נ.מ ריידן-
קרו הרבה דברים מאז הפעולה השקטה שביצענו פוצצנו והרסנו ליפנים המזדיינים האלה את אחד מהמחסנים הכי גדולים שלהם היה במחסן מלא נשקים וחומרי נפץ ולפי המקור האמין שקיבלנו היה שם גם משרד קטן של הקאפו שלהם והיו בו מלא מסמכים שגם אותם שרפנו. אחרי מה שהיה המצב רק החמיר עם היפנים הם התחילו לתקוף חלק מהמחסנים שלנו לשבש לנו עסקאות ולנסות לפרוץ לכמה מהמועדונים שלנו, אני משער לעצמי שהיה משהו במחסן הזה ספציפית כי הם נדלקו כשהמחסן שלהם עלה בלהבות. האירוע של המאפיה היה לפני שבועיים איזבל הייתה ביחד איתי באירוע והראתי לכולם שהיא שייכת לי ואני בטוח שהם הבינו את זה במיוחד אחרי שהרסנו את האירוע של המאפיה בגלל כמה מזדיינים שחשבו שהם יכולים להתקרב לאחת מהנשים שלנו. השעה הייתה 10:00 בבוקר וכבר הייתי במשרד שלי כרגיל, בשבועיים האלה הספקתי לטפל בעניינים הדחופים וגם להיות קצת עם איזבל, היא החליטה שהיא לא תישאר לישון כאן לעיתים קרובות כי כל אחד מאיתנו עסוק וגם בגלל האנשים שמסתובבים פה לפעמים בהתחלה לא הסכמתי כי רציתי לדעת שהיא פה איתי קרובה אליי אבל לבסוף הסכמתי איתה. לפני כמה ימים הייתה לנו פעולה שקטה באמצע הצהריים הלכנו לבדוק מה היפנים מתכננים ובאמצע הפעולה הטלפון שלי זמזם מהודעה ובאותו הרגע הרגשתי כאילו אני מת. היא פאקינג מושלמת בחיים לא ראיתי יותר יפות ממנה והתמונה שהיא שלחה לי רק החמירה את המצב לא יכלותי לענות לה באותו הרגע אבל התמונה הזאת לא יצאה לי מהראש אפילו עד עכשיו היא חשבה שהתעלמתי ממנה ואז הסברתי לה למה לא עניתי ואז סידרנו את העניין. לאחר 10 דקות נשמעה דפיקה בדלת ורואי נכנס "בוקר טוב" רואי אמר כשנכנס והתיישב באחת מהכיסאות ליד השולחן "בוקר" אמרתי "עוד פעם אתה חותם על מסמכים" הוא אמר לי "כבר סיימתי לחתום אני רק עובר עליהם פעם אחרונה" אמרתי לרואי "יש משהו מיוחד לעשות היום?" רואי שאל אותי "לא אין משהו כזה אבל אתה יכול ללכת למועדון ולראות שהכל תקין" אמרתי לו עדיין מסתכל על המסמכים "אני אלך לבדוק עוד מעט" הוא אמר והנהנתי לכיוונו "תגיד מה עם ניק לאן הוא נעלם" הוא הוסיף "הוא לא נעלם הוא פשוט היה בחופשה עוד יומיים הוא חוזר" אמרתי לו הוא הנהן קם מהכיסא ויצא. נשארתי במשרד ממשיך להסתכל על המסמכים ופתאום הטלפון שלי מצלצל אני מרים אותו ורואה את שמו של אנטוני לא הבנתי למה הוא מתקשר אליי פתאום כי אחרי השיחה שעשיתי עם אבי חשבתי שהוא הבין שאני לא מתחתן עם הבת של אנטוני אז פשוט ניתקתי לו את הטלפון והמשכתי לעבור על הדפים ועל דברים ששלחו לי במחשב הטלפון צלצל פעם שנייה ולא היה לי כוח לחכות לפעם השלישית אז עניתי "שתדע שזה לא יפה לנתק ככה את הטלפון" אנטוני אמר
"מה אתה צריך" עניתי לו והתעלמתי ממה שאמר "רציתי לדבר איתך ישירות" הוא אמר "לדבר על מה?" שאלתי אותו כאילו אני לא יודע "אתה יודע על מה אני מדבר, על הנישואים עם בתי" הוא אמר והעצבים התחילו לחלחל בתוכי "כבר דיבתי עם אבי על הנושא ואמרתי שזה לא יקרה" אמרתי לו "אני יודע שדיברת על זה עם אביך הוא דיבר איתי גם אבל זה רק יחזק את היחסים בין איטליה לשיקגו" הוא אמר וגלגלתי את עיניי "אני יודע שזה יחזק את היחסים אבל זה לא יקרה" אמרתי לו "למה לא? אלה רק נישואי נוחות, היא לא תזיק לך בשום צורה מה שתבקש היא תעשה" הוא אמר ואני לא מבין איך הוא מסוגל לדבר ככה על הבת שלו לעזאזל מישהו היה מדבר ככה על אחת מהאחיות שלי הוא היה הופך לגופה "זה לא יקרה אנטוני" אמרתי לו ואחרי שנייה שמעתי משהו עף מהצד השני של השיחה "בהתחלה חשבתי שזו רק שמועה אבל כנראה שזה נכון" הוא אמר לי "אני לא יודע על מה אתה מדבר" אמרתי לו ולרגע באמת לא הבנתי מה הוא רוצה "אני מדבר על זה שיש לך מישהי מחוץ למאפיה" אנטוני אמר והזעם שלי התחיל להגיע הוא נכנס לעניינים שלא קשורים אליו בשום צורה והעובדה שמדברים על איזבל מרתיחה אותי עוד יותר "אתה מתחיל לחצות גבולות ולהתערב בדברים שלא קשורים אליך" אמרתי לאנטוני בטון קר "עכשיו אני יודע מי זאת היא הייתה אז באירוע של המאפיה איזבל נכון?" הוא אמר והרגשתי אני נדרך רק מלשמוע את שמה "היא מחוץ לתחום אנטוני" אמרתי לו בטון של אזהרה "כן אני בטוח" הוא אמר בטון מזלזל "שבוע הבא מתקיים אירוע נוסף של המאפיה אחרי שאתה והחברים מהמאפיה שלך הרסתם אותו" הוא הוסיף ולא הבנתי מאיפה זה בא ולמה לא שמעתי על זה עד עכשיו "נדבר אנטוני" אמרתי לו וניתקתי את השיחה מחייג לאבא שלי ולאחר כמה צלצולים הוא עונה "הלו" אמרתי "הלו בני" הוא אמר "אנטוני התקשר אליי ודיבר איתי שוב על הנישואים שהוא מציע חשבתי שדיברת איתו" אמרתי לאבי ושמעתי קללה חירשת באיטלקית "דיברתי איתו אני לא מבין למה הוא ממשיך לדבר על זה אני אדבר איתו" אבי אמר "אין צורך טיפלתי בזה רציתי לדבר איתך לגבי נושא אחר" אמרתי לו "איזה נושא?" הוא שאל אותי "אנטוני אמר שיש אירוע של המאפיה בשבוע הבא שמעת על זה משהו" אמרתי לו "לא לא שמעתי כלום את האמת שאני מופתע ממה שאמרת כרגע" אבי אמר וידעתי שהוא לא אומר את האמת כשגדלנו למדנו איך להעמיד פנים בצורה שלא ידעו אם אנחנו דוברי אמת או שקר ועם הזמן למדתי לזהות מתי אנשים דוברים אמת או שקר,"זה לא נשמע שאתה מופתע אבא" אמרתי לו ושמעתי שהוא נאנח "שמעתי על זה רק אתמול מאחד החברים הוותיקים שלי" הוא אמר "למה לא סיפרת לי ישר כששמעת על זה" אמרתי לו "לא הייתי בטוח עשיתי כמה בירורים ומסתבר שזה נכון" הוא אמר והזעם שלי עוד שנייה התפוצץ "למה לא קיבלנו הזמנה לאירוע" שאלתי אותו "אתה יודע למה לא קיבלנו הזמנה. אחרי שהרסתם את האירוע הקודם אין פלא שהם החליטו לא להזמין את איטליה" הוא אמר ונאנחתי בעייפות "זה אומר שאנחנו לא מוזמנים לאירוע בשבוע הבא" שאלתי אותו בטון קר "אני בדרך לעשות כמה בירורים, אני אדאג שניהיה באירוע" הוא אמר "בסדר נדבר אבא" אמרתי והשיחה נותקה לא נרגעתי אפילו לא לשנייה העובדה שגיליתי על האירוע הזה דרך אנטוני הורגת אותי. סיימתי עם החלק הראשון של המסמכים נשארו לי עוד כמה מסמכים לבדוק אבל החלטתי ללכת למועדון ולבדוק בעצמי שהכל הולך כשורה.
YOU ARE READING
הקאפו האכזר שלי{1}
Romance״תשחרר ממני כבר״ אמרתי גלגלתי את עיניי, מיד התחרטתי על זה. הוא משך אותי ממותניי והצמיד אותי לקיר ״מה עשית עכשיו?״ לחש לאוזני בהתגרות, ״מה אכפת לך,תחזור למועדון החברה שלך מחכה לך״ אמרתי בעצבים והוא הטיח את שפתיו על שפתיי, טעם ככ טוב אך נשיקה אכזרית...