הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 19

״שמוק?״ שלחתי לו את ההודעה בחיוך
״גילת מי אני מהר אה יפה?״
״ברור טוני״ שלחתי את ההודעה
״אז מה מביא אותך לצאט איתי?״ רשמתי את ההודעה וחייכתי לעצמי
״מחר בשעה 2 בצהריים אתן מגיעות ליום הראשון בגריל״ רשם טוני ויכולתי לדמיין את החיוך שלו
״אחלה״ רשמתי
״ניפגש יפה״ רשם לי טוני ויצאתי מהוואצאפ דקה אחרי שניתקתי קטלין התקשרה אלי
״אנחנו עובדות יחד!!! טוני הצליח להשיג לנו משמרות ביחד״ אמרה קטלין מאושרת
״כן טוני הרגע שלח לי הודעה״ אמרתי לקטלין
״ווהוו״ אמרה קטלין וניתקה את השיחה.
השעה הייתה 6 והיה לי רק שעה להתארגן עד שדיימן בא לאסוף אותי הלכתי מהר לחדר שלי ונכנסתי למקלחת כשיצאתי לבשתי גופייה שחורה ואוברול ג׳ינס קצר שמתי את הוואנס השחורות שלי עשיתי קוקו גבוה התאפרתי מעט בהתחשב בעבודה שדיימן ביקש ממני לבוא עם משהו זרוק

מנקודת מבט מתיו:
מת׳-מת׳ סמנתה העירה אותי מהשינה
״מה יש סאמי?״ שאלתי אותה
״אני לא מרגישה כל כך טוב כואב לי הראש והבטן אני יכולה לישון איתך?״ שאלה סאם מצפה לתשובה חיובית היננתי ונתתי לה מקום במיטתי
״תודה מת׳״ אמרה סמנתה ונרדמה תוך דקות ספורות
הבוקר לא איחר להגיע במיוחד ששנתי נדנדה בגלל המחשבות שלי על אשלי
׳מתיו?׳ שאלה אמא שלי כאשר נכנסה לחדר
״כן״ שאלתי מתמתח ומנסה להתעורר
״סמנתה עם חום, תוכל להישאר היום בבית לשמור עליה או שאני לא אלך לעבודה?״ שאלה אמא שלי
חשבתי על מה יש לנו היום שעתיים ספרות עם המורה המזדיינת הזאת שתמיד מעירה לי ואז עוד שעתיים אנגלית עם המורה האהוב עלי
אז לא כזה היה אכפת לי להישאר
״אני אשאר, שתחזרי היום אני אלך לגריל לבדוק אם הם רוצים אותי״ אמרתי בנימה מנחמת
״בטוח?״ שאלה אמא שלי עם רעד בקולה
קמתי מהמיטה באפיסת כוחות
״אמא הכל בסדר גם ככה סמנתה תשמח עם אשאר איתה, ובשביל מה להטריח אותך?״ חייכתי אלי בחיוך מנחם שלא תדאג היא תמיד מאשימה את עצמה שבגללה אני לא אתקבל לארווארד כי אני תמיד נשאר לשמור על סמנתה כשהיא חולה אבל זה לא אשמתה
״אמא הכל בסדר, אני אעבוד קשה כדי להתקבל לארווארד״ חייכתי אליה
״אוקיי, הכנתי מרק תביא לסמנתה וכשאסיים לעבוד אכין לך את הפסטה שאתה אוהב״ קרצה לעברי אמא ויצאה מהדלת
״סמנתה?״ אמרתי בשקט כאשר נכנסתי לדלת
״כן?״ ענתה סמנתה מסתכלת בטלוויזה הגדולה שלה ומשתעלת טיפה
״אני מביא לך את המרק של אמא טוב?״ אמרתי בנימה דואגת
״כן״ היננה יצאתי מהחדר שלה מביא לה את המרק ומאכיל אותה קלות
פיבי הגיעה הביתה מוקדם בטענה שהתבטלו לה השעתיים האחרונות
״אני בבית״ אמרה פיבי
״יש סיכוי את ממשיכה לשמור על סמנתה אני חייב ללכת לגריל״ אמרתי לה
״כן״ חייכה אלי פיבי והתקדמה לכיוון החדר של סמנתה לבשתי על עצמי חולצה טי שחורה ופשוטה עם הגינס הכהה האהוב עלי והתקדמתי לגריל
״אחי״ אמר טוני מתקדם לעברי
״שניםםם״ אמר בצחוק
״כן אה..״ מילמלתי בשקט
״מה מביא אותך לפה?״ אמר טוני
״עבודה״ אמרתי בקול חלש
״חשבתי שמצאת עבודה שמכניסה יותר כסף, כבר לא?״ שאל טוני בחיוך המעצבן שלו
״היא לא עשתה לי טוב, אני יכול לחזור לעבוד פה?״ שאלתי בשקט
״ברור שאבא שלי יוותר על עובד כמוך?״ שאל טוני בחיוך ותפח על כתפי טוני הוא חבר ילדות שלי  עבדתי בגריל מגיל 14 שלי ועד גיל 17 עד שנכנסתי לעסק המזדיין הזה עם סיימון בגריל הייתי  עובד מצטיין אבא של טוני לא רצה לוותר עלי ולכן לא תהיה לו בעיה להחזיר אותי
״אז מתי אני יכול להתחיל לעבוד?״ שאלתי
״כבר מעכשיו״ חייך אלי שוב טוני
״אחלה״ אמרתי ונכנסתי לדלפק
״שמע אחי, אתמול הגיעו חבורת כוסיות לגריל הצלחתי לקחת שתי בנות מהם לעבוד פה, שמע אחי זה מהבנות שאתה תשמח לזיין, יא זיין אחד״ אמר טוני בשעשוע
נכון אני אחד כזה שמזיין כל בת שנראת לטעמי אני חרא בקטעים האלה אבל מה לעשות זה אני
״פשייי אולי באמת אני יצליח לדפוק באחת״ קרצתי לעברו
״הם באות מחר ליום הראשון בעבודה שלהן״ חייך אלי בקריצה טוני
״אני עובד מחר״ חייכתי לעברו בחיוך ממזרי והלכתי לעבר שולחן עם חמש בנות בערך בגיל שלי, כל המחשבות על אשלי לא עושות לי טוב אולי אני אצליח למצוא איזה מישהי ולשכוח מאשלי
״מה נשמע בנות?״ קרצתי לעבר הבנות בחיוך הכובש שלי מה שבטוח אני יוצא מפה לפחות עם זיון אחד