14-אין שם בינתיים

327 31 10
                                    

נ.מ-ראיין

"זאת אפילו לא שאלה" הוא אמר ונישק אותי נשיקה עדינה ואז ניסה להחדיר את הלשון ונתתי לו, הוא תפס אותי חזק מאחורה וחיבק אותי תוך כדי ולאט ירד עם היד שלו עד שהגיע לאיברי, הרגשתי את הבליטה הגדולה שלו בגבי. "ג׳-ג׳ון~" גנחתי בפחד לנשיקה והוא התנתק. "אני לא יעשה שום דבר שיכאיב לך בלי שתרצה" אני רק הסתכלתי עליו במבט מפוחד והינהנתי קלות. אני בוטח בו, אבל עדיין מפחד.. הוא חזר לנשק אותי ואחז באיברי "אני מתחיל" הוא אמר לתוך הנשיקה והתחיל להזיז את היד הגדולה שלו לאט אחזתי בו חזק וגנחתי הוא התנתק לקח אוויר והמשיך לנשק אותי ואני אותו, הבליטה שלו גדלה והרגשתי את זה. "ג׳-ג׳ון אני~" התחלתי להגיד והוא השתיק אותי, "תגמור בשבילי" הוא אמר ובאותו רגע גמרתי. "מ-מצטער" אמרתי וסיבבתי את ראשי ממנו לכיוון הנגדי, מרגיש רע שעשיתי את זה. הוא בטח שונא אותי עכשיו..
הוא לא אמר כלום וסיבב את ראשי בחזרה ונישק אותי. הייתי מופתע ולאט לאט עצמתי את עיניי מסובב את כל הגוף שלי אליו ומנשק אותו בחוזקה שהתנתקנו הנחתי את ראשי על כתפו והוא ליטף את שיערי, "אין על מה להצטער" הוא אמר וניסה לסדר את נשימתו כמוני. חיבקתי אותו חזק ועצמתי עיניים...

נ.מ-ג׳ון

הוא אדום כמו עגבניה, זה די מצחיק. אני פאקינג כל כך מאושר, הוא נתן לי. באישור מפורט ממנו! חיבקתי אותו חזק יותר, הוא נרדם ואנחנו עדיין בתוך המקלחת. הוא גם מחבק אותי. לא שיש התנגדות אבל כן. קילחתי אותו מהר ושמתי על המיטה, הלבשתי וכיסיתי אותו. עכשיו בקשר לבעיה הקטנטנה שלי.(ה.כ- לא כל כך קטנה) חשבתי ונכנסתי להתקלח. הנחתי את היד על הזין שלי והתחלתי לשפשף אנחות קטנות יצאו מפי ניסיתי לשמור על שקט כדי לא להעיר את הקטן שלי.
לא קטן שכבר ער התכוונתי לקטן שעל המיטה!
קיצור איפה היינו, סיימתי לאונן על החתיך הסקסי הקטן שעל המיטה שלי התקלחתי התלבשתי ועליתי לידו...

נ.מ- ראיין

קמתי די מוקדם, ג׳ון עדיין ישן. "אני לא מאמין שעשיתי את זה מרצון!" אמרתי בקול בטעות ושמתי ידיים על הפנים, מכסה את כולם, חוץ מזה שעשיתי את זה. אני גם די נהנתי... אני כזה גרוע אמרתי במחשבה נפלתי אחורה. טמנתי את ראשי בחזו וחזרתי לישון...

"בוקר טוב ישנוני" אמר ג׳ון שקמתי הסתכלתי עליו והסמקתי הורדתי את ראשי "ב-בוקר טוב" אמרתי בשקט "כמה זמן אתה מסתכל עליי ככה?" הוא הסתכל בפלאפון "שעה ועשרים ושלוש דקות" "מ-מה? למה לא קמת? יש בית ספר" "אני מעדיף להסתכל עליך מאשר ללכת" הוא אמר והורדתי את ראשי בחזרה מסמיק יותר.  "צ-צריך לקום" אמרתי ושהתיישבתי היא משך אותי לשכיבה ניקר אותי בפה וחייך אליי, "יאללה לקום" הוא קם ואני אחריו.

במשך כל היום לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שקרה, אני בטוח נראתי מכוער בעיניו אז הוא לא רצה להמשיך כלומר, מי אוהב זונה שלא נראת טוב נכון? ועוד שבוע תעודות לעזאזל.

מעבר זמן-שבוע

עבר שבוע מאז... מה שקרה.
וג׳ון מתעלם ממני כבר שלושה ימים, ידעתי שהוא שונא אותי. לעזאזל!
הלכתי לכיתה, ג׳ון לא בא היום. זאת שעה אחרונה, התחלנו את השיעור ואני שקעתי במחשבות. אולי אני צריך לעזוב ולמצוא מקום אחר לגור בו, אולי הוא לא רוצה לראות אותי והוא לא יודע איך להגיד לי את זה. אני רוצה לדעת למה הוא מתעלם ממני.
בלי ששמתי לב נגמר השיעור. הלכתי לבית ברגל. אין לי כוח לחכות לאוטובוס.
שהגעתי הבית היה חשוך והדלת לא הייתה נעולה. שסגרתי את הדלת מישהו כיסה את עיניי ונבהלתי "מ-מי זה?.."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ספויילר: זה ההורים שלו.
סתם סתם סתם סתם לא להרוג אותי.
סורי שלקח לי זמן. עובר עלי תקופה לא כל כך טובה וההתקפי חרדה שלי חוגגים

בלתי אפשרי Where stories live. Discover now