הקאפו האכזר שלי{1}

איזבל

נ.מ איזבל-
עבר יום שלם מאז המקרה בבריכה וריידן אפילו לא ניסה לדבר או לשלוח הודעה על המקרה הוא העביר את זה כאילו זה לא היה. ציפיתי ממנו אבל טעיתי, כשקייטי שלחה לי את ההודעה אתמול בלילה שקרלו והיא סידרנו את העניין ביניהם שמחתי כי ראיתי כמה היה קשה לקייטי אחרי מה שראתה כי היא פשוט לא ציפתה שזה מה שיקרה. הייתי שמחה עוד יותר עם ריידן היה מנסה לדבר איתי גם, אני עדיין בבית של ריידן לא יצאתי מאז אתמול כי לא יכלתי והרעב שהיה לי לפני עבר במהירות אחרי מה שראיתי, השעמום שלי מתחיל להוציא אותי מדעתי קמתי היום ב8:00 בבוקר עברה שעה מאז שקמתי קמתי מוקדם כי ישנתי הרבה אני עדיין עייפה אבל לא מצליחה לחזור לישון אז החלטתי לשלוח לקייטי הודעה.
אני:"בוקר טוב קייט,מה את עושה היום?"
שלחתי לקייטי את ההודעה בתקווה שהיא תענה כי בדרך כלל היא ישנה בשעות האלה ולאחר 10 דקות היא ענתה
קייטי:"בוקר טוב בל, את האמת שכלום"
אני:"לא חשבתי שתיהי ערה"
קייטי:"כן גם אני לא פשוט נרדמתי איך שחזרתי"
אני:"אהה מה את עושה היום?"
קייטי:"את האמת שכלום"
אני:"את בבית?"
קייטי:"כן"
אני:"לבד?"
קייטי:"כן ולא קרלו פה אבל הוא עוד מעט יוצא"
אני:"קרלו? חשבתי שכל אחד בבית שלו"
קייטי:"כן בהתחלה הוא הלך לבית שלו ואז החליט שהוא רוצה לישון פה אז הוא בא לא כתבתי לך כי ידעתי שנרדמת"
אני:"אהה הבנתי אולי תבואי לפה? אני לבד"
קייטי:"אני לא יודעת בל"
אני:"בגלל אתמול נכון"
קייטי:"כן וגם האנשים האלה"
אני:"אני מבינה אותך קייט אבל אני גם פה"
קייטי:"טוב אני באה לא כי אני רוצה להיות שם כי אני לא רוצה שתיהי לבד שם"
אני:"תודהה קייטי את באה עם קרלו?"
קייטי:"כן אני אתארגן ואבוא"
אני:"סבבי נתראה"
אחרי שכתבתי לקייטי קמתי מהמיטה לכיוון המקלחת עדיין עם המגבת והבגד ים מאתמול נכנסתי למקלחת פותחת את זרם המים החמים ואני כבר מרגישה יותר טוב. כעבור 20 דקות של מקלחת טובה סיימתי יצאתי לבושה בשורט וגופיית בטן הלכתי ופתחתי את הוילון והחלון כדי שיכנס קצר אור ואוויר מרוב השעמום רציתי לסדר את המיטה עד שקייטי תגיע אבל המיטה כבר הסריחה בגלל שנרדמתי עם הבגד ים והמגבת הרטובה אז הורדתי את כל המצעים והציפיות של הכריות ומין הסתם שריידן לא יחזיק מצעים בחדר שלו הכנסתי את הטלפון לכיסי האחורי למקרה וקייטי תשלח הודעה ואז הרמתי את המצעים בידיי פתחתי את הדלת כדי לצאת ויצאתי מתקדמת לכיוון חדר הכביסה המסדרון של הקומה היה ריק ושאר האנשים היו למטה והפעם לא היו הרבה אנשים היו שם רק 10 שראיתי אולי כל השאר באחד מהמשרדים פניתי שמאל באותה הקומה לחדר הכביסה וכשהגעתי אליו הייתה שם אחת מעוזרות הבית וישר חייכתי אלייה ונזכרתי שאני צריכה מצעים "היי שמי איזבל" אמרתי לה בשביל להקליל את האווירה "היי איזבל שמי קלרה" היא אמרה ולקחה את המצעים מידי בנחמדות, היא הייתה כל כך נחמדה והייתה נראת קצת יותר צעירה מהרוב "אמ.. אני צריכה סט מצעים לחדר של ריידן" אמרתי וישר פניה החווירו כי שמעה את שמו "את לא צריכה לסדר אני אסדר במקומך גברת איזבל" היא אמרה ולא הבנתי למה היא שינתה את זה "לגברת" "הכל בסדר קלרה את יכולה לקרוא לי איזבל" אמרתי לה ברוגע "אל תדאגי גב.. איזבל אני אסדר הכל עכשיו" היא אמרה וישר תיקנה לאיזבל וחייכתי אלייה כי היא הייתה ככ נחמדה וישר עזרה לי "בתנאי שאני אעזור לך לסדר" אמרתי לה והיא ישר הנהנה וחייכה היא הוציאה את המצעים מהארון שבחד הכביסה הענק הזה ויצאנו לכיוון החדר של ריידן. ואז קיבלתי הודעה מקייטי שהיא עוד 25 דקות כאן קלרה המשיכה להתקדם לכיוון החדר של ריידן ואני נעצרתי ליד המשרד של ריידן כשהוא היה חצי פתוח עכשיו וריידן היה שם ביחד עם אביו אני מנחשת ואחיו רואי "הבכירים כל הזמן שואלים מתי תמלא את חובתך ותתחתן" אבא של ריידן אמר לו בטון רגוע ואני חטפתי שוק כמו שלא חטפתי בחיים על איזה חתונה הוא בדיוק מדבר? חשבתי שקורה משהו בינינו טעיתי? עלו לי עוד פעם הרבה שאלות שאין להן תשובה. "הבכירים יכולים לקפוץ לי" ריידן ענה בקול אפל "אתה חייב להתחתן ריידן זאת חובתך" אביו השיב לו "אני לא חייב כלום אני הקאפו ואני קובע" הוא ענה באותו הטון "מה הבעיה שלך להתחתן? אלה רק נישואי נוחות אתה רק צריך להתחתן לא יותר מזה" אביו השיב ואני לא הבנתי מה זה אומר נישואי נוחות? כאילו הוא יעשה מה שהוא רוצה אחרי החתונה? ילך לנשים אחרות בזמן שהוא נשואי? הרגשתי את הבכי שלי בגרון "אבא אני לא מתחתן וזה לא נתון לוויכוח" ריידן אמר לו בטון קר "בני תקשיב אלו נישואי נוחות אנחנו בשלום עם שיקגו עם תתחתן עם הבת של הקאפו זה יחזק אותנו יותר"
אביו של ריידן אמר "אבא אתה שומע את עצמך?! היא פאקינג תיפגע ממה שיקרה בקשר שאתם חושבים שיהיה אני לא מתחתן איתה מה לא מובן" ריידן אמר בעצבים "זה יתרום למאפיה מה אכפת לך ככ" אביו ממשיך לנסות "אני יודע מה יהיה בנישואי נוחות האלה היא לא יודעת אתה ראיתי איך היא הייתה באירוע של המאפיה לפני כמה חודשים היא נבהלת מהצל של עצמה"
ריידן אמר לו "אז מה אתה רוצה שאני אגיד לו בדיוק" אביו ענה בטון כועס "תגיד לו שזה לא יקרה ושאין לו מה להמשיך לנסות" ריידן ענה "אולי ננסה לשדך את רואי במקומך" אביו ענה בייאוש ורואי וריידן התחילו לגחך שניהם "אני? וואי אבא מרוב שאתה רוצה את השלום הזה לא שמת לב מה אמרת" רואי אמר עדיין מגחך "כן אבא אתה באמת חושב שרואי יצליח בנישואי נוחות?" ריידן אמר גם הוא "טוב ניסיתי אני אדבר איתו ונראה מה הוא יגיד" אביו של ריידן אמר בייאוש ושמעתי כיסא זז ישר ברחתי להתחבא בחדרים ליד הוצאתי את הטלפון לראות אם קייטי שלחה עוד הודעה מאז וראיתי שלא ואז שמתי לב שעמדתי שם 15 דקות ושמעתי אותם מדברים עוד 10 דקות קייטי אמורה לבוא הוצאתי את ראשי להציץ וראיתי שהשטח נקי ואבא של ריידן כבר לא שם יצאתי מאותו החדר שנכנסתי אליו ובאתי להתקדם לחדר של ריידן בחזרה ואז שמעתי משהו במשרד של ריידן אז התקרבתי "אחרי שאבא הלך אתה יכולה להגיד לי את הסיבה האמיתית ללמה אתה לא מתחתן" רואי אמר לריידן "זאת הסיבה האמיתית רואי" ריידן ענה לו "אם אתה אומר" רואי אמר לו "אין לך מה לעשות רואי?" שרל אותו ריידן "כן אני הולך לדבר עם איזבל" רואי ענה "מה איזבל קשורה? מה לך ולה" ריידן שאל במהירות ועברה בי תחושה טובה אחרי אתמול "וואו תירגע ריידן מה קופץ כל תדאג אני לא נוגע במה ששייך לך" רואי אמר והיה נשמע שהוא מנסה להתגרות בו "אתה מוכן להגיד לי מה אתה רוצה" ריידן שאל נשמע שהוא מאבד את הסבלנות שלו "שתודה שאיזבל כן חשובה לך איכשהו" רואי ענה לו "מה זה קשור עכשיו" ריידן ענה ישר "תודה שענית לי על השאלה" רואי אמר בהתגרות "לא עניתי לך על כלום עכשיו קום וצא יש לי עבודה לעשות לא כמוך" ריידן אמר לרואי ושמעתי רעש של כיסא זז שוב "אל תדאג אני לא אתקרב למה ששייך לך שאני לא אסיים כגופה בטעות" רואי אמר בהתגרות כשהוא בא לצאת ומרוב שהייתי שקועה במשפט של רואי לא הספקתי לברוח לחדר בצד השמאלי אז פניתי לכיוון המדרגות שזה בדרך של ריידן "איזבל" רואי קרא לי ועשיתי את עצמי לא שומעת והתעלמתי ממשיכה ללכת ואני מרגישה שהוא מדביק את צעדיי "איזבל את מתעלמת ממני" רואי שאל ואז הסתובבתי וראיתי שהוא כבר הספיק להדביק את צעדיי "מה מה פתאום מתעלמת אני פשוט ממהרת כי קייטי אמורה לבוא" אמרתי במלמול מהיר "נראה כאילו ברחת ממשהו" רואי אמר לי "לא למה שאני אברח ממישהו" אמרתי ואחרי שנייה הבנתי שיצאתי טיפשה והפלתי את עצמי בפח ועוד על מה "לא אמרתי מישהו אמרתי משהו" הוא אמר בהתגרות ופניו היו עם חיוך קטן של ניצחון "מה שמעת?" הוא שאל אותי "מה שמעתי איפה?" שאלתי מתחכמת "מהדלת אני יודע ששמעת משהו" הוא ענה לי "לא אני סתם עברתי שם לשים משהו בחדר הכביסה" אמרתי במהירות "טוב אני צריכה ללכת לקייטי אז.. ביי" אמרתי ובאתי להסתובב ואז הוא אמר "בואי אני אלך איתך לשער נמשיך את השיחה בדרך" ובאותו רגע ניהיה לי חם מלחץ "לא לא הכל טוב אני לא רוצה לגרור אותך לבחוץ בחום הזה" אמרתי מנסה לשכנע אותו "הכל בסדר יאללה בואי נלך מסכנה קייטי שלא תמות מהחום" הוא אמר בציניות שלו וגיכחתי הסתובבנו לכיוון המדרגות וכל העיניים היו עלינו לשנייה ואז ראיתי שרואי דפק להם מבט רצחני כדי שיורידו את המבט שלהם והם ישר סובבו אותו "אני יודע ששמעת משהו" הוא אמר לי "אני לא שמעתי כלום באמת" אמרתי במהירות "אוקיי" הוא אמר והתחלתי להירגע "אז לא אכפת לך אם אני אגיד לריידן שעברת שם ושמעת משהו" הוא הוסיף בפנים מתגרות בזמן שפתח את הדלת של הבית "טוב טוב בסדר שמעתי רק על הנישואי נוחות וזהו" אמרתי לו "את בטוחה שזהו?" הוא שאל "ועל זה ששאלת אותו עליי" אמרתי בשקט בזמן שאנחנו מתקדמים אל השער "אני חושב שאת כן חשובה לו באיזה שהיא צורה" רואי אמר והסתכל עליי לשנייה והוא ראה את החיוך שצץ על פניי פתאום, רואי ואני נעצרו כי ראינו שקלו וקייטי כבר נכנסו בשער אז חיכינו להם "אתה יודע בהתחלה זה היה נראה כאילו אתה שונא אותי" אמרתי לרואי בזמן שחיכינו "אני לא שונא אותך איזבל פשוט באותו היום אני יודע שראית שריידן רצח מישהו אז אוטומטית הייתי נגדך לא כי אני שונא אותך אלא כי חשבתי שתספרי למישהו ויקרה משהו לריידן הבנת?" הוא אמר לי והייתי בהלם שהוא ככה שיתף "עכשיו הכל מובן" אמרתי לו קייטי וקרלו כבר הגיעו אלינו בזמן שדיברנו וקייטי באה אליי וחיבקה אותי ואני אותה וקרלו הלך להגיד שלום לרואי שעמד לידי "היי קרלו" אמרתי לו אחרי שאני וקייטי התנתקנו מהחיבוק "היי איזבל" הוא אמר כשבא ונתן לי חיבוק קטן בינתיים התקדמנו לכיוון הבית אני עם קייטי וקרלו עם רואי "נו אז איך השלמתם?" שאלתי את קייטי "את יודעת איך" היא אמרה בערמומיות ולקח לי כמה שניות להבין ופערתי את פי "קייטי את לא נורמלית" אמרתי לה בהלם והיא צחקה מהסיטואציה "סתם בל תנשמי דיברנו קודם על מה שקרה ושהייתי בהלם והוא גם הצטער על כך שראיתי את זה וזה ואחרי זה היה מה שהיה" היא אמרה ונאנחתי "שמחה שלפחות אתם השלמתם" אמרתי לה במילמול שקט "היי, אתם גם תשלימו בסוף אני בטוחה" היא אמרה לי "מעניין מתי הסוף הזה יגיע קייט" אמרתי לה הגענו אל הדלת רואי פתח אותה ונכנסנו בחשש אני וקייטי למרות שיצאתי משם לפני כמה דקות תמיד יש לי את החשש הזה שאת לא יודעת מה יכול לקרות. וכמובן שנכנסנו כל העיניים היו עלינו ואז ישר הם ירדו מאיתנו אחרי המבטים של רואי וקרלו עלינו במהירות במדרגות ומאחורינו קרלו ורואי פנינו לכיוון החדר של ריידן והם באו איתנו בדרכם למשרד שלו ואז שמעתי את הקול של ריידן מהמשרד והדלת הייתה כמעט פתוחה ראו שם את ריידן הולך הלוך ושוב ונראה ככ עצבני "אני מבין שאתה רוצה שההסכם בין שיקגו לאיטליה יתחזק אבל אני לא מתחתן עם הבת שלך אנטוני וזה לא נתון לוויכוח" ריידן אמר לאותו אחד שהוא מכנה אנטוניו וניתק את השיחה כנראה הגענו בסוף השיחה. כששמעתי את ריידן מדבר על אותו הנושא שוב הרגשתי רע בתוכי ההרגשה שחשבתי שהנושא הזה סגור אחרי ששמעתי את רואי וריידן מדברים אבל טעיתי ברור כי מה חשבתי לעצמי שאני אצליח לעצור את הנישואים האלה ריידן הרים את ראשו וקלט את ארבעתנו עומדים שם והמבט הקר והעייף שלו אמר הכל ידעתי שהוא לא רצה שאני אשמע על זה ולא אדע על זה אז הנחתי לזה התקדמתי לכיוון החדר של ריידן נכנסתי וסגרתי את הדלת בלי להגיד כלום עליתי על המיטה ופשוט התכסיתי בה ונתתי לדמעות שלי לרדת ולא עברה דקה והדלת נפתחה ניגבתי את הדמעות והסתובבתי לראות מי זה וזו לא הייתה קייטי אלה ריידן כן כן ריידן בכבודו ובעצמו אחרי שהוא התעלם ממני יום שלם "מה אתה רוצה" אמרתי בטון הכי קר שיכולתי לגייס "תשכחי ממה ששמעת" הוא אמר בטון רגוע "זה לא עינייני" אמרתי בלי להוסיף מילה מיותרת "אני יודע אבל עדיין" הוא אמר והוא כאילו התעלם מזה שהוא נעלם ליום שלם ולא שלח הודעה או משהו "איך אתה פונה אליי אחרי שנעלמת ליום בלי להסביר כלום" אמרתי תוך כדי שאני מתיישרת "היו לי דברים לעשות" הוא אמר בטון הקר שלו "כן שמעתי איזה דברים היו לך לעשות" אמרתי בטון מזלזל "מה את רוצה אני אעשה איזבל? אני קאפו יש לי דברים לעשות ואת יודעת את זה" הוא ענה לי "אני יודעת אבל אתה פשוט בורח ואומר שיש לך דברים לעשות" ענעתי לו בחזרה "אני לא בורח אין לי זמן" הוא אמר "אז עכשיו יש לך?" שאלתי "לא אבל הינה אני יפנה את הזמן בשבילך עכשיו דברי" הוא אמר "אתה צריך לדבר לא אני" אמרתי לו "מה את רוצה שאני אגיד לעזאזל הא? הוא פאקינג בא להרביץ לך הוא קילל אותך מה ציפית שאני אשאיר אותו בחיים?" הוא אמר לי והייתי בהלם אני מרגישה כאילו אני מתחילה להתאהב בו "אבל הכל קרה מול העיניים שלי" אמרתי לו בקול חלש "אני יודע לא היית צריכה לראות את זה פעם הבאה זה לא יקרה" הוא אמר לי "אני מבטיח" הוא הוסיף והרגשתי כאילו אני גג העולם ריידן הקאפו האכזר? הבטיח לי? אני חושבת שאני בחלום הרמתי את ראשי וחייכתי אליו קמתי מהמיטה וקפצתי עליו בחיבוק כשהתנתקנו הוא ריסק את שפתיו על שלי ואז הוא אמר "עוד יומיים יש אירוע של המאפיה ואת באה איתי" הוא אמר והרגשתי שהלב שלי עוד שנייה יוצא מחזי "אבל אני לא קשורה למאפיה איך אני אכנס" אמרתי לו "את איתי את יכולה לבוא" הוא אמר "גם קייטי באה?" שאלתי אותו "כן בטח קרלו יביא אותה גם" הוא הגיב "מה כולם באים כל האנשים שהיו פה?" שאלתי "כן כולם יהיו זה אירוע של רוב המאפיות" הוא אמר לי והנהנתי "אני צריך ללכת אמור" הוא אמר ונישק את שפתיי כשהתנתקנו הוא פתח את הדלת ויצאתי איתו קייטי רואי וקרלו עוד היו שם מדברים ביניהם אני וריידן הלכנו לכיוונם ריידן אמר להם לבוא למשרד והם הלכו קרלו נישק את שפתיה של קייטי ורק אז הלך וקייטי באה לכיווני "נו דיברתם?" היא שאלה אותי במהירות "כן דיברנו" אמרתי לה "וזהו?" היא שאלה בשביל להיות בטוחה "כן, חוץ מזה שהוא אמר שעוד יומיים יש אירוע של המאפיה ושאני באה איתו" אמרתי לה שיערתי שקרלו סיפר לה גם "איזה אירוע?" היא שאלה "אירוע של המאפיה קרלו לא אמר לך?" שאלתי אותה "לא הוא לא אמר מוזר אני אשאל אותו אחרכך" היא ענתה "מה זה בכלל?" היא הוסיפה בשאלה "אין לי מושג חוץ מזה שיהיו עוד מאפיות וגם האנשים שם למטה יהיו" אמרתי לה והיא נאנחה.

-השעה כבר 23:00 כל היום אני וקייטי היינו בבריכה ואפילו הלכנו לשופינג כשחזרנו צפינו איזה סדרה וכבר שמנו לב שאנחנו מתחילות להתעייף אז קייטי אמרה שהיא חותכת הביתה  היא רצתה לקחת מונית אבל קרלו לא רצה היא תלך במונית אז הוא לקח אותה ואחרי שהוא לקח את קייטי הוא חזר לפה אז תיארתי לעצמי שהלילה יהיה עוד ארוך וריידן לא יבוא לישון בזמן הקרוב.