הקאפו האכזר שלי{1}

איזבל/ריידן

*הפרק יהווה תכנים שאולי לא יתאימו לכולן פה. למי שיש טריגר מאונס, דם, אלימות ורצח ממליצה לה לדלג על הפרק ואני כאן בשבילה תמיד🫶🏼

נ.מ איזבל
*השיחה התנתקה* ״הלו?? ריידן? אתה שומע אותי?״ צעקתי לטלפון וראיתי שנגמרה לי הסוללה והסתובבתי לשאול את מילאן או קייטי אם אני יכולה לשאול את הטלפון של אחת מהן לדבר עם ריידן אך הן לא היו שם. התחלתי להילחץ וניסיתי להרגיע את עצמי. הסתובבתי במקום בלחץ מיוזעת ובוכה, ״קייטי! ״מילאן!״ צעקתי בלופ כמו תקליט שבור ועדיין לא קיבלתי מענה מהן אבל קיבלתי מענה מאנשים שצעקו לי לסתום את הפה ולא שמתי עליהם, אני מרגישה שאני עומדת לקבל התקף חרדה אחרי תקופה ארוכה שלא קיבלתי. ״פאק״ אמרתי לעצמי והתחלתי לבכות וגם לא היה לי איך להתקשר לריידן או לקרלו להודיע להם, ״איזבל״ שמעתי צעקה וקמתי מיד מהרצפה מתחילה לחפש מאיפה הצעקה, ״קייטי!״ צעקתי בחזרה, ״איזבל!״ שמעתי עוד צעקה שבאה מתוך היער שאף אחד בחיים לא העז להיכנס אליו בלילה.
הייתי צעד לפני היער ופחדתי להיכנס לשם כי היה חשוך וגם לא היה לי איך להדליק פנס כיוון שהטלפון מכובה, אזרתי אומץ ונכנסתי לשם בהיסוס ובקושי ראיתי את דרכי, ״קייטי! מילאן!״ צעקתי אך שוב לא היה מענה. שמעתי רשרוש מהשיח ומיד התחלתי לפחד ״מי שם??״ שאלתי בלחץ והסתובבתי לשיח. שמעתי צחוק מוכר מתוך השיח וניסיתי להיזכר מאיפה אני מכירה את הצחוק הזה, כשההבנה נפלה על פניי החזקתי חזק בעץ שהיה לידי והתעלפתי.
****
התעוררתי בתוך בקתה מסריחה מלאה בעובש ונתקפתי כאב ראש, שמתי ידיי על ראשי וניסיתי להיזכר מה קרה אתמול וכשנזכרתי נשכבתי על הרצפה והתחלתי לבכות בשקט.
״אני מצטערת קייטי ומילאן הכל בגללי אני מצטערת״ אמרתי לעצמי בבכי ולקחתי על עצמי את האשמה ופחדתי שקרה משהו למילאן וקייטי בגללי. ״איך זה הגיוני?? איך הוא פאקינג פה? אני כבר הייתי בטוחה שהוא מת, למה הוא בא עכשיו?״ אמרתי לעצמי ומלא מחשבות רצו במוחי ובלבול. קמתי והסתובבתי בבקתה בתקווה למצוא את קייטי ומילאן כי הבקתה הייתה גדולה והיו שם מלא קרטונים מסריחים כאלה שסקרנו אותי אבל התאפקתי לא לפתוח אותם ולהמשיך לחפש את קייטי ומילאן, ״מילאן!״ צעקתי באושר כשראיתי את הפרצוף היפה שלה מבצבץ מאחורי הקרטונים ורצתי לשם, ״מילאן! קייטי!״ אמרתי כשראיתי שגם קייטי שם אבל כשהגעתי לשם ראיתי שהן ישנות. כמובן שבדקתי אם הן נושמות ותודה לאל הן נושמות ולא עשו להן כלום.
נשמתי לרווחה כשראיתי שהן בסדר ושכבתי לידן וחיבקתי אותן,
פחדתי שהוא יבוא שוב. פחדתי לראות אותו. פחדתי שהוא יפגע בהן. אני מעדיפה שהוא יפגע בי ולא בהן.

נ.מ ריידן
עברו פאקינג 5 שעות מאז שהנסיכה שלי נעלמה.
כשסיפרתי לקרלו שקייטי הייתה איתה הוא לקח את זה קשה, הוא לא הפסיק לצרוח ולהתעצבן על כולם ולא נתן הפסקות עד שימצאו את הבנות ואותו הדבר רואי, לא יודע מה הולך בין רואי למילאן אבל שיהיה לה בהצלחה עם אחי.
״מצאתם משהו? סימן? משהו שיוביל אותנו אליה?״ שאלתי את האנשים שלי שהיו על המחשב וניסו לחפש כל היום ״הקאפו מצאנו משהו שאולי יוביל אותנו כדאי לך לבוא לראות את זה״ אחד מהאנשים שהיו על המחשב אמר ואני קרלו ורואי רצנו לראות מה זה.
הוא הראה לנו סרטון ממצלמת רחוב ממועדון שהיה בעיר אבל לא שייך לנו, בסרטון ראו את איזבל עומדת מדברת בטלפון ומאחוריה עומדות קייטי ומילאן, הן חיכו שאיזבל תסיים את השיחה והתרחקו קצת כדי לדבר בינהן בלי לעשות לה רעש כיוון שהייתה בשיחה איתי כנראה,
כשהן באו לחזור חזרה לאיזבל מישהו הגיע מאחוריהן ושם להן נייר על הפה, הן התעלפו והוא ועוד מישהו לקח אותן. ״פאקינג בן של זונה אני הולך לרצוח אותו בעזרת הידיים שלי״ קרלו לחש לעצמו ולרואי היה מבט שלא ראיתי אף פעם אבל אפשר לגלות מהמבט הזה שיש לו טירוף בעיניים. אחרי שהוא לקח אותן ראו את איזבל מסתובבת בלחץ ומחפשת אותן. היא התיישבה על הרצפה וקמה אחרי כמה דקות והתחילה להתקדם לעבר מקום שלא ראו במצלמה. ״לאן היא הלכה??״ שאלתי או יותר נכון צעקתי על ההוא שישב על המחשב, ״רק רגע קאפו אני מנסה לעבור למצלמה השנייה״ אמר בפחד. ״אז קדימה יותר מהר״ אמרתי לו והוא מיד העביר למצלמה השנייה, ראו את איזבל מתקדמת ליער. למה שהיא תלך לשם? היא לא יודעת שלא נכנסים לשם? חשבתי לעצמי ולא הבנתי למה היא התקרבה לשם, היא נכנסה לשם ויותר לא ראו כלום. ״מה זה? למה לא רואים כלום??״ שאלתי אותו ״אין מצלמות בתוך היער אז אי אפשר לראות אדוני. אני מצטער״ אמר, הרמתי אותו מהחולצה וזרקתי אותו הצידה. ״קדימה, נצא ליער ונחפש אותן שם.״ אמרתי וקרלו ורואי מיד לקחו את דבריהם ובאו אחריי וכך גם האנשים שלי.
״תתפצלו כולם, קרלו ורואי אתם איתי״ פקדתי עליהם וכל אחד יצא לחיפושים ביער. ״איזבל!״ צעקתי. ״קייטי!״ קרלו צעק. ״מילאן!״ רואי צעק. כולנו צעקנו ולא היה מענה. התחלתי לדאוג יותר מדי ושמענו רעש מהשיחים, מיד שלפנו כולם את הנשקים שלנו ״כדאי לך לצאת עכשיו כי אם לא אני הולך לירות ואני לא פאקינג צוחק איתך ימזדיין״ אמרתי לעבר השיח שהיה את הרעש ולא היה מענה. התקדמתי חיפשתי בשיח ובסוף ראיתי שזה היה בכלל רקונים וקרלו ורואי התחילו לצחוק וגם אני צחקתי איתם. ״אחי אין מפגרים כמוך״ קרלו אמר, ״סתום תפה אחי ראינו איך שלפת את האקדח כאילו אתה עומד להכניס למישהו אותו בתחת״ עקצתי והוא גלגל עיניים ״אתם רואים בקתה שם??״ רואי אמר ומיד התפקסנו בחזרה ״רואי אתה גאון״ אמרתי ורצנו לכיוון הבקתה וכמובן שהודעתי במכשיר קשר לאנשיי.
****
נ.מ איזבל
קייטי ומילאן עדיין לא התעוררו ואני לא הצלחתי לעצום שוב את עיניי כי ראשי היה מפוצץ בשאלות ומחשבות.
שמעתי את הדלת נפתחת ומיד עשיתי כאילו אני ישנה, ״אני יודע שאת ערה מיה פיליה״ (בתי באיטלקית), אמר ועברה בי חלחלה מהכינוי שהיה קורא לי כשהייתי תינוקת. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי וחיבקתי חזק את מילאן וקייטי ״ככה מקבלים את אבא שלך פיליה?״ אמר וגיחך ורציתי רק להקיא עליו. ״אתה לא יכול לקרוא לעצמך אבא אחרי מה שעשית״ אמרתי בחזרה והיה לו מבט של כאילו הוא נפגע ״הופה התחלת לפתוח את הפה הגדול שלך פתאום? כשאני הייתי צריך שתפתחי אותו את לא פתחת עד שפתחתי לך אותו בכוח נכון?״ אמר
וצחק לעצמו, הייתי בשוק ממה שהוא הוציא מהפה הרגע והדמעות עלו לעיניי והתאפקתי לא לבכות מולו ״אחרי כל מה שהוצאת מהפה עכשיו אני בטוחה שאתה מרגיש מצחיק או גיבור אבל אתה עלוב ומסכן, עכשיו אתה מוכן לומר לי מה אתה רוצה ממני לפני שהקאפו יבוא ויהרוג אותך ואת האנשים המזדיינים שלך?״ אמרתי והוא היה מופתע, ״למדת לדבר אה מיה פיליה?״ אמר ״אל תקרא לי ככה אני לא הבת שלך כבר 16 שנה.״ אמרתי בחזרה וכאב לי להגיד את זה אבל זו האמת וזה לא הזיז לו בכלל. ״הקאפו שלך יכול לרדת לי, ולעשות את העבודה שאת לא עשית.״ ענה ובא ללכת ״אתה מוכן להגיד לי מה אתה פאקינג רוצה ממני?!״אמרתי בכאב. ״למה אמא שלך לא באה לחפש אותך?״ שאל, ״היא לא בבית וזה לא אמור להיות לך אכפת אדוארד.״ אמרתי ״כל מה שקשור אליה זה העניין שלי זה דבר ראשון, דבר שני אני הולך לרצוח אותך ולהתאבד.״ אמר ופי נפתח כלא מאמינה למה ששמעתי. ״פאקינג מה? תגיד אתה שומע את עצמך יחתיכת פסיכופט אתה צריך טיפול״ אמרתי ״אני יודע בתי. זה את הרסת אותי, את הרסת לי את החיים בזה שהגעת אליהם בכלל, את טעות ענקית.״ ענה ולא אשקר שלא כאב לי לשמוע את זה. ״אתה יכול להמשיך לדבר עד מחר אדוארד, הקאפו תכף יגיע ואתה תצטער על זה אני נשבעת לך.״ עניתי לו, ״מה אני אגיד לך אני ממש משקשק פה מפחד״ אמר גיחך והתקרב אליי עם סכין. ״אתה תתחרט!!״ אמרתי בפחד וניסיתי להתרחק אבל לא הצלחתי, קייטי ומילאן התעוררו לפני שהוא נכנס ושלחתי אותן במהירות להתחבא מאחורי ערמת קרטונים כדי שהוא לא יראה אותן ויעשה להן משהו, ״איי את משהו מיוחד איזבל״ אמר ועבר עם הסכין על המחשוף שלי ונגעלתי אפילו שזה לא הוא נגע בי. ״אתה תפגע באמא אם תעשה את זה״ אמרתי ניסיתי לגרום לו לזוז ממני אך זה לא עבד, ״אתן לא מעניינות אותי ושתיכן יכולות ביחד לקפוץ לי״ ענה והתחיל להוריד לי את החולצה בעזרת הסכין החדה. ניסיתי לזוז ולא יכלתי כי הוא קשר לי את הידיים על עמוד מעץ שהיה שם ואת הרגליים קשר למעקה שהן פתוחות, ״אתה חתיכת סוטה אני הפאקינג בת שלך איך אתה מסוגל??״ אמרתי וירדו לי דמעות כי ידעתי מה הוא הולך לעשות והתפללתי שריידן יבוא לפני שיקרה משהו אך זה לא עבד.
״אדוארד בבקשה לא אני מתחננת אל תעשה את זה״ אמרתי כשראיתי שהוא מכין את עצמו. הוא רק צחק ולא הגיב, לא עברה שנייה והוא הרים את החצאית מיני שלי והוריד לי את התחתון בעזרת הסכין. ״אני מתחננת אבא״ אמרתי בבכי ״פתאום אני אבא?״ אמר וגיחך.
הוא לא נתן לי לענות והכניס לתוכי 3 אצבעות ובכיתי בצרחות ככ חזקות שאני מרחמת על מילאן וקייטי ששומעות את זה עכשיו או אפילו רואות. ״בבקשה תפסיק״ צעקתי והוא צחק לי בפרצוף. המשכתי לבכות ולצרוח ועצמתי את עיניי כדי לא לראות כלום ולחכות ולקוות שזה יגמר כבר, הרגשתי שהוא הפסיק ופקחתי את עיניי וראיתי אותו על הרצפה מדמם מהראש. מאחוריו ראיתי את ריידן עומד עם הנשק ועיניו היו נוצצות שהייתי בטוחה שהוא הולך לבכות. הוא קרלו ורואי בעטו לו בראש שהוא ישמן עוד יותר והתחילו לחתוך לו איברים מהגוף שראו שהוא עדיין חי, הם עינו אותו עד שהוא מת לגמרי.הוא מיד שחרר אותי וקייטי ומילאן רצו אליי ועיניהן היו אדומות ונפוחות מבכי והן חיבקו אותי ככ חזק ואמרתי להן שהכל בסדר. קמתי וריידן עמד מולי ולא הפסיק לבקש סליחה, רצתי אליו והוא חיבק אותי חזק ולא שחרר ממני. הרשתי לעצמי להתפרק והוא נישק את ראשי ואמר לי שהכל בסדר עכשיו ושהוא פה איתי.
״אני אוהב אותך איזבל״ אמר אחרי שכולם כבר יצאו לבחוץ ורק אנחנו נשארנו בבקתה. לחיי נהיו סמוקות כי הוא באמת התכוון לזה. הוא הסתכל לי בעיניים ונישק אותי נשיקה עמוקה שהרגשתי שאני טובעת לתוכה. ״גם אני אוהבת אותך ריידן״ אמרתי אחרי שהתנתקנו מהנשיקה והוא חייך.
****
התעוררתי ולא הצלחתי לקום. הסתובבתי כדי לראות למה וראיתי שריידן ישן לידי וחצי גופו עליי. הוא חיבק אותי והוא היה נראה ככ טוב שהוא ישן, נישקתי אותו וחזרתי לישון במטרה לא להיזכר במה שקרה אתמול. אבל לא הצלחתי להירדם וחשבתי על מה שקרה בלי הפסקה אבל אז הזכרתי לעצמי שאני גיבורה ושאני חזקה ושאני יכולה להתמודד וזה הצליח. נרדמתי ואפילו גיחכתי על מה שהיה מרוב שזה לא עניין אותי כבר.
****
*מכיל מין מפורט
התעוררתי אחרי שעתיים וחצי וריידן עדיין היה לצדי אבל הוא היה ער והסתכל עליי. ״קרה משהו?״ שאלתי שעדיין שכבנו במיטה צמודים. ״לא אבל פעם אמרו לך כמה יפה את שאת ישנה?״ אמר וחייך, ״הסתכלת עליי שאני ישנה? סוטה!״ אמרתי וצחקתי והוא פשוט משך אותי לשכב מעליו ונישק אותי. ״איכ ימגעיל תן לי לפחות לצחצח שיניים״ אמרתי, ״לא אכפת לי, יש לך טעם ממכר.״ אמר והסמקתי שוב והבאתי לו נשיקה קטנה והתקדמתי לכיוון המקלחת.
יצאתי מהמקלחת והוא עדיין ישב על המיטה באותה תנוחה וחיכה לי.
קפצתי והתיישבתי עליו והוא נישק אותי שוב, הנשיקה נהייתה מושכת מדי, ״על הבוקר?״ שאלתי אותו וגיחכתי ״כן, יש לך בעיה עם זה נסיכה?״ שאל ״תפסיק לגרום לי להסמיק!״ אמרתי בכעס ״אני לא מסוגל איזבל, אני לא מסוגל להפסיק להסתכל עלייך. את פאקינג הדבר הכי יפה שאי פעם נוצר.״ אמר והרגשתי מתחתיי את הזקפה הקשיחה שלו. ״כן אני מרגישה״ אמרתי וצחקתי והוא הסתכל לי ישירות בעיניים והפך אותנו כך שאנחנו שוכבים והוא מעליי.
״ריידן...״ אמרתי, ״אם קשה לך בגלל מה שהיה תגידי לי״ אמר, התאפסתי על עצמי ושוב הזכרתי לעצמי כמה שאני חזקה והבלגתי על זה. ״לא. תעשה מה שאתה רוצה אני אוהבת אותך ומה שקרה אתמול כבר לא משפיע ושולט עליי.״ אמרתי והוא חייך חצי חיוך ונישק אותי. נישקתי אותו בחזרה ״אני אוהב אותך״ אמר באמצע הנשיקה וחזר לנשיקה שוב, הוא ירד מהשפתיים לצוואר והוריד בעזרת ידו את כותנתי ואז פתח את החזייה שלי בשנייה בעזרת 2 אצבעות. ״איך עשית את זה?״ שאלתי ״יש לי דרכים משלי אמור״ אמר וחייך, ״ממש מקצוען״ אמרתי בחיוך והתגרתי בו בכוונה. ״תמשיכי להתגרות בכוונה נראה לאן זה יוביל אותך..״ אמר וחייך גם כן. הוא הוריד את המכנס הקצר שלי והתגרה בי בכך שהוא הסתכל לי בעיניים ועבר עם האצבע שלו על כל האזור ושיחק עם התחתון חוטיני שלי בעזרת אצבעתו. לא עברה שנייה והוא קרע את התחתון בעזרת האצבע שלו. ״היי! אני אהבתי את התחתון הזה!!״ נזפתי בו, ״אני מעדיף לראות את הנסיכה בלי תחתוני המלכות שלה״ לחש לאוזני בהתגרות והסמקתי. ״פאק את מטריפה אותי איזבל״ אמר והתחיל ללקק את הדגדגן שלי. ״ריידן..״ אמרתי בהנאה והוא הסתכל עליי מלמטה והוא היה ככ מושך! הוא הכניס לתוכי את לשונו פנימה והחוצה ושיחק עם הדגדגן שלי תוך כדי, גנחתי בקולות ולא היה לי אכפת אם מישהו שומע אותי. כשאני איתו הוא גורם לי לשכוח מהעולם, הוא גורם לי לשכוח מהכל ומהצרות ואני? אני פאקינג אוהבת את זה.
״ריידן.. אני עומדת ל-״ לא הצלחתי לסיים את המשפט כי הוא חסם את פי עם פיו ויצא ממני. ״ריידן בבקשה תחזור״ אמרתי לו כי השתוקקתי לגמור. הוא חייך והתגרה בכוונה, ״ככה אתה רוצה לשחק?״ שאלתי ״אני לא משחק בכלום״ ענה ״אין בעיה״ אמרתי ומיד סובבתי אותנו כך שאני יושבת עליו הורדתי את חגורתו ואז את מכנסיו. ״את משחקת פה באש נסיכה״ אמר והסתכל לתוך עיניי בהנאה ורצון שאמשיך את מה שאני לא עושה. הזזתי את ידי מעלה מטה על זקפתו ואז הורדתי את הבוקסר שלו. אני כל פעם בשוק מהגודל שלו. ״פאק איזבל תעשי משהו כבר״ אמר ואני גיחכתי. רכנתי מעליו כדי להוציא קונדום מהמגירה כי הרגשתי שאני מוכנה לזה. אני רוצה אותו. ״את בטוחה?״ שאל שהבאתי לו את הקונדום, ״כן.״ עניתי והוא חייך ונישק אותי,
״יודע מה? תוריד את הקונדום אני רוצה להרגיש אותך בתוכי.״ עניתי והוא נישק אותי עוד יותר וראיתי שהוא הסמיק וניסה להסתיר את זה.
לפני שהוא שם לב עליתי עליו והוא ראה שהיה לי קשה להכניס את זה אז הוא עזר לי, זה כאב לשנייה אבל אחרכך זה הפך לכאב נעים. כאב שאני יכולה להתרגל אליו, כשהתרגלתי התחלתי לרכוב עליו בכוונה כדי לגרות אותו עוד ועוד וזה עבד, הוא זנק את ראשו אחורה בהנאה וחייכתי כשראיתי שאני זאת שעושה לו את זה. ״ריידן..״ גנחתי בקול את השם שלו והוא נישק אותי כתגובה. ״א-אני עומדת.. ל-לגמור״
״את רוצה שאגמור בתוכך או בחוץ?״ שאל ״בתוכי.״ עניתי והוא נישק אותי תוך כדי ששנינו גמרנו ביחד. הוא עזר לי לצאת ממנו ואז נשכבנו במיטה צמודים מתמיד אחד לשני. ״אני אוהב אותך איזבל, אני ככ שמח שיש לי אותך את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים האלה.״ אמר והסמקתי עכשיו יותר מתמיד. ״אני אוהבת אותך ריידן״ אמרתי ונישקתי אותו, כשהתנתקנו מהנשיקה הוא נישק את ראשי ונרדמנו ביחד.

******
היי אהוביםםםם, סליחה שלקח לי הרבה זמן לעלות את הפרק.
פשוט הייתי בחול וחזרתי עכשיו.
מקווה שאהבתם את הפרק כי אני עפתי עליווו אבל לא אשקר שהיו גם דמעות🥹
אוהבת אתכם🫶🏼🩷