הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 1

״לעזאזל״ מילמלתי לעצמי מחפשת בכל המסדרנות את הפאקינג מזכירות
״אני מאחרת לשיעור״ אמרתי לעצמי מבחינה שהשעה כבר 08:40
זה כל כך לא אופייני לי
התקדמתי לעבר המסדרון האחרון
״מר סמית׳ כדאי לך מאד להירגע״ שמעתי קול של אישה מבוגרת
התקדמתי אל עבר הקול רואה את האישה המבוגרת שהייתה טיפה שמנמנה היא סידרה את משקפיה
״לעזאזל מי את חושבת שאת?!״ אמר כנראה הנער סמית׳
הסתכלתי עליו ושוב המראה המלוכך עם העיניים האפורות ירוקות יחד נגלה לעיניי הילד שתפס את תשומת לבי בתחילת היום
״מתיו סמית׳ אם תמשיך ככה אנחנו נתקשר לאמא שלך!״ צעקה האישה
״ועכשיו לך לשיעור שלך!״ המשיכה להגיד האישה טיפה יותר נינוחה
שוב עיניו של מתיו נקלעו אל תוך עיניי לא ידעתי מה הוא חושב כרגע ומה ההרגשה שלו אבל מה שבטוח שהמבט המנקר שלו הפחיד אותי לגמרי
״על מה את מסתכלת״ מילמל מתיו בקול מחוספס שגרם לי לצמרמורת קלה
״על כלום״ מילמלתי הוא רק הסתכל והמשיך ללכת
הילד הזה באמת תעלומה.
״שלום לך!״ אמרה האישה אשר לפני רגע צרחה את נשימתה
״שלום, אני הילדה החדשה״ מילמלתי בשקט
״אההה הגברת גרין״ חייכה אלי האישה חיוך מתוק והתקדמה אל עבר משרדה בהליכתה המסורבלת שגרמה לי לצחוק
״בואי בואי הגברת גרין״ חייכה אלי המזכירה והתקדמה אל עבר מקומה ישבתי לידה וחייכתי אליה
״אז את האחות של זאק המפורסם?״ גיחחה המזכירה עושה כמה דברים במחשבה
״כן״ אמרתי מהססת
״אשלי, נכון?״ חייכה אליי האישה
״כן״ אמרתי
״נעים להכיר אני סוזן, אני המזכירה של המנהל שלך ואם תצטרכי עזרה תמיד תוכלי למצוא אותי ולפנות אליי״ חייכה אליי סוזן
״תודה״ אמרתי מגחחת
״אני יכולה לדעת רק איפה הכיתה שלי ואיך אני מגיעה לשם״ שאלתי בשקט
״בטח״ אמרה סוזן מצמצת את עינייה כדי שתוכל למצוא איפה הכיתה שלי
״כיתה י׳3״ חייכה סוזן כאשר עינייה נצצו
״אוקיי תודה״ גיחחתי
״בואי אני אלווה אותך״ אמרה סוזן בשקט
ההליכה אל עבר הכיתה הייתה שקטה ממש
״תגידי, מי זה המתיו הזה?״ שאלתי במילמול קל אני לא מבינה איך הוא כל כך מעניין אותי
״אוי עזבי, אל תתקרבי אליו תתרחקי ממנו כמה שאת יכולה והכי חשוב תזהרי ממנו ומהחבורה שלו״ אמרה סוזן במילמול קל
״ניראה כאילו כולם מפחדים ממנו״ מילמלתי לעצמי ובמזל סוזן לא שמעה
״הנה הכיתה שלך״ חייכה סוזן נקשה בדלת ופתחה אותה לרווחה
היא נכנסה לכיתה בהליכתה המרושלת ואני מסתרכת אחריה
״מר לנטר״ מילמלה סוזן אל עבר המורה שניראה יחסית צעיר
״כן?״ שאל
״זאת אשלי גרין, הנערה החדשה״ חייכה סוזן
״אוקיי״ חייך מר לנטר
״את יכולה ללכת אני אסתדר מכאן״ המשיך מר לנטר
״אוקיי, בהצלחה אשלי״ חייכה אלי סוזן
ויצאה בהלכתה המרושלת מחדר הכיתה
התלחששויות רבות החלו להיות אצל רוב הילדים.. בכל זאת הם מכירים מגיל צעיר ופיתאום אני נתקעת באמצע שום מקום..
״שקט כולם״ מר לנטר ניסה להרגיע את הרוחות בכיתה
״ביקשתי שקט!״ צעק מר לנטר כך שהכיתה השתתקה
״תכירו זאת אשלי גרין, היא ילדה חדשה בכיתה הזאת ואני מצפה מכולם להתייחס אליה בכבוד והגינות!״ אמר מר לנטר
״יש למישהו משהו להוסיף?״ המשיך מר לנטר
ילדה עם חולצה מינמלית הצביעה
״כן הגברת בריטני״ אמר מר לנטר ויכולתי לראות את גילגול עיניו
״יש לי שאלה לאשלי״ אמרה בריטני בקול מתנשא
אני והיא לא נהיה חברות בכלל
״נו״ אמר מר לנטר
״מאיפה באת? מפח הזבל כי כמו איך שאת ניראת זה ניראה כאילו יצאת מהפח״ גליי צחוק שררו בכל הכיתה ואני רק שתקתי אני לא אחת ששותקת אבל העדפתי להיות בלתי ניראת
״כאילו שאת ניראת משהו״ אמרה אחת הנערות שישבה בצד של הכיתה
״יותר ממך זה בטוח״ מילמלה בריטני
״חייה בסרט לכי תחפשי את החברים שלך בפח הזבל זה מתאים לך כי יש שם דברים מסריחים בדיוק כמוך״ המשיכה הנערה
גלי צחוק המשיכו להופיע בכיתה
״את תשלמי על זה״ אמרה בריטני וקמה ממקומה יכולתי לראות את תווי פניה היא הייתה נערה יחסית יפה היה לה שיער בלונדיני ארוך ועיניים ירוקות בהירות בקצוות שיערה היה צבע ורוד בהיר והגוף שלה היה מושלם במיוחד בבגדים המינמלים שבקושי הסתירו לה משהו היא באה לצאת מהכיתה וגלי הצחוק עדיין סררו בחדר
לעזאזל מה ביקשתי להיות בלתי ניראת?
״הגברת בריטני תחזרי למקום״ אמר מר לנטר משתיק את כל הכיתה בבת אחת
״אשלי ברוכה הבאה לכיתתנו״ חייך מר לנטר
״תוכלי לשבת שם״ אמר מר לנטר והצביע על שולחן מרחוק משאר השולחנות בדיוק כמו שאני אוהבת את הלבד שלי.
״אוקיי״ מילמלתי והלכתי לעבר המקום שלי
״תזהרי שלא תיפלי״ גיחחה בריטני שמה לי רגל שמעדתי עליה וכמעט נפלתי הסתכלתי עליה גילגתי עיניים
״עלובה״ מילמלתי והתקדמתי למקום שלי בשעה שאחרי השיעור עם מר לנטר שמתסתבר שהוא מלמד ספרות הייתה שעת מתמטיקה משעממת הרשתי לעצמי לפתוח את מחברתי ולשרבט לתוכה כמה מהציורים שאני אוהבת השיעור עבר מהר במיוחד והצילצול הגיע מהר לקחתי את התיק שלי ויצאתי אל עבר הלוקר שסוזן הביאה לי קודם לכן
״את״ צעקה נשמעה לעברי
הסתובבתי אל עבר הקול לאחר שנעלתי את הלוקר
״אני?״ מילמלתי
״כן, את, החדשה״ גיחח הקול שהתקרב אליי
״היי״ אמר הקול זיהתי את מי שדיברה איתי זאת הילדה שהגנה אליי בשיעור הראשון
״היי״ חייכתי אליה
״אני קטלין, נעים להכיר״ ציחקקה קטלין מציגה את עצמה
היא הייתה נערה יפהיפה היה לה שיער ארוך ארוך שהגיעה לה עד האגן בצבע אדום כהה קצוותיה היו חומים ובהדרגה הפכו לשחורים שיערה היה גלי יחסית
עינייה הירוקות התאימו לצבע עורה ולנמשים שהיו על אפה היו לה שתי עגילים בכל אוזן ואליקס באוזן ימין היא הייתה רזה ממש וגבוה ממני בערך ב-10 סמ היא לבשה חולצה שחורה צמודה שהגיעה לה עד הטבור מה שהסגיר שיש לה גם עגיל בטבור ומכנסה היה לבן קצר עם ואנס שחורות
״היי״ מילמלתי לקטלין אחרי שסרקתי אותה מי כף רגל ועד ראש
״אל תתייחסי לבריטני הזאת סתם מטומטמת״ חייכה אליי קטלין
״כן למדתי להתעלם מכאלו״ ציחקקתי
״בואי אני אכיר לך עוד כמה חברות!!״ אמרה קטלין ומשכה בידיי
איפה כל ההמירות שלי על להישאר בלתי ניראת נעלמו מילמלתי לעצמי נגררת אחרי קטלין
הגענו למין חצר אחורית מאחורי בית הספר
תכירי זאת זואי הציגה לי קטלין את זואי שעמדה שם
״היי״ חייכה זואי
״היי״ חייכתי אליה חזרה
לזואי היה שיער שחור פחם הוא היה יחסית ארוך היה לה גלח בצד הימיני של השיער וקצוותיה היו ורודים כההים שיערה היה חלק
עינייה של זואי היו ירוקות בהירות ואני נשבעת שאפילו ראיתי טיפה ורוד בעיניים שלה..
לאחר שסרקתי גם אותה
קטלין לקחה את ידיי והמשיכה
״תכירי זאת פיבי״ המשיכה קטלין
לעומת קטלין וזואי המראה של פיבי היה מראה של ילדה טובה יותר מאשר של ילדה רעה שיערה היה שטני יחסית קצר הוא היה יחסית חלק עינייה היו כחולות בהירות מעורבבות עם צבע חום
״שלום״ חייכה אליי פיבי בחיוכה ראו שיש לה שתי גומות גדולות בלחיים
״היום אחרי בית ספר באים אלייך נכון פיבי?״ שאלה קטלין את פיבי
״ברור״
״חדשה גם את מוזמנת״ המשיכה פיבי
״קוראים לי אשלי״ גיחחתי
״חח אז אשלי גם את מוזמנת״ תיקנה את עצמה פיבי
שאר היום עבר מהר הודעתי לאמא שלי שאני הולכת לחברה. מוזר אף פעם לא התחברתי בקלות כל כך
לעזאזל אחרי היום אני חוזרת להיות הבלתי ניראת שהייתי אמורה להישאר מילמלתי לעצמי
הלכנו אל עבר הבית של פיבי שהיה במרחק כמה מטרים מבית הספר
״אז אשלי״ גיחחה קטלין
״ספרי על עצמך!!״ המשיכה
ציחקקתי
״אמ מה יש לספר?״ שאלתי
״חבר?״ שאלה פיבי
״לא..״ מילמלתי
״את רוצה להגיד לי שאף פעם לא היה לך חבר?״ שאלה פיבי בגיחוח
״כן״ מילמלתי בשקט
״את בתולת שפתיים?״ גיחחה זואי
״מה זאת השאלה הזאת״ ציחקקתי ״תעני!!!!״ גיחחה קטלין לוקחת כרית וזורקת עליי
״לא רוצה!!״ המשכתי לצחוק
קטלין זואי ופיבי המשיכו לזרוק עליי כריות
״כן כן אני בתולת שפתיים רק תפסיקו״ גיחחתי בדיוק שסיימתי את המשפט התנגשתי בגוף מוצק הסתובבתי לאחור.
זה לא קורה עכשיו נכון?
זה לא יכול להיות הוא..
זה היה לא אחר מאשר..