בלתי אפשרי

16-וולין

נ.מ-ג׳ון

"אני מתתתת הוא נתן לי פאקינג נתן לי וגם רצה עוד אני לא יכולללל הוא נראה כזה סקסי ואפילו נראה יותר שהוא רכב עליי זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים אני נשבע. יותר טוב מהיום שבו נולדתי הוא נראה מעולה תמיד והאישיות שלו יותר מדהימה מהיופי שלו ובאמת שאני כל כך אוהב אותו כאילו, איך אפשר לא לאהוב את הנסיך הקטן הזה הוא פאקינג כל כך חמוד שאני משתגע ואי אפשר להסביר במילים עד כמהההה אני חושב שאני יכול לגמור רק מלחשוב עליו אומר שלום"
"טוב דיי אתה נשמע כמו נערה מאוהבת ואני חשבתי שהוא הבוטום" סטיב העיר (מי שלא זוכר. סטיב זה החבר הכי טוב שלו)

"אבל הוא כל כך חמודדדדדדדדדדדד" גנחתי לאוויר
"הבנתי את זה, עכשיו בוא נצא מהשירותים המסריחים האלה" הוא אמר, הינהנתי
וכל אחד הלך לכיתתו, אני מתגעגע אליו.  הוא אמר שכואב לו אז אמרתי לו לחזור לישון. הוא הקשיב וחזר לישון ואני התארגנתי והלכתי לבית ספר וכרגע, אני סובל פה כי הוא לא איתי...
נ.מ-ראיין

ישבתי על המיטה. כאב לי בבוקר, עכשיו גם כואב לי אבל פחות אני לא מאמין שעשינו את זה!! אבל.. הוא היה כזה סקסי.... וזה הרגיש טוב.. לא ידעתי שזה יכול להרגיש טוב כל כך... שיט לעזאזל אני בטוח שאני הייתי כל כך מכוער ומזיע שמתי את שתי ידי על פני נחתתי על המיטה ונשכתי את שפתי
אני מתגעגע אליו... מה השעה בכלל פתחתי את הפלאפון שלי וראיתי שהשעה כבר רבע לשתיים. הוא צריך לחזור. איך אני אמור להסתכל לו בעיניים פרסתי את ידי לצדדים ועצמתי עיניים. שמעתי דלת נפתחת והתרוממתי. ראיתי את ג׳ון זורק את התיק ורץ לנשק אותי הוא קפץ לידי תפס בפרצוף שלי ונישק. ואני עצמתי עיניים..
"מתי קמת?" הוא שאל שהתנתקנו. עדיין על המיטה. "מ-מקודם" "אתה רוצה לאכול?" "אני לא כל כך ר-" נקטעתי על ידי הבטן המקרקרת שלי והסמקתי. שמתי ידים על הפנים שוב והתקפלתי. ג׳ון ציחקק, "בוא נצא לסיבוב" הוא אמר ואני הינהנתי לפני שקמתי ג׳ון קם "חכה פה" הוא אמר והלך לחדר ארונות. יצא עם פוטר לבן עם ציור של אריה ומכנס ג׳ינס שחור עם קרעים "שים את זה" הוא אמר והלך לחדר ארונות בחזרה, כנראה כדי למצוא לו משהו ללבוש.
שמתי את החולצה והמכנס וחיכיתי לו. שהוא יצא הוא היה לבוש בפוטר לבן חלק ומכנס בז׳ ונעליים לבנות. בוא החזיק בידו נעליים שחורות וירד על הברכיים. שם לי גרביים ונעליים ואז עזר לי לקום ונישק אותי על המצח.
"אף אחד לא בבית, אז אנחנו הולכים לטייל" הוא אמר שיצאנו וסגר את הדלת עם מפתח והכניס לכיס בהתחלה הוא לקח אותי לאכול במסעדה. אבל הזמנתי רק צ׳יפס והמבורגר, הוא הזמין מה שאני הזמנתי אבל הוא ביקש שתי המבורגרים בשבילו. שהאוכל הגיע קמתי ואמרתי לג׳ון שאני הולך לשירותים. הוא הינהנן וחיכה לי. נכנסתי לשירותים ואז מישהו בא. "מחפש חבר?" הוא שאל ואני לא עניתי רק שטפתי ידיים ובאתי לצאת. הוא תפס בידי "אתה לא הולך לשום מקום" "תשחרר אותו או שאתה מת!" מישהי אמרה ונכנסה לשירותים. היא נראית מוכרת. אבל מי היא, הבחור עזב אותי ונכנס לשירותים. "אתה בסדר?" היא שאלה והינהנתי. "תודה, מי את אם אפשר לעשות?" עניתי "אאוץ אתה לא זוכר אותי?" "ל-לא. מצטער" "הכל טוב, אני וולין" (velin)
"וולין?!?!" "כן זאת אני" "אני לא מאמין" צעקתי ורצתי לחבק אותה דמעות התחילו לרדת "אתה כל כך גדלת אהוב שלי"
ושהיא אמרה את זה ג׳ון נכנס.
"מה הולך פה לעזאזל!" הוא צעק. "ז-זה לא ככה תן לי להסביר!!" אמרתי בפחד, פחדתי כל כך באותו רגע שהוא יעזוב אותי. "תסביר" "זאת וולין. היא חברת ילדות שלי. ההורים שלה ושלי הפרידו בנינו שהיינו קטנים" "אל תדאג קנאי. אנחנו לא יכולים להיות זוג גם אם תרצה. הוא גיי ואני לסבית" היא הוסיפה למילותי.
"אני לא קנאי" ג׳ון רטן "בטח לא קנאי. סתם עמדת להתפוצץ שהוא חיבק אותי" אמרה וולין
ואני רצתי לחבק את ג׳ון, לא רוצה שהוא יעזוב אותי. "אז.. אתם זוג?" "כן" ג׳ון ענה לה ואני הסמקתי. "אווווו~~ קטנטנים שלייי~ אתם כלכך חמודים ביחדדדד" "אנחנו לא קטנים ולא שלך" "מה שתגיד" הם המשיכו להתווכח בזמן שאני חיבקתי אותו....

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היי שוב תודה על התגובות