12-היא

397 28 6
                                    

נ.מ-ראיין

"גם אני אוהב אותך, מאוד. ראיין שלי. אבל אני פשוט לא מתאים לך. מגיע לך עולם ומלואו, מגיע לך פאקינג הכל. אתה בטוח שאתה מעדיף אותי?, אני פגעתי בך ראיין. פגעתי בך כל כך. אתה בטוח שאתה רוצה שאני אשאר, או שאתה פשוט מפחד להיות לבד?"

הוא שאל תוך כדי שהוא מחבק אותי ואני בוכה לכתפו, לא עניתי, רק טמנתי את ראשי בשקע צווארו והמשכתי לבכות. הוא החליט לא לדבר ופשוט ללטף.

"בבקשה ראיין שלי, מלאך קטן שלי. תפסיק לבכות, אני שונא לראות אותך בוכה"

"ומה, מה אם לא הייתי פה? עדיין היה כואב לי ככה?" שאלתי בשקט, "אל תחשוב על זה, בבקשה.." הוא אמר. אחרי שנרגעתי הרגשתי עייף. "רוצה להתקלח ולחזור לישון?" הינהנתי ותפסתי חזק בחולצתו, "א-אתה יכול ל-לבוא גם?" שאלתי בשקט. היה שקט לכמה שניות, "כן" הוא אמר והרים אותי לחדר. הוא שם אותי על המיטה, "קודם נבחר בגדים" הוא אמר והתחיל לארגן 2 סטים נוחים של פיג׳מות.

"בוא" הוא אמר שסיים והרים אותי למקלחת, הוא עזר לי להוריד את הבגדים והכניס אותי למקלחת, "א-אתה לא נכנס?" שאלתי, "אתה רוצה שאני אכנס?, אני יכול גם להתקלח אחר כך" הוא אמר והינהנתי, הוא התחיל להוריד את הבגדים שלו ונכנס איתי למקלחת, הוא נשען על דפנות האמבט ואני נשענתי עליו, כעבור זמן מה במקלחת יחד עם חיבוקו החם של ג׳ון נרדמתי במים..

נ.מ-ג׳ון

לאחר שהוא נרדם הרמתי אותו למיטה והלכנו לישון, אולי היה בוקר, אבל היינו גמורים, חיבקתי אותו, וכיסיתי אותנו, ונרדמנו.....

נ.מ-ראיין

"אה!!!" צרחתי, נבהלתי שכחתי מה קרה בבוקר, זה מוזר לראות אותו בוהה בי ככה "מצטער, נבהלת?" שאל ג׳ון וציחקק, "זה לא מצחיק!" רטנתי, "צודק , מצטער" הוא אמר וחיבק אותי, "הכנתי לך ארוחת צהריים, קום לאכול" הוא אמר והינהנתי, בשולחן היה פנקייקים, תותים, סירופ מייפל ושוקולד, שוקו בננה שאני אוהב. "תודה" אמרתי לו והוא חייך התיישבנו בשולחן, "בתיאבון" הוא אמר ואני החזרתי..

היה טעים. לאחר האוכל התארגנו ללכת לביתו, הוריו דאגו, נעלנו את הבית והלכנו אליו. "אמא אבא אני בבית" הוא צעק שהגענו, אימו הייתה הראשונה לרוץ כמו משוגעת לחבק אותי,חיבוק דוב. חיבקתי אותה בחזרה, "יפה שלי העיניים שלך אדומות רואה לישון או לשתות משהו? אולי אתה רעב???" ניענעתי בראשי לשלילה, ואמרתי תודה, "אה אני רוצה לדבר איתך על משהו" אמר ג׳ון והתחלתי להילחץ, הוא תפס בידי ורץ לחדר שאני אחריו, הוא סגר את הדלת לאחר שנכנסנו, "תרגע אני לא יאכל אותך או משהו, אבל מצאתי את זה" הוא אמר והוציא מתוך הכיס שלו את הצמיד שלי, הדבר הכי חשוב לי בעולם. "תביא את זה!" אמרתי וקפצתי עליו, הוא הרים את היד, "היי תרגע אני לא הולך לגנוב לך את זה אני רק רוצה לשאול עם מי התמונה הזאת" הוא אמר וקפאתי, היה שקט לכמה שניות "היי, אתה לא חייב לענות, אני פשוט ראיתי את זה והסתקרנתי" הוא אמר "ל-לא, זה בסדר, ז-זאת אחותי.." "הייתה לפחות.." אמרתי והתחלתי לבכות "מ-מה זאת אומרת הייתה?" הוא שאל בלחץ.

"ה-היא מתה ממחלה, היא הייתה הרבה בשבילי, היא הייתה הכל. בלעדיה לא הייתי פה עכשיו, היא תמיד עזרה לי וחיבקה שהייתי צריך, ואמרה משפטים מצחיקים ומטומטמים כמו "החיים הם כמו חרא, רק אחרי שתחרבן תבין עד כמה זה הקשה עליך וכמה הקלה יש אחרי" חח זה מטופש לבכות על זיכרון כזה ישן, נכון?" שאלתי והרמתי את ראשי להסתכל בעיניו בזמן שהדמעות החמות והמלוחות מרטיבות את פרצופי. "מלאך שלי, זה לא מטופש" הוא אמר והתקרב לחבק אותי, נפלנו על הריצפה והוא מלטף ונותן לי לבכות...

נ.מ-ג׳ון

הוא נרדם, ואמא שלי נכנסה אחרי כמה דקות, "הכל טוב?" היא שאלה "טוב.. לא בדיוק, את יכולה להביא לי בבקשה כוס מים בשבילו?" שאלתי והיא הינהנה והלכה.. היא חזרה לאחר דקות ספורות, "תודה" אמרתי והיא חייכה ויתרה מהחדר לא שוכחת לסגור את הדלת אחריה, "ראיין, מלאך שלי. קום לשתות."
הוא מילמל משהו מתוך שינה, "ראיין.." "אההה!!!!" הוא קם עם דמעות וצרחה, "הכל בסדר שם למעלה?" אמא שלי צעקה מהקומה התחתונה, "כן! אל תדאגי!" צעקתי.
"מה קרה ראיין??" שאלתי בלחץ.
"ג׳ון... למה היא הייתה צריכה ללכת?" הוא שאל בוכה. "נסיך שלי.." אמרתי, מתאפק לא לבכות, הבאתי לו את הכוס מים, הוא שתה והניח את הכוס, "רוצה לישון או לצאת לשאוף אוויר איתי?" "לצאת" הוא ענה בשקט, נישקתי אותו במצח וחיבקתי חזק, "בוא נביא לך בגדים" אמרתי והתחלנו להתארגן...

יצאנו לגן שעשועים, שוכבים על הנדנדת קרוסלה(הנדנדה העגולה הזאת).
"אני הולך להביא לנו לשתות, מה אתה רוצה?"
"קולה" ענה, "רוצה לבוא?" שאלתי "אני אשאר פה" "המכונת שתיה פה, אני יכול לראות אותך משם, אם קורה משהו רוץ אליי"
הלכתי מהר, לא רוצה להשאיר אותו שם הרבה לבד, יש לי הרגשה רעה...

נ.מ-ראיין

חזרתי לשכב על הנדנדת קרוסלה מחכה לג׳ון, "נונו, תראו מי זה" פתאום הופיע צל של כמה אנשים מעליי, חברים של אבא שלי, שיט.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שלוםםםםם🥹
מקווה שאתם אוהבים.
לילה טוב😝💓

בלתי אפשרי Where stories live. Discover now