פרק 8

560 51 31
                                    

נ.מ אביגייל

בשעה טובה חזרתי הביתה , אית'ן קפץ עליי מהתרגשות ונפלתי על הרצפה מחוסר שיווי משקל.
"אני מצטער אבי אני פשוט התגעגעתי" הוא אמר בבכי.
"גם אני אליכם" אמרתי בעיניים נוצצות מדמעות.
"עדיף שהיית נשארת עוד כמה ימים בבית החולים , לא התגעגעתי אלייך אבי" קייסי אמרה באמירה אדישה ופוגעת אבל זה לא מכאיב לי , לא כמו פעם. אני רואה אותה מדרדרת לסמים וזנות אם היא לא תעצור את זה, אם היא לא כבר בזה.

אולי בבית הספר אני 'הילדה הטובה' אבל אם תקראו את הספר שלי תבינו שאני לא תמימה בשיט.
אפרופו הספר , סיימתי לכתוב את האפילוג המורחב אתמול.

עליתי לחדר והתארגנתי ללימודים. לקח לי קצת זמן בגלל הצליעה אבל אחרי עשר דקות מייסרות הצלחתי להגיע לחדר.

נסעתי לבית הספר ושמעתי את "Mamma Mia" של להקת ABBA.
נכנסתי לשיעור ספרות והתיישבתי במקום הקבוע שלי.
נכנסתי לפתקים והתחלתי לכתוב איפיון דמויות לספר החדש שלי שאחת המקובלות לקחה לי את הטלפון וקראה מה שכתבתי. בת זונה מזדיינת מחומצנת עם ציצי מזויף. בקיצור ברבי אנושית, ואני לא מגזימה.

"טום מרפי, גבר ,בן 18, 1.85. בעל עיניים ירוקות ושיער בלונדיני. שרירי. מתאמן 4 פעמים בשבוע במכון כושר , אוהב כדורגל וכדורסל. המאכל האהוב עליו זה צ'יזבורגר כפול עם צ'יפס גדול וקולה . יש לו אייפון 12 פרו מקס. ההורים שלו מנכ"לי חברה לסוכנות רכב הכי גדולה בארצות הברית. יש לו אחות קטנה בשם ליילה וכלב גולדן רטריבר בן 5 בשם מייקי."

"יפה אביגייל סמית' שלנו אובססיבית למישהו חתיך , כבר חשבתי שתזדקני לבד עם חתולה" אמרה איימי קפטן המעודדות והשרמוטה הראשית של בית הספר.
"איימי תחזירי לי בבקשה את הטלפון"
אמרתי וניסיתי לחטוף ממנה את הטלפון.
"מה עוד את מסתירה בטלפון שלך?"
פאק ..... היא יכולה לגלות על השם עט שלי.
"מי זה אית'ן? חבר שלך?"
היא כנראה ראתה את ההודעות אהבה שלי ושל אית'ן.
אית'ן: אני אוהב אותך
אביגייל: אני גם אוהבת אותך

טוב נו.....נלך עם השקר.
"כן אית'ן זה החבר שלי"
אית'י פליז אל תהרוג אותי.
"באמת?!?!?! כמה זמן אתם בזוגיות?" היא שאלה בהתלהבות.
"כן באמת , אנחנו בזוגיות כבר 3 שנים"
אביגייל סמית' את שקרנית מדופלמת.
"אולי תשדכי לנו גם גברים חתיכים??? חוץ מקול ראון אין אף אחד חתיך במקום הזה" גלגלתי עיניים , הן באמת מתלהבות ממנו? איזה רמה נמוכה .

מיס לורנס הגיעה והכלבה החזירה לי את הטלפון .
"היום אני מחלקת אתכם לזוגות , לקראת העבודה הקרובה. אתם תצטרכו לקרוא ספר ולנתח אותו"
כל הילדים אמרו בוז והתבאסו , הם לא קוראים רק נמצאים בטיקטוק ובאינסטגרם כל היום.
אני שמחתי.
"סליחה , מיס לורנס? יש לי שאלה" הצבעתי.
"כן אביגייל מה השאלה?"
"זה ספרים מהשנים האחרונות?"
"כן, ספרים חדשים שיצאו בחמש שנים האחרונות שהפכו להיות רבי מכר , למה?"

מה הסיכוי שאני אקבל לעשות את הספר שלי? וואו זה יהיה קורע.
היא התחילה לחלק לזוגות והגיע תורי.
"אביגייל סמית' , את תהיי עם קול ראון ותעשו על הספר 'מה שלא אמרת לי' מאת ג'סיקה ג'קסון.
שמעתי שהספר מתאים לגילכם , אני עדיין לא מבינה למה הוא נמצא במאגר הספרים של בית הספר בגלל התכנים שיש בו, קטעים מיניים אבל תהנו". פאק למה אני מבין כולם קיבלה את קול ראון?? אבל לפחות קיבלתי את הספר שלי.

אני פאקינג לא מאמינה! אנחנו עושים את הספר שלי. אוקיי זה יהיה קורע מצחוק. אני יודעת יותר טוב מכולם על הספר הזה. כמובן אביגייל , את כתבת אותו .

סיימנו את השיעור והלכתי לכיוון הספרייה, זה המקום האהוב עליי בבית הספר אני חושבת.
יצאתי עם 4 ספרים כבדים שמישהו מהשכבה שלי ניגש אליי. אני בדיוק הייתי בשיחה עם אית'ן, כמוני כמוהו, מציקים לנו בבית הספר.
"היי יפיפייה, את רוצה להזדיין איתי?" שאל הנער המסתורי.
לא ממש שמעתי מה שהוא אמר כי אית'ן צעק לי באוזן שרודפים אחריו אז צלעתי בכעס לכיוון הבניין שלו וראיתי את הבריונים מהשכבה מתחתיי מציקים לו.

כיביתי את המוזיקה ובאתי אליהם.
"היי!! תעזבו את אח שלי!!" אמרתי בטון של לביאה.
"לא הייתי מתנגד לחתיכה מהעוגה שלך מותק"
אמר הבריון עם השיער החום.
אני יודעת שאני יפה , גנים של ההורים , מה לעשות? ככה נוצרתי. אני חושבת שבכל מקום לפחות שני גברים ניסו להתחיל איתי.

"לא הייתי מתנגדת לפנים שלך בתוך האסלה"
"למה ככה? את יכולה לפנק אותי באיזה מציצה טובה ואנחנו לא נציק לאח שלך יותר" הגיב הבריון עם השיער השחור.
"אני יותר גדולה מכם זה דבר ראשון , דבר שני תסתום את הפה שלך".

הוא התקרב לאית'ן ועשיתי כל מה שאחות גדולה הייתה עושה ונתתי לו בעיטה לביצים עם הרגל הבריאה שלי.
"אם תתקרבו לאח שלי שוב , בעיטה לביצים זה לא הדבר היחיד שתקבלו!!" אמרתי בכעס ולקחתי את אית'ן החוצה. נכנסנו לאוטו שלי וחגרנו.

"נפגעת??" חיפשתי פציעות על הפנים שלו והכעס בקולי השתנה לדאגה מסיבית.
"לא , אבי לא ידעתי שאת יכולה להיות באדאס"
"אני יכולה רק אם מציקים לאח שלי הקטן".

נסענו הביתה ושמענו שירים.
"כל פעם שאתה מרגיש לא מוגן תתקשר אליי אוקיי אית'י?"
"אוקיי אבי, אבל את לא תסתבכי בגלל מה שעשית?"
"אל תדאג , המנהלת מתה עליי"
"מה הייתי עושה בלעדייך אבי?"
"כנראה שלעולם לא נדע" צחקנו שנינו.
**
נ.מ קול

חברתי לשיעור ספרות שעונה לשם אביגייל סמית' רק מסקרנת אותי יותר ויותר. היום ראיתי אותה ליד הספרייה מחזיקה 4 ספרים וקצת צולעת.

"שוב אתה מסתכל על הפצצה הזאת?" ניק שאל אותי בזמן שהוא מעשן ג'וינט.
"כן, יש בה מסתורי מאוד והיא לא מנסה למכור לי סקס"
"כן רואים, אני הולך לדבר איתה"
"את לא עומד להזמין אותה להזדיין איתך נכון? היא ילדה טובה"
"לא קול , סתם לדבר איתה, היא נמצאת איתנו בשכבה ואפילו פעם אחת לא דיברנו. אסור לי להכיר עוד אנשים מהשכבה?"
"מותר....תבטיח לי שאתה לא מציע לה לשכב איתך"
"אני מבטיח" אמר בציניות.
"ניק אני רציני"
"טוב טוב בסדר אני לא אציע לה לשכב איתי , לרוב אני לא צריך להתאמץ שבנות ישכבו איתי , הן פשוט נופלות לי ברשת" ניק הלך לכיוון אביגייל סמית' וצפיתי בכל תנועה שלו.

הם התחילו לדבר והיא צלעה משם בכעס.

"ניק הבטחת שלא תציע" אמרתי כעס לא מוסבר.
"זה נפלט לי , מה אני יכול לעשות? היא כמו דוגמנית צמרת"
"אבל היא לא ,היא מופנמת ושקטה. אתה יודע מה עכשיו עשית? צילקת אותה"
"נו באמת קול, היא עוד מעט תשכח מזה וכולנו נשמח"
"תאמין לי היא לא שוכחת דברים בקלות , יש לה זיכרון צילומי"

אל תשאלו איך אני יודע מזה , לא כדי לכם לדעת.
למה אני מרגיש רצון להגן עלייה? אנחנו אפילו פעם אחת שלום לא אמרנו אחד לשנייה.
הלכתי לכיוון 'מרתף הלהקה' ככה אני וניק קראנו למרתף שיש בבית הספר שאנחנו משתמשים בו לחזרות שלנו .

התו של המוזיקהWhere stories live. Discover now