19

286 22 21
                                    

נ.מ- ראיין

"איזה קטע, חשבתי תתקע שם לנצח" הוא אמר וציחקק, "לא נורא, בקרוב לא יהיה לך דלת להתחבא שם מאחוריה", "ת-תעזוב אותי" "אם תסכים לשחק איתי" "מ-מה" "זה כן מבחינתי" הוא אמר, ניקר את שפתיי ואז קם. הוא הוציא פתקים וכובע קטן אדום.
"קוראים לזה משחק הג׳יני" הוא הסביר
"מי שלובש את הכובע הוא הג׳יני, והוא חייב לעשות כל דבר שהשני יגיד.עכשיו אנחנו נוציא פתק של כן/לא ומי שיוצא לו כן הוא הג׳יני. אם לשתינו יוצא כן או לא, נוציא מהפתקים האלה.
יש בהם משימות או שאלות"
"א-אוקיי" "יש" אמר נלהב עם חיוך מליון דולר,
חח אני לא רוצה לחשוב על מה הוא יעשה לי אם אני אקבל כן...
"תפתח קודם" אמרתי "קיבלתי לא הוא ענה"
פתחתי את שלי, "גם אני". "אז נראה סרט ואז נתחיל" "אז אני אלך לקנות גרעיני תירס וקולה, אבל אתה מכין את הפופקורן" "בסדר מבחינתי" הוא אמר ונישק אותי במצח.
התלבשתי ויצאתי.שהגעתי ראיתי את וולין, "וולין!!" צעקתי לעברה והיא הסתובבה ורצה לחבק אותי, "התגעגעתי כל כך" היא אמרה, "גם אני" החזרתי לה. "אני יכול לדבר איתך על משהו?" שאלתי והיא מייד הינהנה. "שניה אני אקנה מה שצריך" "בסדר, אני אבוא איתך, גם אני צריכה לקנות כמה דברים"

בסוף היא יצאה עם כמה שקיות מפוצצות בחטיפים וממתקים. הילדה פשוט מכורה.

"אז.. על מה רצית לדבר" היא שאלה
"אמ... עללל אמ... נו באמת איך אני אמור להציג את זה"
"אתה אדו- מהההההההההה אתה מתכוון לסקס???" היא צעקה "תשתקי מטומטמת!" לחשתי צעקתי עליה.
התיישבנו בגן שעשועים מאחורי הבית.
"כן.." עניתי בשקט, "נו, אז מה הבעיה?"
"נו באמת וולין את אמורה לדעת שאני מפחד"
"אה טוב, הגיוני. כולם מפחדים בפעם הראשונה, תדמיין את החבר הזה שלך" העיר הפסיקה והתחילה לדבר באיטיות ולחשה ובקול סקסי שאם לא הייתי גיי אולי הייתי מתגרה כרגע. "פשוט תדמיין אותו מכניס אליך אצבע ועוד ועוד ונכנס, ויוצא. ומשחק בפטמות הקטנות שלך, ולך אין דאגות באותו רגע, אתה מרגיש שכל המשקל שהיה עליך עף, והוא מחזיק אותך" היא אמרה וסיימה ולי כבר עמד "נראה לי ששכנעתי אותך" היא אמרה מצחקקת, "זה לא מצחיק!" "אותי זה כן, נראה לי כדאי שתלך לטפל בזה" "הכל בגללך!" "זה לא הגוף שלי תשלוט על הגוף שלך ועל הזין שלך!" "מה שתגידי, תודה באמת" "בכיף, עכשיו מה המספר שלך, לא החלפנו מספרים עדיין" "אה נכון, קחי" אמרתי ופתחתי את הפלאפון כדי שתעתיק. "נדבר, תגיד לי איך היה" "תזדייני!" "אתה תעשה את זה קודם, למרות שאני כבר עשיתי" "מה שתגידי" "להתראות" "ביי" אמרתי ואחרי שהתרחקתי התחלתי לרוץ לבית. לא הצלחתי להרגע, אבל עדיין פחדתי. בחלומות שלי זה מושלם כמו שהיא אומרת, אבל החיים לא בתוך חלום, זה משהו שידוע, שהגעתי לפתח של הדלת ניסיתי להסתיר את הזקפה עם השקית ונכנסתי לבית. היה חושך משומה, למה ג׳ון כיבה את האור? הוא הכין את זה כבר לסרט? נכנסתי לחדר וראיתי אותו שם עם הכובע "נטשת אותי?" הוא שאל ואני עדיין מופתע לא הגבתי "לקח לך מלא זמן.. תוריד את השקית" הוא אמר שוב ושראה שאני לא מגיב הוא התקרב. "אני יודע על הזקפה הקטנה שלך, השקית לא תסתיר את זה" הוא לחש לי באוזן, באתי לרוץ למקום הרגיל ואז שמתי לב שאין מפתח. ג׳ון סיבב את המפתח סביב אצבעו והסתכל עליי במבט מתגרה. "תביא את זה!" אמרתי וקפצתי עליו "לא יקרה" "פשוט תביא כבר!" צעקתי ודחפתי אותו. ושתינו נפלנו על מיטה. אך הפעם הוא מעליי, ואני מתחתיו...
~~~~~~~~~~~~~
פרקקקקק😄😄😄😄
אין לי ממש מה להגיד,
למה התחפשתם??
אני לגוג׳ו, אבל שכחתי לקנות פאה לבנה אז זה די הרס, אבל צבעתי את השיער בספריי.
זה אולי לא מושלם, אבל זה לפחות משהו

בלתי אפשרי Where stories live. Discover now