הקאפו האכזר שלי{1}

איזבל

נ.מ איזבל
-כשאני ומילאן נכנסו לבית היינו גמורות מעייפות ומלאות בריח של אלכוהול. מילאן ישר נכנסה להתקלח ובנתיים נכנסתי לחדר האורחים וסדרתי קצת בשביל מילאן כי שם היא ישנה,מבלי לשים לב שקעתי לרגע במחשבות על מה שקרה ואחרי כמה דקות שמעתי את הדלת נפתחת והוציאה אותי מהמחשבות. "אחרי כל היום הזה המקלחת באה בול בזמן" מילאן אמרה. "סוף סוף סיימת אני הולכת להתקלח" עניתי לה ויצאתי מהחדר. כשסיימתי להתקלח פתחתי את חדר האורחים וראיתי שמילאן נרדמה כבר על המיטה עם הטלפון שלה פתוח והבנתי עד כמה היא עייפה מהטיסה, כיסיתי אותה, שמתי לה את הטלפון במטען, יצאתי בשקט מהחדר וסגרתי את הדלת.
הלכתי לחלון בחדרי ובאתי לסגור אותו כדי שהאור מבחוץ לא יפריע לי לישון במהלך הלילה ואז ראיתי אותו.
היה בלי חולצה ורק עם בוקסר. אור הירח הבליט בו את הקווי לסת ואת הגוף השרירי שלו, הוא נראה ככ טוב שאני שנייה מלקפוץ מהחלון שלי לשלו.
מבלי לשים לב הסתכלנו אחד על השנייה בלי לדבר במשך 2 דקות.
צלצול טלפון שלי הרס לנו את הרגע. טיפה התבאסתי אבל חייכתי לו חיוך ממבוכה וכשבאתי לסגור את החלון הוא חייך אליי חיוך קטן וחשף את הגומות שלו, אני מרגישה כמו ילדה קטנה שמתלהבת מכל דבר קטן שקורה.
אני לא יודעת מה קורה פה אבל אני בינתיים אוהבת את זה..
לא! אסור לי לחשוב על זה בכלל. הוא הקאפו של איטליה ואני לא אמורה לחשוב עליו בכלל, הוא גם בטח רק סטוצים כל היום ומי אמר שהוא בכלל חושב עליי??
אני באמת לא יודעת מה עובר עליי וזה מרגיש לי נחמד.
ראיתי שהשיחה מקייטי, היא לא מתקשרת בשעות כאלה בדרך כלל אז בטח קרה משהו ועניתי לה ישר. ״איזבל אני חייבת אותך״ אמרה בלחץ ובבכי. ״מה קרה?? הכל בסדר? קרה לך משהו??״ שאלתי אותה בלחץ בחזרה. ״קרלו עבר תאונה כשהוא היה בדרך הביתה אחרי שהחזיר אותנו הביתה ואני צריכה לנסוע לבית חולים מהר כי המשפחה שלו גרה בחול ואין לי איך לנסוע״ אמרה בבכי מוגזם. ״תירגעי, אני יוצאת אלייך עכשיו אני רק מודיעה למילאן״ אמרתי לה. ״תודה אני אוהבת אותך״ אמרה טיפה פחות בלחץ. ״גם אני אוהבת אותך. תתארגני יצאתי.״ והשיחה נותקה. ״מילאן, מילאן״ ניסיתי להעיר אותה. ״מממ״ אמרה בחצי עין פתוחה. ״אני יוצאת עם קייטי לבית חולים, קרלו עבר תאונה. תישארי לישון הכל בסדר אני אחזור בבוקר להביא אותך לבית חולים שתהיי איתנו״ אמרתי לה בלחש. ״את בטוחה?? את רוצה שאבוא עכשיו? אמרה קצת ערנית יותר. ״לא, הכל טוב תחזרי לישון נבוא בבוקר. לילה טוב״ אמרתי ובאתי לעזוב את החדר. ״לילה טוב, תמסרי רפואה שלמה״ אמרה וחזרה לישון. ״אמסור״ אמרתי ויצאתי מהחדר, יצאתי מהבית, נכנסתי מהר לרכב שלי ונסעתי לכיוון קייטי.

-נכנסו לבית החולים וקייטי ישר רצה לדלפק, ״איפה הוא???״ צעקה בהיסטריה ואנשים הסתכלו. לקחתי אותה לצד והרגעתי אותה, אחרי 5 דקות היא נרגעה והלכנו לכיוון החדר שלו. ״קרלו״ אמרה בדמעות ורצה לתוך החדר שלו, אני חיכיתי בחוץ על הכיסאות עד שהיא תצא.
מישהו התייבש לידי והסתכלתי כדי לראות מי זה, עוד פעם הוא??
אין סיכוי שזה כבר צירוף מקרים. ״ריידן? מה אתה עושה פה?״ שאלתי, ״עוד הפעם, אני לא חייב לך דין וחשבון, מה את עושה פה?״
אמר. ״גם אני לא חייבת לך דין וחשבון. קפוץ לי״ אמרתי ולא יודעת מאיפה האומץ אבל הוא מתחיל לעצבן אותי עם התשובות שלו.
״את חוצפנית קטנה אני רואה, אבל עדיין לא ענית לי למה את פה.״ אמר. ״תפסיק לענות מהתחת ואני אענה לך.״ אמרתי בחזרה. ״טוב״ אמר. עברו כמה דקות של שקט ונשברתי. ״חבר של חברה שלי עבר תאונה מוקדם יותר אחרי שהחזיר אותנו הביתה. אז באתי איתה כי לא היה לה איך לנסוע, היא עכשיו נכנסה אליו לחדר אבל הוא עדיין מורדם״ אמרתי בעצב. ״מה? איך קוראים לו??״ שאל בהתעניינות, ״קרלו אנצ׳לוטי, עכשיו תגיד לי מה אתה עושה פה״ אמרתי.
״קרלו הוא בן דוד שלי. ברגע שהתקשרו לעדכן אותי באתי.״ אמר.
״אה פאק אני מצטערת, הוא יהיה בסדר אבל. הוא חזק״ אמרתי בקצת הלם. ״כן אה״ אמר אבל לא הצלחתי לראות עצב על פרצופו, הוא שמר על פוקר פייס, קייטי יצאה מהחדר בדמעות אבל לא של עצב. ״הוא התעורר״ אמרה בחיוך קטן ומיד אני וריידן קמנו על הרגליים והתקדמנו לחדר. ״מותר רק אחד בכל פעם״ הרופא הודיע לנו. ״את יכולה להיכנס זה בסדר, אני אחכה פה״ אמר ריידן. ״למה נראה לך? אתה בן דוד שלו, אני אתאפק אל תדאג תיכנס אני מחכה פה״ אמרתי. הוא הודה לי עם ראשו ונכנס לחדר. ״מה הולך בינכם?״ שאלה קייטי. ״אין בינינו כלום,למה?״ שאלתי טיפה בלחץ, ״דיברת עם הפאקינג קאפו, הוא לא מדבר עם אנשים. ולמה הוא פאקינג נכנס לחדר של קרלו??״ שאלה אותי. ״הוא וקרלו בני דודים, הוא בא לפה ברגע שהודיעו לו עליו״ אמרתי לה והתעלמתי ממה שהיא אמרה בהתחלה, ״בסדר, שתדעי שאם הוא מדבר איתך את כנראה משהו בולט מאוד בחיים שלו״ אמרה וחייכה לי בהתרגשות. ״כן ממש״ אמרתי וגיחכתי, ״אבל את צריכה להיזהר בל הוא הקאפו, שלא יפגע בך כי אין לי דרך לפגוע בו אחרי זה הוא הקאפו! אמרה ובסוף המשפט צחקנו שתינו.