הקאפו האכזר שלי{1}

איזבל

נ.מ איזבל
-קמתי בבוקר למוזיקה רועשת,
אני ממש לא טיפוס של בוקר! עקבתי אחרי הרעש עד שהוא הגיע למחוץ לחלון שלי, פתחתי את החלון בחדר שלי וראיתי חלון ממש מולי, מה? ראיתי מישהו בחלון והוא היה נראה כאילו הוא מכה משהו אבל לא הצלחתי לראות כלום.ראיתי רק דמות שנראת בסביבות גיל 20 כזה הוא היה שרירי, בהחלט היה לו גב, שיער שילוב של בלונד חום שטני כזה, הייתה לו עין אחת כחולה ועין אחת שילוב של כחול וירוק ופאק אני חושבת שהוא הדבר הכי מושך שראיתי בחיים שלי. הבעיה היא שלא ראיתי ככ טוב את האזור שם כי היה ווילון ארוך שהסתיר חצי מהחדר, ברגע שהווילון עף טיפה לצד כנראה מהרוח, יצאה לי צווחה קטנה מהפה והעיניים שלי נפערו מהלם.
זה היה הוא. זה היה אותו אחד מאתמול בבוקר.
הווילון זז וראיתי רגליים על הרצפה ודם ניתז לצדדים,
הייתי בפאקינג שוק.
אני לא יודעת מי זה האיש הזה ולא הייתי רוצה להתעסק איתו.
שכחתי שהחלון שלי היה פתוח והוא שמע כנראה את הצווחה כי הוא
הסתכל עליי במבט ככ חודרני שהרגשתי שעוד שנייה אני עומדת להחליף את האיש שנראה לי כבר מת על הרצפה.
הוא רץ לחלון שלו וסגר אותו חזק שכבר את המוזיקה לא שמעו,
נבהלתי מהרעש ועפתי אחורה ונחתתי על המיטה למזלי.
ישבתי על המיטה כמה דק טובות אז שהבנתי מה שראיתי שם,
אני אגיד לכם את האמת, אני אחת כזאת שדברים כאלה אף פעם לא הפחידו אותה, אין לי בעיה לראות המון דם או מכות והמשפחה שלי אומרת לי תמיד שאני פסיכופתית בגלל שאני צופה ב3 בלילה בסרטי אימה רצחניים,
אבל אף פעם לא ראיתי את הדברים האלה במציאות וקיבלתי שוק.

-החלטתי לשכוח ממה שקרה ולנסות להכחיש. הלכתי אל המקלחת צחצחתי את שיניי וירדתי אל המטבח. במטבח שני אחיי ישבו,גרייס וג'וי. "בוקר טוב" אמרתי וגרייס וג'וי אמרו ביחד "בוקר טוב" ניגשתי אל הארון ולקחתי את הקערה והקורנפלקס ניגשתי אל המקרר לקחתי את החלב וניגשתי לשבת ליד אחיי.
לא הפסקתי לשחק עם הקורנפלקס בצלחת ולחשוב על מה שקרה.
אחים שלי שמו לב ושאלו אותי מה קרה לי, לא ידעתי מה לומר להם כי ברור שאני לא יכולה לספר להם את מה שקרה, לפני שבאתי לפתוח את הפה ולהוציא תירוץ דפקו בדלת. הסתכלנו אחד על השני ולא הבנו
מי זה יכול להיות כי כולנו פה ואמא בעבודה.
״הכל טוב תאכלו אני אלך לבדוק מי זה בדלת, אולי שליח של משהו שאמא הזמינה שוב״ אמרתי להם.
פתחתי את הדלת והופתעתי לראות את האיש מהחלון ממול.
לא אשקר שקצת פחדתי, שאלתי אותו ״מה.. ממה אתה עושה פה?״ יצא לי גמגום והרגשתי באותו רגע כמו מפגרת שהרגע למדה לדבר.
הוא פשוט הסתכל עליי ולא ענה ולא יכלתי שלא להתייחס לזה שהוא היה נראה פאקינג טוב. אני לא צוחקת!
הוא היה נראה כועס וכבר עלה לי כי הוא לא אמר כלום ופשוט עמד שם ובהה בי. אמרתי לעצמי טוב אולי הוא חושב שאני נראת טוב כי בואו אני לא עפה על עצמי ולא חושבת שאני וואו אבל תאמת אני חושבת שאני מאוד מושכת, יש לי גוף די סביר. יש לי חזה ממוצע. לא קטן מדי ולא גדול מדי, יש לי ישבן די גדול כי אני מתאמנת, אני 1.64, היה לי שיער גלי בצבע שחור שהגיע עד הישבן אבל יש לי עיניים שחורות. הוא שבר את השתיקה והמחשבות ״את חייבת לשכוח ממה שראית ואסור לך לדבר על זה עם אף אחד. אם תספרי על זה למישהו תהיה לך בעיה גדולה איתי, את לא יודעת מי אני ועדיף בשבילך שלא תדעי.״ הוא אמר ואני יכולה להשבע שהיה לו את הקול הכי מושך ועמוק בעולם. אם לא ביקום!! אבל זה טיפה עצבן אותי שהוא איים עליי אבל לא העזתי לענות לו על זה החוצפנות ״טוב״ אמרתי וסגרתי את הדלת.

אני יודעת שזה בינתיים קצר אבל שוב זה יהיה לאט לאט יותר ויותר ארוך אל תדאגווו🫶🏼