התו של המוזיקה

פרק 32

נ.מ קול

אחרי הריב והמכות שהיה לי בסמטה עם הבן זונה ירד לי החשק להסתובב בשכונה. פתחתי את אפליקציית הניווט, לפי גוגל מפות המרחק לבית שלי הוא רבע שעה הליכה, שזה סבבה לגמרי. אני מקווה שהזמן הזה של ההליכה ימתן את העצבים שעדיין יש בתוכי.
השמיים כבר השחירו לגמרי ואם לא היו את מנורות הרחוב בכל פינה לא הייתי יכול לראות משהו.
אחרי כמה דקות מורטות עצבים שבהם הלכתי נהיה לי חם. איך זה הגיוני שכבר עשר בלילה ואני מזיע כאילו רצתי קילומטר?!
זה בלתי נסבל. למה אני מרגיש כאילו מישהו שפך עליי דלי של מים. לפחות שיהיו מי קרח שיצננו אותי.
עוד כמה דקות ואני מגיע הביתה. אני רעב בטירוף ומתחשק לי משהו שומני ועתיר בקלוריות. אני רוצה לזלול עכשיו דלי שלם של כנפיים מkfc.

הגעתי לבניין המגורים שלנו. הקלדתי את הקוד של הבניין והלכתי לחכות למעלית. הבניין שאנחנו גרים בו נמצא במיקום מרכזי בעיר והכי חשוב, לא רחוק מאבי.
אין לי חשק לכלום חוץ ממקלחת טובה, רק לאכול משהו וזהו. לחצתי על הכפתור שמזמין את המעלית , היא הייתה בקומה הכי גבוהה, קומה 15. הסימן של החץ ירד למטה, ייקח למעלית לפחות שתי דקות עד שהיא תגיע לקומת הכניסה. בקומה יש מראות ענקיות כאלה, הסתכלתי על השתקפותי במראה ובחנתי את הפנס בעין, מחר זה יתחיל להיות סגלגל וכחול. זאת לא הפעם הראשונה שאני מקבל פנס לעין או חבורה בגוף, הכל באשמתו של אבא שלי. לא קול, אל תתחיל לחשוב עליו שוב. הוא מתרקב לו בבית הכלא המחוזי. במקום שאף אחד לא מבקר בו. הוא בודד ומגיע לו על כל מה שעשה לנו.
לפי הריח של האורנים וחומרי הניקוי בלובי כנראה שהמנקות היו פה לפני לא כל כך הרבה זמן. בטח מתי שהייתי בחוץ.
אני מרוקן מהיום הזה, הידיים שלי עדיין תשושות וכואבות מהמכות מלפני חצי שעה. המעלית נפתחה ולחצתי על מספר הקומה. קומה 5.
בזמן שלא הייתי בבית אימא הזמינה שלושה מגשי פיצה פפרוני מפיצה האט ובקבוק קולה גדול.
שנכנסתי הביתה אימא בדיוק יצאה למשמרת בעבודה, היא אמרה לי שקונור אצל אית'ן אח של אבי וטימי וטומי ישנים כבר. לקחתי מגש שלם רק בשבילי, לא להאשים אותי, זה הרעב וההורמונים של גיל ההתבגרות.

אחרי שסיימתי לאכול שישה משולשים מהשמונה שיש במגש ושתיתי קרוב ל5 כוסות קולה הלכתי להתקלח.
נכנסתי למקלחת, העברתי את המים לחמים עד לרמה שהעור שלי יהפוך להיות אדמומי.
בזמן המקלחת והמים שגורמים לדם לזרום לי לפנים חשבתי על המקרה ההוא בסמטה, אני רוצה לשאול את אבי לגבי האקס שלה ומה שהוא עולל לה.
סיימתי להתקלח ויצאתי מהמקלחת.התנגבתי במגבת לבנה והתלבשתי בתחתוני בוקסר.אני לא יכול לישון עם פיג'מה. צחצחתי שיניים והלכתי למיטה המבולגנת מפיצה, הורדתי את המגש לרצפה. אני חייב ניקוי דחוף לחדר שלי. הלכתי לישון, היום הזה גזל את הכוחות שלי לגמרי.
****
כמה ימים אחרי הריב בסמטה קמתי עם חשק לפנקייקים עם בייקון. חיפשתי באינטרנט מתכון פשוט וקליל שאפילו אני אוכל להכין אותם. לפי המתכון צריך קמח,חלב,ביצה,שמן וסוכר.
הוצאתי קערה , הדבר הזה שמערבב, וכלי מדידה של אימא. ערבבתי את כל החומרים לפי הסדר וזה יצר לי בלילה בהירה כזאת. נראה לי שזה טוב. אני מקווה לפחות שזה אכיל ולא יגרום לי להזמין לעצמי אמבולנס. הוצאתי מחבת, ריססתי שמן על המחבת וחיכיתי שהשמן יתחמם טיפונת, ככה כתוב במתכון.
לקחתי בלילה עם כף ושמתי במחבת. מתי ששמתי עוד שתי כפות של בלילת הפנקייקים אל תוך המחבת קיבלתי הודעה בטלפון, פתחתי את האפליקציה של ההודעות, ראיתי שההודעה נשלחה מראיין, המקעקע שאני עושה אצלו קעקועים כבר שלוש שנים.