איימי ובאה ללכת ״איך את יודעת שאתן דומות״ ציחקקתי ״היא קלמזית- ממש כמוני״ קרצה איימי ״וגם יש לה ולי את אותו האקס, אני והיא נהיה חברות טובות״ אמרה איימי ויצאה מהכיתה גילגלתי עיניים בגיחוח והתקדמתי לקפיטריה כאשר אני רואה את אשלי צוחקת עם קטלין על איזה משהו לא ברור. זה כאב לי. באמת. כאב לי שהיא עברה הלאה. כאב לי שהיא עכשיו עם המזדיין הזה בזמן שאני אוהב אותה. ומה שבעיקר כאב לי זה שהיא עברה הלאה בזמן שאני תקוע עליה. לחשוב שעכשיו היא צוחקת, לפני יותר מחודש היא הייתה הרוסה ממני. אני יוצא בן זונה אבל זה נתן לי כח. נתן לי כח להבין שהיא עדיין אוהבת אותי. ופתאום הילדה הזאת עברה הלאה, פתאום היא מחייכת היא צוחקת היא מתאהבת במישהו ששווה אותה ואם כמה שהוא בן זונה מגיע לו אותה. ואז אני נזכר שעשיתי את הטעות של חיי ברגע שנפרדתי ממנה עשיתי את הטעות הכי גדולה שלי ואין לי דרך חזרה ״אאוץ״ שמעתי קול שמעד אחורה וכמעט נפל ובמהירות החזקתי את ידיה הדקיקות של הילדה הזאת. הילדה הזאת שעכשיו עמוק במחשבות שלי ״אני מצט-״ אמרה אשלי ושוב נשאבתי לתוך עיניה הירוקות והבהירות שתמיד גרמו לי למין רעד לא מוסבר אך כאשר שמה לב אליי הורידה את פניה ״מתיו״ אמרה כמעט בלי קול ״אשלי״ אמרתי מוריד את ראשי, נזכר בכמה רע אני הייתי אליה. שקט שרר בין שנינו..