התו של המוזיקה

פרק 34

נ.מ אביגייל

בעוד שעה יש לי תור לרופאת נשים שתעשה לי אולטרסאונד. קול אמור לבוא ישירות למרפאה, הוא כתב לי שיש לו הפתעה בשבילי, יצר הסקרנות משתלט עליי כמעט לגמרי אבל אני דוחפת אותו למטה ולא מרצה את הסקרנות שגואה בי ואני לא מתקשרת לקול כדי לשכנע אותו שיגלה לי מה ההפתעה. כל הכבוד אביגייל, אני גאה בך מאוד. אימא אמרה לרון להיות אחראי היום על המסעדה, מזמן לא ביקרתי שם. היא באה איתי לבדיקה ואני שמחה עד השמיים, אני חייבת את אימא לידי. זאת הפעם הראשונה שעושים לי אולטרסאונד.
סיפרתי אתמול לאית'ן וקייסי על ההריון, אית'ן התרגש שסיפרתי. קייסי התעלמה ממני באופן מכוון והייתה בטלפון עם מישהו, בעיה שלה. אני מתגעגעת אלייה בתור אחותי הקטנה שאהבה לשחק איתי, לא בתור אחותי הקטנה שכנראה מוכרת את עצמה לסמים או לזנות. אין לי מושג למה אנחנו ככה התרחקנו.
הרופא נתן לי חופש מחלה של שבוע כי הבחילות וההקאות שלי גרמו לי להתעלף, בית הספר לא חשד בכלום כי עכשיו מלא מחלות מסתובבות להן באוויר. היה מבהיל וטיפה מוזר להתעורר בבית החולים ולראות שמחובר לי עירוי נוזלים לוריד, הרופא שטיפל בי אמר לי שהתעלפתי בגלל חוסר בסוכר, זה די הגיוני כי כבר כמה ימים כמעט לא אכלתי, כל אוכל אפילו הכי קטן עשה לי בחילה. שאלתי את אימא אם בהריונות שלנו היה לה כזאת כמות בחילות והיא אמרה שלא, רק שלא היה לי איזה וירוס בבטן. בבית החולים שאלתי את הרופא אם יש לי וירוס, הוא אמר שלא, מסתבר שיש לי עלייה גבוה מאוד בהורמונים ובעיקר בהורמון ההריון hCG ובהורמון פרוגסטרון. שוחררתי הביתה מהמיון לפני כמה ימים, מבית החולים שאני ואן מתנדבות בו. זה היה כיף ומצחיק כי אני מכירה את כל הסגל הרפואי בבית החולים. למזלי החבורה ביד שהאקסית המטורפת של קול עשתה לי עברה לפני יומיים ככה שלא הייתי צריכה להתחיל להסביר לכל העולם למה לעזאזל יש לי על היד חבורה סגולה דהויה. האוטו שלי חזר מתיקון במוסך היום בבוקר. השברולט היפיפה שלי חזר לאיפה שהוא אמור להיות, אחרי קרוב לשלושה שבועות שהיה בתהליכי תיקון במוסך. היה לי מוזר להסתמך על אן, אבא ונסיעות בתחבורה הציבורית כדי להגיע למקומות. אני יודעת שזה נשמע כאילו אני איזה נסיכה עשירה ומפונקת אבל זה שונה לגמרי מהמציאות. לפני שמונה חודשים אני ואימא הלכנו למגרש מכוניות כי אימא רצתה לקנות מכונית שיהיה לה קל להתנייד למסעדה ואני ראיתי את הבייבי הבלתי מעורער שעד עכשיו איתי. שברולט דגם מאליבו בצבע שחור שנת 2020. המראה של המכונית לא ממש היה מזהיר. למעשה הפגוש הקדמי של המכונית היה מעוך לחלוטין, כנראה מתאונה. תיקנתי את הפגוש הקדמי הפגוע עם הרבה חום, אהבה והשראה מפינטרסט. עכשיו הוא נראה מדהים. לקחתי את המכונית למוסך כי הייתה בעיה במנוע, ותיבת ההילוכים לא עבדה כמו שצריך. משהו שגרם לאוטו לשבוק חיים אבל אנשי המוסך תיקנו אותו. ואם מישהו יגיד לי שהמכונית התקלקלה בגלל שהיא ישנה אני ארביץ לו. עדיין יש לי חגורה שחורה בקראטה. ועכשיו עם ההורמונים אני הרבה יותר מסוכנת מבדרך כלל. "איך את מרגישה עכשיו מתוקה שלי?" אימא שאלה מהמטבח בזמן שהיא מכינה לנו עוגיות ג'ינג'ר לפי המלצת התזונאית מבית החולים. אני צריכה לאכול אוכל לא שומני וחומצי מידי כדי שהרגשת הבחילה ורפלקס ההקאה יופחתו במקצת. לפי מה שחקרתי באינטרנט רוב ההקאות והבחילות המסיביות בהריון נמצאות בשליש הראשון, מה שאומר שההקאות והבחילות עוד כמה שבועות פוחתות, לפחות ככה קראתי באינטרנט. לפי מחשבון ההריון אני בשבוע עשירי בתחילת החודש השלישי. "יותר טוב," לקחתי בבוקר כדור נגד בחילה, אחת ההמלצות שלה זה לאכול ארוחות קטנות וקלות במשך היום במקום שלוש ארוחות מרכזיות ביום.