בלתי אפשרי

25

נ.מ- ראיין

סוף סוף חזרנו הביתה אחרי הטיול קיבלנו תעודות.
חוץ מהלילה האחרון דווקא היה כיף. אני ממש שמח שהוא איתי, אני מאוד אוהב אותו."תיכנס" הוא אמר שיצא המקלחת מלווה באדים חמים. הוא התקרב והניח נשיקה לראשי. "ארגנת בגדים?" "כן" "יופי" הוא ענה וחייך. נכנסתי להתקלח בזמן שהוא התלבש.
אין יותר לימודים. חופש סוף סוף.
שסיימתי להתקלח הוא שכב במיטה. עליתי לידו. "עוד חודש בשבוע הראשון ביום שלישי"
עניתי והוא חיבק אותי. "עוד חודש אתה חוגג 18. מי היה מאמין" אמר ונישק את ראשי ואז את שפתיי. שהתנתקנו שמתי את ראשי על ביטנו ועצמתי עיניים. אני אוהב את ההרגשה החמה של גופו. זה מרגיע, ונותן תחושת ביטחון.. חח. מצחיק שאם אני הייתי אומר לעצמי הקטן שאני יהיה בטוח בין זרועות גדולות ומישהו שאוהב אותי אני הקטן היה צוחק עליי וקורא לי משוגע מדומיין. תכלס, מי היה מאמין שאני אגיע לפה. גם אני בקושי האמנתי בהתחלה..
הסתכלתי על הפרצוף ששקוע בפלאפון וחייכתי לעצמי. אולי בכל זאת יש דבר שנקרא אושר. כי אני מאושר מכך שהוא בחיים שלי. שהוא איתי. שהוא שלי.
"ג׳וני.." "כינוי חדש?" הוא שאל והסמקתי, "שתוק טיפש" אמרתי והצמדתי את ראשי לבטנו. "מה רצית מלאך קטן?" "קרה משהו בלילה לפני ש..." לא המשכתי את המשפט..
"כן. אמרת שאתה רוצה להתחתן איתי" הוא אמר. פאק מה הולי שיט. האדמתי והסתכלתי עליו. הוא לקח את הפלאפון מהמיטה ושם על השידה. "בא לפה" הוא אמר והרים אותי כך שראשי יהיה על חזו ולא על בטנו ואז סגר יד אחת עלי כחיבוק ובידו השניה שיחק בשיערי.
"ואני אמרתי שאנחנו נתחתן בבוא העת" הוא אמר והאדמתי יותר.. שיט שיט שיט שיט שיט שיט חתונה?? כאילו, אני רוצה. אבל למה אמרתי את זההה!!!!
אני מרחם על עצמי ברגע זה.
"בבוא העת?" שאלתי. לא מבין מתי זה 'הזמן'
"אני מתכנן להציע לך ביום הולדת 18 שלך" הוא אמר ואני לגמרי איבדתי את זה. "אבל אנחנו לא מכירים הרבה זמן.. אתה בטוח?" שאלתי קצת בשקט. אני לא רוצה שהוא התחתן איתי כי אמרתי.. אני לא רוצה לנחות עליו בצורה כזאת.. "הכי בטוח בעולם" הוא אמר ואחז לי בזרועות מבית השחי והתיישבתי עליו אך פני עדיין היו באוויר מול ג׳ון. "אל תפקפק בעצמך סתם. שאני אומר שאני רוצה אני רוצה, ואני לא צריך להזכיר לך שאני מקבל את מה שאני רוצה" הוא אמר ונישק אותי "מלאך שלי" הוא אמר והוריד את ידו לישבני והכניס מתחת למכנסיים שלי והבוקסר שלי. הרגשתי את ליבי קופץ ופועם מהר, הוא הכניס אצבע אחת והרגשתי מלא פתאום.. כמובן שגנחתי כי אני חסר טקט ואמא שלו עלתה. "ג׳ון!" היא צעקה עם כפכף בידה. מביך. פאק. שיט. תהרגו אותי. למזלי ג׳ון הספיק לכסות אותי בשמיכה שהייתה לידינו. "אני שמעתי את זה ג׳ון. שלא תעז לפגוע בו. זה יהיה הסוף שלך" היא אמרה וחייכתי לעצמי, "אל תדאגי, אני לא" הוא אמר וחיוכי גדל. "יופי" אמרה וסגרה את הדלת "מצטער על זה" הוא אמר והתחיל להזיז את האצבע שלו בתוכי
~~~~~~~~~~~~~~~~~
מחר אני לא יעלה פרק