הקאפו האכזר שלי{1}

איזבל

נ.מ איזבל
-עברו כבר 3 שבועות מאז מה שהיה עם הדמות המסתורית המושכת שאני אפילו לא יודעת מה השם שלו ומעדיפה לא לדעת.
הוא נראה די מפחיד ולא הייתי רוצה להתעסק איתו..
קמתי ב7:30 להתארגן לבית הספר החדש. בבית ספר הקודם שלי באמריקה הייתי די מוכרת שם וכולם אהבו אותי, מקווה שיאהבו אותי גם פה..
התאפרתי, התלבשתי והצטלמתי במראה קצת.. ואחרכך ירדתי למטבח לאכול משהו.
״בוקר טוב אמא״ אמרתי ״בוקר טוב יפה שלי, שיהיה לך המון בהצלחה היום בלימודים, אוהבת אותך״. אמרה לפני שהיא יצאה לעבודה שלה. היא כל החיים סביב העבודה שלה..
יצאתי מהבית ב8:29 כי אני מתחילה ב8:40 והבית ספר החדש במרחק של 6 דק הליכה ברגל מה שיצא לי טוב מאיטליה הזאת.

-נכנסתי בשער של הבית ספר ופאק. הבית ספר היה ענקי נדהמתי בהיתי ועמדתי שם נראה לי במשך דקה שלמה. עד שמישהי כלבה אחת החליטה להיתקע בי והפילה את שתינו לרצפה. גנחתי בכאב כי נפלתי על הגב וזה כאב מאוד, באתי לקלל אותה עד שהיא הושיטה לי יד והתנצלה בפניי נראה לי מיליון פעם עד שהרגשתי לא נעים, הרגשתי כאילו זאת אשמתי..
לקחתי את עזרתה וקמתי, ניקיתי את בגדיי מהאבק שהיה על הרצפה שם והסתכלתי עליה. וואו היא מהממת. היא הייתה טיפה יותר גבוהה ממני, היה לה שיער בלונדיני שהגיע עד לאמצע הגב ועיניים חומות עם שילוב של ירוקות. היה לה טיפה חזה וישבן היה לה אבל הייתה לה בטן שטוחה וצורת גוף שממש החמיאה והתאימה לה. ״את חדשה פה?״ שאלה אותי בביישנות, כנראה שמה לב שבהיתי בה הרבה זמן, ״כן, את?״ עניתי לה בחזרה, ״לא, הגעתי לפני שנתיים. איזה שיעור יש לך עכשיו?״ שאלה, ״לפי הדף שקיבלתי כתוב שיש לי עכשיו שיעור כימיה״ אמרתי, ״יאא גם לי יש עכשיו כימיהה בואי נלך לשם ביחד!״ אמרה ומשכה אותי מהיד וצחקקתי מההתרגשות שלה.
לאחר שהשיעור הסתיים והמורה הציג אותי בפני כולם וזה היה מביך. יצאנו מהכיתה, ״וואי איזה מפגרת אני, איך שכחתי לשאול איך קוראים לך״ אמרה. ״חחחחחח הכל טוב. קוראים לי אליזבת אבל אני מעדיפה שיקראו לי איזבל, איך קוראים לך?״ אמרתי. ״אני קייטי, נעים מאוד איזבל״ אמרה.״נעים מאוד קייטי, יש לך שם מהמם״ אמרתי. ״תודה!, יש לי הרגשה שנהיה חברות טובות!!״ אמרה. ״מקווה״ אמרתי וחייכתי אליה והיא חייכה אליי בחזרה.

-נגמר השבוע הזה בבית ספר סוף סוף והוא עבר מהר רק בזכות קייטי. ולפני שיצאתי מהשער של הבית ספר קייטי רצה אליי וניסתה להסדיר נשימה, ״איזבל, מסדרון, ללכת, למה, הקאפו״ אמרה חסרת נשימה ולא הבנתי כלום ממה שאמרה. ״קייטי תנשמי דקה ותספרי לי מה קרה״ אמרתי, ״אוקיי״ אמרה ולקחה אוויר אחרי כמה שניות היא חזרה להיות נורמלית. ״נו כבר״ התעצבנתי עליה. ״הייתי עכשיו במסדרון שמתי את הדברים בלוקר שלי ואיך שסגרתי ריידן דיקפריו הופיע פתאום ושאל אותי אם אני יודעת איפה איזבל ולא הצלחתי לענות לו מהפחד והוא דרש והתעצבן עליי והיה שנייה מלהעיף אותי לצד השני של הבית ספר וגמגמתי ואמרתי לו שאני חושבת שאת בדיוק יצאת מהשער כדי ללכת הביתה ועכשיו הוא בא לחפש אותך וזה בגללי ואני מצטערת ומאיפה הוא מכיר אותך בכלל??״אמרה. אוקיי שנייה וואו לקח לי שנייה לחשב את כל זה.״ריידן דיקפריו? מי זה לעזאזל מה הוא רוצה אותי מאיפה הוא מכיר אותי ולמה הוא מחפש אותי? אני לא מכירה פה אף אחד אני חדשה כאן.״אמרתי. ״את לא מכירה את פאקינג ריידן דיקפריו?? הוא הקאפו של איטליה. ובמקרה הוא גר מולך. פאקינג מולך.״ אמרה. ״איך את יודעת איפה אני גרה״ אמרתי. ״בתחילת שנה כולם מקבלים דף עם הפרטים של החברים שלהם בכיתה ובשכבה. אז עברתי על כולם שהיה לי משעמם וברגע שראיתי את שלך הייתי בפאקינג שוק של החיים שלי.״ אמרה. ״את לא נורמלית, טוב מה הוא רוצה ממני עכשיו אין לי כוח אני עייפה ברמות אני הולכת הביתה ושום קאפו חי בסרט לא יכול לעצור אותי.״ אמרתי. היא הסתכלה עליי בהלם מוחלט. אבל היא לא התווכחה איתי. ״טוב מה שבא לך אבל לפני שאת הולכת שתדעי שאהבתי אותך מאוד מאוד״ אמרה וחיבקה אותי כמעט חנקה אותי למוות בחיבוק הזה וצחקתי על תגובתה.״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי. והיא שחררה אותי לשלום סוף סוף.

היוש, אני בינתיים לא אוציא עוד פרקים עד למחר כדי לדעת אם יתחילו לקרוא את זה בכלל ויאהבו. אני אמשיך שיהיו תגובות שאתם רוצים שאמשיך. אוהבת אתכם❣️