29

234 18 14
                                    

נ.מ-ג׳ון

"שאלתי מה אתם עושים פה ואהע מצפה לתשובה!" אמרתי בצעקה. "אבא אתה נכון להסביר לי?!" "כן, הם רוצים שהוא יחזור אליהם. אמרתי להם שזה לא הולך לקרות, אך הם מתעקשים לפגוש אותו ולדבר איתו" "תקשיבו לי שתיכם, אתם רואים את הטבעת הזאת?" שאלתי ,הרמתי את ידי וחיכיתי שהם יהנהנו, שזה קרה. "יופי. לבן שלכם יש את הטבעת השניה, הוא שלי ולאף אחד מכם אין זכות להיות פה. הוא הבן זוג שלי הוא המשפחה שלי ובקרוב, הוא יהיה בעלי. אז שוב פעם. שלי. לא שלכם, מובן?" שאלתי בצעקה ואז ראיתי ראש קטן מציץ במדרגות. "ראיין בוא הנה מיד!" קרא אביו אך ראיין נשאר שם. "ראיין שלי, בוא" אמרתי בעדינות והוא רץ אל מאחורי, הסתובבתי אליו ונישקתי אותו. "הדבקת את הילד הזה בגועל שלך" אמר אביו ואימו הנהנה כמסכימה עם דברו של בעלה, באותו רגע איבדתי את זה. התנפלתי על אביו כי אני לא ארים יד על בנות גם בעד כל ההון שבעולם. הוא היה מרוח בריצפה שאפו מדמם. "ג׳ון תשלוט בעצמך כי אם לא אתה תסיים בכלא" אביו אמר ביאוש ואני נעמדתי ונכנסתי לבית. הסתובבתי בפתח. "שאני לא אראה אתכם פה שוב. מקווה שהבהרתי את עצמי טוב" אמרתי וטרקתי את הדלת בפרצוף שלהם. "לעזאזל" אמרתי ואז ראיין קפץ לחבק אותי וחייך אליי. אבא שלי חזר לחדרו. "אתה צודק" הוא אמר ואני לא הבנתי. "צודק בקשר למה?" "שאני שלך" הוא אמר ונישק אותי. "אוי אלו--קים" נישקתי אותו בחזרה. עוד חודש החתונה. ואני עדיין לחוץ. אבל... יהיה בסדר לא?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרק קצר. אני מתחילה לכתוב עכשיו את הפרק האחרון. זה לא מה שאתם ציפיתם לו..😈

בלתי אפשרי Where stories live. Discover now