בלתי אפשרי

2-חרדה

נ.מ-ראיין

"איייי" אמרתי ואחזתי בראשי בחזקה, 'איפה אני' חשבתי לעצמי, ואז נזכרתי במה שקרה, סיבבתי את ראשי אל השידה בצד וראיתי פתק.

'בוקר טוב לך ראיין
אם אתה קורא את זה אני מניח שקמת
אמא שלי נישארה היום בבית כי רצתה
לוודא שאתה בסדר, לך לצחצח שיניים,
יש לך מברשת שיניים חדשה,
לאחר מכן, רד ללמטה, אמא שלי
תיהיה בסלון, היא תכין לך לאכול,
אני אגיע מוקדם ככל שאוכל, יש לנו
שיחה קצרה לעשות, אה, ובתיאבון'

זה מה שהיה כתוב בפתק, אני יכול לנחש ממי זה...
שכבתי עוד קצת במיטה, ולבסוף קמתי, הלכתי לצחצח שיניים, לאחר מכן ירדתי למטה, וחייכתי באדישות, "בוקר טוב ראיין" אמרה אימו של ג׳ון, "ב-בוקר טוב א-אמ...." אמרתי, 'אני לא יודע איך קוראים לה!!!!! מביך!!!!' חשבתי, היא ציחקקה, "שמי הוא ג׳קי" אמרה, "רוצה לאכול?" הוסיפה בשאלה, "כ-כן ב-בבקשה" היא חייכה וקמה, "אתה רוצה חביתה עם גבינה וירקות או שאתה מעדיף פנקייק?" שאלה "ל-לא מ-מ-ממש מש-שנה לי" אמרתי, 'לעזאזל איתי, היא גם עוזרת לי וגם אני מגמגם!!!' חשבתי לעצמי בכעס, "שב בבקשה" אמרה, חייכתי אליה והלכתי חצי צולע לשולחן, היא הגישה לי צלחת עם חביתה וירקות חתוכים, ובצלחת אחרת הביאה לי גבינה וקוטג׳, "תאכל, ואם תרצה עוד תגיד לי" אמרה, ואני הינהנתי והתחלתי לאכול, לא עבר 3 דקות ושבעתי, "ס-סיימתי" אמרתי בפחד, הפעמים שבהם אכלתי בבית היו שאבא שלי תיכנן לי לילה שלם עם החברים המהממים שלו ולא רצה שאני התעלף.

ג=ג׳קי, ר=ראיין

ג: קרה משהו ראיין?

ר: ל-לא...

ג: אתה בקושי נגעת בצלחת

ר: מ-מצטער...

ג: אין לך על מה להצטער, אבל מה קרה?

ר: כ-כלום....

ג: אתה רוצה לדבר על זה?

ר: ל-לא... הוא יהרוג אותי

ששמתי לב מה אמרתי הרמתי את מבטי אליה והיא הביטה בי בעיניים פעורות,
"מי יהרוג אותך????" היא שאלה בלחץ
"א-אף אחד... ז-זה לא מ-משנה.. א-אני ל-לא צריך להיות ה-הבעיה של א-אף א-אחד" עניתי בגימגום לחוץ
"אני נשבעת שאם אתה לא מספר לי מה קרה אני אבקש מג׳ון לעשות את זה בכוח!!!!" פערתי את עיניי מהצעקה שהפחידה אותי הלכתי לאחור ונפלתי, "תענה לי!!" היא המשיכה לצעוק עליי, "ת-תבטיחי ל-לא ל-ל-להגיד ל-לאף אחד" אמרתי בוכה, "אני לא אגלה!! פשוט תספר לי!!" אולי היא לא שמה לב שהיא צועקת "א-את צ-צועקת עליי" אמרתי בפחד, "סליחה, אני פשוט דואגת" היא אמרה, "ז-זה ב-בסדר.." השבתי, "אני הולכת לשטוף פנים, אני יגיע ותתחיל לספר" אמרה, הינהנתי, ידעתי שאני עומד לבזבז הרבה דמעות...

היא חזרה, והייתי צריך להתחיל לספר, "אתה מוכן?" שאלה, "כ-כן..." עניתי מהסס,
והורדתי את הרטייה מהעין, והרמתי אליה מבט מהסס, "אההההההה" היא צעקה ומיד מיהרתי להחזיר את הרטייה, "תוריד!!" היא אמרה, בהתרגשות? הורדתי לאט, היא לקחה לי את הרטייה מהיד "אההההה אתה מהמםם!!!!!!!!" היא צעקה, "אני מבינה שאתה מסתיר את זה בגלל הסיפור?", הינהנתי, "אוקיי, תתחיל לספר" אמרה,

"ש-שנולדתי" התחלתי לספר ופרצתי בבכי, היא הבינה שזה קשה וקמה להביא לי כוס מים,
"ש-שנולדתי" התחלתי שוב, "תעצורררר" היא אמרה, "בלי לגמגם!" הוסיפה, חייכתי חיוך מזויף והתחלתי שוב פעם...

"שנולדתי, הוריי לא רצו אותי, הם רצו ילדה, לא ילד, ושהם ראו את צבע עיניי הם החליטו להשאיר אותי, חשבתי שהם השאירו אותי כי הם אוהבים אותי, אבל זה לא נכון, בגיל שלוש הם הפסיקו לתת לי לאכול, אכלתי רק בגן, ושהייתי בן חמש" דמעות התחילו לצאת מעיניי והתחלתי לירעוד שתיתי והמשכתי לספר, "שהייתי בן חמש הוריי התחילו להביא את החברים שלהם, והם נעלו אותנו לבד בחדר, וחברים שלהם התחילו לגעת בי, הורי ידעו, הבנתי את זה ברגע שראיתי שהם משלמים להורי אחרי שיצאו מחדרי, הם נתנו לי לאכול רק שהם קבעו עם החברים שלהם שיהיו איתי בחדר בלילה, ואבי היה מכה אותי עם חגורה כל יום אחרי בית ספר, עד אתמול שהם זרקו אותי" אמרתי בבכי.

היא ישבה מולי בעיניים פעורות ואני הורדתי ראש ובכיתי, דלת הבית נפתחה, וג׳ון נכנס ממנה,שמתי מהר את הרטייה שלי, ובדיוק הוא הסתובב וראה אותי בוכה, ואת אמא שלו המומה, הוא זרק את התיק ורץ אלינו, "מה קרה??" שאל בפחד. אימו דחפה אותו והתיישבה בדיוק מולי, "אז הם עשו לך את זה??" היא שאלה, הסתכלתי עליה במבט שואל, "דחפו אותך מהמרפסת!!" צעקה, הינהנתי, "מי??????" שאל ג׳ון, אבל ג׳קי התעלמה, "קרה עוד משהו נכון???" שאלה ג׳קי כאילו היא קוראת את מחשבותיי, "כ..כן" אמרתי בהיסוס, "מה????" שאלה בכעס "ה-הם אמרו שאם אני א-אספר הם י-ימכרו אותי ל-למישהו ש-שיאנוס אותי עד ה-המוות" אמרתי ותפסתי חזק במכנסיי,

"אתם מוכנים לעזאזל להגיד לי מי????"
שאל ג׳ון בכעס ועצבים, אבל אימו לא הגיבה, ואני לא יכולתי לדבר, "לספר לו?" שאלה אימו, "א-אוקיי" עניתי קמתי והלכתי לחדר שבו ישנתי, שהיה החדר של ג׳ון, סגרתי את הדלת ורצתי למיטה, התכסתי בשמיכה, וניסיתי לישון ללא הצלחה, חשבתי על הוריי ועל מה שקרה, ולפני ששמתי לב התחלתי ליקרוע חתיכות מעורי,הדם היה משחק כיף, המשכתי ככה ולאחר כמה דקות נכנס ג׳ון, טרק את הדלת ורץ אליי, תפס לי בידיים ואמר "צא מזה!!" 'לצאת ממה' חשבתי, הוא ראה שאני לא מגיב וחיבק אותי חזק, לקח זמן אבל שיחררתי את ידיי מעורי החבול, "אמא שלי סיפרה לי, הכל יהיה בסדר" הוא אמר, לא באמת משנה משהו, "תסתכל עליי" הוא ביקש, הרמתי עיניים מהססות והוא ניגב את דמעותי, אני באמת לא יודע למה אבל הרגשתי רצון עז לגעת בפרצופו, ועשיתי זאת בלי לשים לב, הוא הסתכל עליי מבולבל, הורדתי ישר את ידי שהבנתי מה עשיתי, "מ-מצטער, ס-סליחה.." אמרתי בשקט, "אין לך מה להצטער" הוא אמר וליטף את פרצופי, בלי לשים לב נרדמתי...

"אני אוהב אותך" אמר ג׳ון ונישק אותי, "אתה אוהב אותי גם?" שאל, "אני.."
*בום!!!* קמתי בבהלה וכאב, 'זה היה חלום?' שאלתי את עצמי, "נפלתי מהמיטה, בגלל זה היה הרעש" אמרתי בחיוך קטן לג׳ון שקם בבהלה, קמתי והוא טפח בידו על המיטה, כמסמן לי לישון לידו, התקרבתי אליו, ואז נזכרתי בחלום, לא הבנתי למה זה מציק לי, אני בן אדם מאוד ישיר בדרך כלל, אבל לא שאלתי או אמרתי כלום לג׳ון הפעם, שמתי את ראשי וחזרתי לישון.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היייייי!!!😃
מקווה שנהנתם מהפרק.
בהזדמנות זאת אני רוצה לומר תודה ל- user91487001 שנתנה לי טיפ ולא כתבה משהו רע ומעליב.
תודה רבה לך, אני מעריכה אותך❤️
ואם אתם קוראים את זה תיכנסו לעמוד שלה ותיקראו את הסיפור: ג׳יני שלי,  זה אחד הסיפורים הכי חמודים שקראתי😻

בוקר טוב/צהריים טובים/ערב טוב