הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 42

״מה?״ שאלתי מנסה להבין, איימי בגלל זה השם הזה היה כל כך מוכר לי האקסית של מתיו שמתיו כל כך אהב, האקסית של מתיו שבדיוק כמוני הייתה קורבן לדיימן ״חחחחחח נבהלת?״ שאלה איימי ״לא, עכשיו נזכרתי מאיפה את מוכרת לי״ חייכתי אליה ״רוצה לשמוע עוד משהו שאנחנו דומות בו?״ שאלה איימי ״שתינו קורבן של דיימן״ אמרנו יחד והחלנו לצחוק ״אש, רוצה לספר לי מה קרה לך? אחרי הכל אנחנו דומות״ אמרה איימי ״זה סתם, זה פשוט שנמאס לי ממנו, כאילו אני ממש מעצבנת גם יש לי חבר חדש וגם מתיו לא עוזב לי את הראש זה כאילו אני בוגדת בו״ אמרתי מיואשת ״אש, זה לגיטימי והכל בסדר, אני מבינה אותך באמת אש״ אמרה לי איימי בנימה מנחמת חייכתי אליה קלות ״תגידי, את עדיין אוהבת אותו?״ שאלתי חוששת מהתשובה שלה ״את מאט?״ שאלה איימי ״כן, כאילו את לא חייבת להגיד לי כאילו אני אבין אם לא תרצי לספ-״ אמרתי אך היא קטעה אותי בחיוך ״מתיו זה היסטוריה בשבילי, אהבתי אותו באמת הוא היה האהבה הראשונה שלי, אבל אני יודעת שאני והוא לא הכי מתאימים אני יודעת שלא משנה מה הוא תמיד ישאר האהבה הראשונה שלי והנשיקה הראשונה שלי, אבל אני גם יודעת שאני והוא צריכים להישאר ידידים גם בגלל שאני כבר לא אוהבת אותו אבל בעיקר שהלב שלי שייך למישהו אחר..״ סיימה איימי את דבריה ״דיימן?״ שאלתי בשקט היא היננה בהסמקה קלה ״חחחחחחחח אני ממש מפגרת אה? הבן אדם הזה שינה אותי הפך אותי למישהי שלא ייחלתי להיות, איך אני עדיין אוהבת אותו?״ שאלה איימי מתוסכלת קוברת את ראשה ברגליה ״איימ׳, אני בטוחה שהוא השתנה הוא חשב על זה ואני בטוחה שהוא התבגר, אני מבינה אותך זה כל כך מוזר שדווקא הבן אדם שהכי ייחל לשנות אותך הוא זה שאת חולמת עליו בלילה חולמת על הרגע שתדברו שתהיו יחד, אני חושבת שלכל בן אדם מגיעה הזדמנות שנייה, ואני בטוחה שאת ההזדמנות השנייה הוא יקח בשתי ידיים וילחם עלייך..״ אמרתי ״את צודקת, אז אש תגידי למה למתיו לא מגיעה הזדמנות שנייה?״ שאלה איימי הסתכלתי למעלה לשמיים שנצבעו בצבע הכחול בהיר ועליהם נצבע ענן גדול בצורת לב שעליו טבוע הסמל של פוראבר שהזכירו לי נשכחות שהזכירו לי את מתיו, שהזכירו לי את היחיד שאני אוהבת.

**פלשבק:**
״נו אש, מה את עושה עניין מכל דבר״ אמר מתיו מתקרב אליי כאשר אני יושבת בחצר שלי ומסתכלת על העננים ״אני ממש לא עושה עניין מכל דבר״ אמרתי בגלגול עיניים ״את כן, לא היית מתעצבנת עליי ככה אם לא היית עושה מזה עניין״ אמר מתיו משלב את ידיו ומתיישב לידי ״סליחה באמת שאנחנו באמצע המסעדה ואיזה מלצרית זונה מתחילה לפלרטט איתך ואתה זורם איתה״ אמרתי בכעס ״חחחחחח קנאית שלי״ אמר מתיו התרגזתי. אני שונאת שאומרים לי קנאית ״אתה יודע שאני שונאת שאומרים לי קנאית״ אמרתי מחמיצה את פניי ״חחחחח אבל את קנאית שלי״ אמר מחייך אליי
ואני נשארתי עם הפנים החמוצות שלי ״נו אש אני אוהב אותך ורק אותך״ אמר מתיו ״כן בטח״ מילמלתי ״את רואה את זה?״ שאל והצביע על ענן בצורת לב שעליו טבוע הסמל של פוראבר ״כן..״ מילמלתי עדיין כועסת עליו, ״אומרים שהענן הראשון שרואים ובו יש צורה זה הענן שמסביר את האופי שלך״ מילמל מתיו ״ומה אני אמורה להסיק מזה?״ שאלתי ״את אמורה להסיק מזה שאני ואת זה לתמיד, שאני לא אעזוב אותך בשביל אף מלצרית אידיוטית ובטח שאני אעדיף אותך על פניי כל הבנות שאיי פעם הייתי איתם, אש את אהבת חיי ולא משנה מה יקרה, אני ואת זה לנצח לתמיד, גם אם ניפרד וגם אם לא יודע אנחנו נמצא אחד את השניה כי אלה אנחנו ואני אוהב אותך יותר מכל מי שאהבתי במהלך כל חיי, את האישה של חיי ואני בחיים לא אוותר עלייך, זה מספיק ברור לך שאין סיכוי בחיים שאני אעזוב אותך? שאני אבגוד בך? או שאני אהיה עם מישהי אחרת? כל עוד את בחיים שלי אין לי אף אחת אחרת בראש, את חשובה לי, זה מספיק ברור לך?״ שאל מתיו, אני ומתיו היינו מהזוגות הצינים צוחקים אחד על השניה כל הזמן אבל איכשהו מתיו תמיד ידע להגיד את המילה הנכונה ברגע הנכון, ואיכשהו תמיד בכיתי והתרגשתי ממנו ״חיים שלי למה את דומעת?״ שאל מתיו ״כי פעם ראשונה שאתה מרגש ככה״ צחקתי עליו הוא רק חייך אליי וקירב אותי אליו ״אה ואש?״ שאל מתיו ״כן?״ עניתי ״המידת חזיה שלך גדולה יותר מזאת של המלצרית, אין סיכוי שאני אוותר עלייך״ קרץ מתיו ״חחחחחח אידיוט חרמן״ אמרתי ונתתי לו כאפה קטנה ״זה כאב..״ אמר מתיו בצחוק ״אני אוהב אותך אש״ חייך אליי מתיו ״גם אני אוהבת אותך מאט״ אמרתי מחייכת ונשארנו מחובקים שם הרבה זמן..
**סוף פלשבק**