הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 2

היי בנות אני ממש אשמח אם תציעו לחברות לקרוא את הסיפור
פשוט זה סיפור חדש ואני ממש רוצה שהוא יתפוס כמו הסיפור הקודם שלי בינתיים תודה לכל הקוראות 😊😍

מתיו
״מה הוא עושה פה״ מילמלתי לעצמי
״הנה שוב הילדה שנדלקה עליי בבית הספר״ חייך אליי מתיו ופאק החיוך שלו היה כל כך מושלם
״היי הנה שוב הילד שחיי בסרט״ עקצתי אותו בחזרה חיוכו הגדול אט אט התקטן
״אחד אפס לי״ מילמלתי
אך בין רגע החיוך שלו התרחב שוב
״אם כבר אחד אחד״ אמר מתיו ממשיך להסתכל עליי וחיוך ניצחון נמרח על פניו לראשונה ראיתי כמה נער יפה הוא.
היה לו שיער חום כהה עינייו היו אפורות על גוון הכחול כל שרוול ידיו היה מלא בקעקועים הוא היה פשוט מושלם
״אחד אחד קטנה״ אמר מתיו
״זה עוד לא נגמר״ עקצתי אותו חזרה
״זה יגמר רק מתי שתרצי שזה יגמר וזה יקרה עוד הרבה זמן. אני מבטיח לך״ קרץ אליי מתיו
״נחייה ונראה״ המשכתי למלמל
לאחר כמה שניות שבהם בהיתי במתיו נגלו למול עיניי עוד שלושה בנים
״היי״ חייך אחד הבנים
״היי״ חייכתי בחזרה
״דיימן״ הציג את עצמו
״אשלי״ חייכתי אליו
דיימן היה יפה תואר
שיערו היה פרוע במקצת עינייו היו כחולות עמוקות על צווארו התנוסס קעקוע גדול שהיה קשה שלא לראות היה לו עגיל בגבה בדיוק כמו שלאח שלי
״אז.. נעים להכיר אשלי״ חייך דיימן
״תכירי אלה ניק ומקס״ אמר לי דיימן מציג בפניי את ניק ומקס
ניק היה נער עם עיניים ירוקות בהירות ושיער בלונדיני קצר
לעומת זאת למקס היה שיער חום כהה כהה שהגיע לו עד לתחילת הצוואר ועיניים ירוקות כחולות לעומת ניק דיימן ומתיו למקס לא היה בכלל קעקועים
הוא היה נראה הנער הפחות מלוכלך מבינהם
״אתן מביאות את הילדה הזאת היום בערב״ שאל מתיו מוציא אותי מהסתכלותי על מקס
״אני חושבת שכן״ אמרה פיבי
״אני לא ילדה״ אמרתי בכעס
״השם שלי אשלי. ילד״ אמרתי בקול מתנשא הוא רק הסתכל עליי וחיוכו הנלהב מדיי הראה לי שהילד הזה באמת אוהב את עצמו יתר על המידה
״אז שהילדה״ הדגיש מתיו את ״השם שלי״ כדי שאני אתעצבן
״לא תעשה בעיות ולא תהיה תינוקת״ ציחקק מתיו
הסתכלתי עליו ועצרתי את עצמי מלצעוק
״אה וקטנה?״ הדגיש מתיו את הקטנה כדי לעצבן
״אני לא קטנה״ מילמלתי
״את כן. אני אומר דברים נכונים״ אמר מתיו בקול מתנשא
ואז המשיך לדבר
״שתיים אחד לי״ קרץ אליי מתיו
״שתיים שתיים״ אמרתי בחיוך זדוני
״איך?״ שאל מתיו לא מבין
״כי אתה אידיוט.״ אמרתי בשקט
״אני לא אידיוט״ המשיך מתיו
״אתה כן. אני אומרת דברים נכונים״ חיקתי את מתיו בטון קולו
״שתיים שתיים״ קרץ מתיו
״אבל זה עוד לא נגמר״ המשיך מתיו
והלך לעבר חדרו ואחריו שלושת חבריו האחרים
״מה זה היה אחותי?״ שאלה קטלין מתחילה לצחוק
״מה זה היה מה״ אמרתי ממלמלת
״את עקצת אותו כל שתיי דקות והוא רק חייך זה לא
אח שלי .״המשיכה פיבי
״וואו אח?״ שאלתי לא מבינה
״כן מתיו זה אח של פיבי״ אמרה זואי
״באמת?״ שאלתי בשקט
״כן״ ציחקקה קטלין
״את אוהבת אותו?״ שאלה קטלין
״מה לא אני שונאת אותו ורק הכרתי אותו הוא מנופח באגו שונאת בנים כאלה!!״ אמרתי ולרגע שכחתי שפיבי זאת אחותו הקטנה
פיבי ציחקקה
״אז לאן אתן הולכות היום?״ אמרתי מעבירה נושא
״סוד״ גיחחה קטלין בשקט
״נו לאן!!״ שאלתי.
עיניין אותי לאן הם הולכים
״אבל אמרתם שאני באה״ אמרתי בשקט
ושילבתי ידיים
״אז בגלל זה זה סוג״ ציחקקה פיבי
״טוב אנחנו תכף באות״ אמרה זואי
״לאן אתן הולכות?״ שאלתי בשקט
״פיבי רוצה לראות את אהוב ליבה״ ציחקקה זואי
״מי זה אהוב ליבה?״ שאלתי מחכה לתשובה
פיבי הפכה לאדומה בין רגע
״ועוד אני עגבנייה?, אה?״ גיחחתי
גורמת לפיבי לצחקק
״מקסוש מחכה לך״ עקצה זואי את פיבי
״את אוהבת את מקס??״ ציחקקתי
״למעשה היא לא אוהבת, הם חברים״ אמרה קטלין בלי חשק
״מה??? באמת??? איך הוא?״ שאלתי
״הוא הבן אדם הכי מתוק בעולם״ אמרה פיבי בפרצוף חולמני
״לכי כבר מאוהבת״ גיחחתי
״אז את רוצה לבוא איתנו למעלה?״ שאלה פיבי
״ממש לא, לא בא לי לראות את הפנים המעצבנות של מתיו שוב״ מילמלתי ברוגז
״לא שמעתי מה אמרת״ אמרה פיבי
״לא זה בסדר אני אחכה פה״ גיחחתי
״אני אשאר איתה״ קטלין אמרה מחייכת
״אבל תחזרו מהר״ ציחקקה קטלין
״טוב טוב״ אמרה זואי והו עלו למעלה
״אז זה דיימן הא?״ אמרה קטלין שוברת את השתיקה אליה נכנסנו לפני שתי דקות
״מה״ שאלתי מבובלבת
״אני פשוט חושבת במי תתאהבי״ גיחחה קטלין
והמשיכה
״מקס וניק תפוסים מתיו מנופח באגו ורואים שאת שונאת אותו אז......״ אמרה קטלין חוטרת לדברים שרצתה להגיד ממזמן
״אז מה?״ שאלתי משחקת אותה ראש קטן
״אז נשאר רק דיימן״ חייכה אליי קטלין
״אני לא אוהבת את דיימן״ אמרתי ממלמלת בשקט
״כן כן.. בטח״ ציחקקה קטלין
גורמת לי לצחוק
״אז עכשיו אכפת לך לספר לי לאן אנחנו הולכות היום?״ שאלתי בשקט
״אממממ..... לא״ חייכה קטלין
״אוף״ מילמלתי
״אני רוצה להביא לך בגד אחר״ אמרה קטלין
״מה בגד אחר, מה רע במה שאני לובשת״ מילמלתי
״כלום רק שזה הופך את הגוף שלך לפחות יפה ממה שהוא״ אמרה קטלין
״אני לא אוהבת את הגוף שלי״ מילמלתי
״זה בגלל שאת לא לובשת בגדים שמחמאים לך!!״ ציחקקה קטלין
״מה אני כבר יכולה ללבוש״ מילמלתי
״בואי״ משכה אותי קטלין לחדר של פיבי
״הנה״ אמרה קטלין
והביאה לי מכנס ג׳ינס קצר שהיה צמוד בצהע שחור וגופייה לבנה שהייתה בטן עם נעלי עקב שחורות
״אני כל כך לא הולכת ללבוש את זה״ מילמלתי
״נו מה אכפת לך סתם בשביל הכיף!!״ אמרה קטלין
״לא!!״ ציחקקתי
״נו״ אמרה קטלין
״לא בא לי״ אמרתי
״כן בא לך את פשוט לא רוצה לצאת מתמדמית הילדה הטובה״ אמרה קטלין
שתקתי והרקנתי את ראשי אחרי הכל היא יחסית צודקת
״אני צודקת״ אמרה קטלין ושפתייה הפכו למחויכות בין רגע
״את חייבת להבין משהו אשלי״ אמרה קטלין
״מה אני חייבת להבין?״ שאלתי
״את חייבת להבין שכל ילדה טובה היא ילדה רעה שלא נתפסה״ ציחקקה קטלין
משהו במשפט שלה היה טיפה נכון
״ועכשיו אשלי תשתחררי״ אמרה קטלין טיפה צועקת
מה כבר יכול להיות רע? אמרתי לעצמי והלכתי לעבר השירותים להחליף את הבגדים
החלפתי את הבגדים ויצאתי מהשירותים
״אין פה אף אחד נכון?״ אמרתי בשקט מקווה שאני צודקת
״רק אני!!״ ציחקקה קטלין
״נו את יוצאת??״ שאלה קטלין
״כן כן״ מילמלתי
יצאתי מהשירותים כאשר אחת מידיי מסתירות את הבטן החשופה שלי
״תורידי את היד רגע״ ציחקקה קטלין הורדתי את ידי מהבטן
״הגוף שלך כל כך יפה״ אמרה קטלין בשקט
ודחפה אותי לעבר המראה
הסתכלתי על עצמי הגופייה הצמודה והמכנס הפכו אותי לרזה יותר ממה שאני בדרכ
חייכתי לעצמי לשם שינוי אהבתי את מה שראיתי
״את אוהבת את מה שאת רואה?״ שאלה קטלין
״כן טיפה״ אמרתי בשקט בשקט ״רק שלא יראו אותי ככה״ אמרתי בשקט
״למה את ניראת יפה יותר ככה״ גיחחה קטלין
דפיקה בדלת נשמעה וישר הסתתרתי
״זאת בטח פיבי אין לך מה להילחץ ילדה טובה״ ציחקקה קטלין
יצאתי ממקום המחבוא שהתחבאתי בו וקטלין פתחה את הדלת
בדלת לא עמדה פיבי אלא..