הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 26

״אזז אתה בן דוד של טוני??״ שאלה קטלין מתרגשת ״כן״ אמר ג׳ייקוב מגרד את עורפו בשל המבוכה שחש ״אומיגאדדד אתה חתיךך בדיוק כמו שטוני תיאר אותך!!״ אמרה קטלין חסרת טקט מה שגרם לו להסמיק. מוזר נראה כאילו הביטחון שלו לא הכי בשמיים ״כנראה״ ענה ג׳ייקוב חצי שואל חצי אומר ומחייך חיוך מבויש ״אתה לא היית אמור להתחיל מחר?״ שאלה קטלין ״הייתי אבל הגעתי אתמול מהטיול שלי בארהב העדפתי להתחיל כבר״ ענה לה ג׳ייקוב ״טוב תפסיקי לתחקר אותו״ אמרתי לקטלין ששמתי לב כבר שחש באי נעימות
״מהה אני רוצה להכיר את הבן דוד של טוני״ אמרה קטלין והוא חייך ״מי את?״ שאל ״קטלין״ אמרה קטלין ״אז את המפורסמת שטוני לא מפסיק לדבר עליה?״ חייך אליה ג׳ייקוב והפעם היה תורה להסמיק ולהתבייש ״כנראה״ אמרה טיפה נרגשת ״ומי אתן?״ שאל ג׳ייקוב ״אני פיבי וזאת אשלי״ אמרה פיבי ״נעים להכיר״ ציחקק ג׳ייקוב והצלצול של סיום ההפסקה נשמע בחלל בית הספר ״אז כנראה שאני צריך ללכת״ חייך ג׳ייקוב ״באיזה כיתה אתה?״ שאלתי ״י3״ ענה במהירות ״אז אתה בר מזל, אתה איתנו בכיתה״ אמרתי צינית לגמרי
״כנראה״ חייך ג׳ייקוב ״טוב אז הולכים שלא נאחר למר לנטר גם ככה הוא שונא אותי״ אמרתי מצחקקת ״כן כן״ אמרה פיבי וכאשר הגענו שתי צעדים לתחילת הכיתה נזכרתי ששכחתי שוב את המחברת שלו. רק אצלו זה קורה לי ״שיט שיט שיט״ אמרתי ״שוב פעם שכחת את המחברת לשיעור של מר לנטר?״ ציחקקה קטלין ״כן״ אמרתי מיואשת ״הלכתי להביא אותה״ אמרתי בשקט כשבאתי לפנות לכיוון הלוקרים בריאן עמד שם לוקח לעצמו ספר ״שיט״ מילמלתי כמעט ולעצמי ״מישהי יכולה לבוא איתי לקחת את הספר?״ שאלתי מקווה שהן יגידו כן ״אני אבוא איתך״ חייכה פיבי ״זה בסדר פיבי אני אלך שכחתי את הספר של השיעור שלו בלוקר גם ככה״ אמר ג׳ייקוב. באיזה שהוא מצב הרגשתי מוגנת יותר, שלא תבינו לא נכון אני מוגנת עם פיבי אבל בריאן לא שפוי הוא יכול להפחיד אותי ואת פיבי למוות אז דווקא בגלל שג׳ייקוב בא הרגשתי מוגנת יותר ״את באה?״ שאל ג׳ייקוב מוציא אותי מהמחשבות על בריאן שעדיין עמד שם כאילו מחכה שאבוא לשם ״כן״ חייכתי אליו
״למה?״ שאל ג׳ייקוב ״סליחה?״ שאלתי לא מבינה מה ג׳ייקוב רוצה אותי ״למה הסתכלת על הנער הזה מילמלת שיט ואחרי זה ביקשת שמישהי מהן תבוא איתך?״ שאל ג׳ייקוב ״עזוב״ מילמלתי ג׳ייקוב הינן כאילו הבין שאני לא רוצה להיכנס לזה ״הלוקר שלי פה״ חייך ג׳ייקוב הלוקר שלו היה במרחק של חמישה מטרים מהלוקר שלי וישר פחד חילחל בגופי ״אני רק אביא את הספר ואני מבטיח שאני אבוא לשם בסדר?״ שאל ג׳ייקוב כאשר שם לב שאני מפחדת כולי היננתי והוא חייך הגעתי ללוקר שלי  ולקחתי את הספר בריאן חייך אלי וידעתי שהוא יביא הערה ״פשייי אש, מה נהיה ממך?״ ציחקק בריאן מתקרב אלי ״מה?״ שאלתי בשקט כאשר ״לא יפה אש, ממתי נהיית כזאת?״ המשיך בריאן לצחוק עלי הדמעות כבר התכוננו לרדת ״עשית טעות את אף פעם לא עושה טעויות״ אמר בריאן ״הטעות היחידה שעשיתי זה להיות איתך״ אמרתי עם עיניים דומעות ״שמענו עלייך, מה נהיה ממך אשלי, חבל היינו יכולים להצליח את הקשר הזה אבל העדפת כמו זונה לעבור לבן מזדיין אחר״ אמר בריאן צוחק והתקרב אלי שוב ״איפה החבר שלך עכשיו?״ שאל בריאן מתקרב לכיווני שוב ״או שגם הוא היה שקר?״ ציחקק בריאן ״עזוב אותי בשקט כבר בריאן״ אמרתי מתחננת ״זה לא יקרה״ אמר בריאן ונתן לי נשיקה על הלחי קפאתי במקום ״אשלי״ אמר ג׳ייקוב ורץ לעברנו