נ.מ קול
אמה לא עונה לי כבר כמה ימים , זה מוזר. היא ליטרלי נדבקה לי לתחת ועכשיו מסננת? כי היו שני ווי כחול.
אני לא דואג לה כל כך כי אין בינינו שום קשר חוץ מסקס.
אני יושב לכתוב את המשך השיר שפתאום צל של מישהו מסתיר את השמש.
"ניק אין לי כוח לשטויות שלך"
הצל דיבר אבל זה לא היה ניק, זה היה קול של ילד קטן יחסית.
"היי, אני הילד שראית שמרביצים לו? תודה על מה שעשית"
"בכיף , למה בכלל הם התנחלו אלייך?"
הוא תהה כמה שניות במחשבות ואז ענה.
"אני לא ממש יודע ,הצטרפתי לכאן רק השנה והם ישר התחילו לצחוק עליי, דרך אגב קוראים לי אית'ן ולך?"
"אני קול"
הוא נראה בגיל של קונור.
"אתה רוצה לשבת?"
הוא התיישב לידי והוציא מחברת ציור והמשיך לצייר משהו .
"יפה?"
הוא הראה לי ציור של נר דולק שהשעווה נוזלת וזה היה מהמם.
"כן זה מהמם , מאיפה למדת לצייר ככה?"
"אחותי הגדולה לימדה אותי, אולי אתה מכיר אותה? אביגייל סמית'?"
הוא אח של אביגייל? לא שמתי לזה לב כי בחיים לא הסתכלתי כל כך קרוב על אביגייל.
"כן , היא לומדת איתי ספרות. למה?"
"היא לא חזרה אתמול הביתה מהסטודיו לאומנות. אני דואג לה , ראית אותה אולי היום?"
שמעתי דאגה רבה בקולו , הוא כנראה ממש אוהב את אחותו הגדולה.
"יש לי שיעור הבא ספרות , אתה רוצה שאני אבדוק אם אביגייל שם?"
"כן! תודה קול!" הוא אמר וחיבק אותי.
"בכיף, זה נראה שאתה ממש אוהב אותה"
"כן , היא החברה הכי טובה שלי, אפילו יותר מאחותי התאומה . אני כל הזמן עוזר לה במטבח להכין קינוחים ובעיקר פאי תפוחים . ותאמין לי לא טעמת את הפאי שלה , הוא הכי טעים שקיים"
אביגייל אופה? זה מפתיע. היא לא נראית כמו טיפוס שיתקרב למטבח.
"טוב אני צריך ללכת , מתחיל לי עוד רבע שעה שיעור ואני צריך להוציא מהלוקר את הציוד, ביי קול" הוא אמר ונופף לי לשלום.
אני גם צריך ללכת , אני נכנס לשיעור ספרות רק בשביל לבדוק שאביגייל שם.
הגעתי גם לפני הזמן לשיעור אבל לא ראיתי את אביגייל .
היא אף פעם לא מבריזה משיעורים , אולי קרה לה משהו?
אמור להיות היום מבחן בכימיה ולפי מה שאני יודע היא נמצאת בכימיה.
אין סיכוי שהיא תפספס מבחן נכון?
כבר חצי שיעור עבר ועדיין לא ראיתי אותה.
קרה לה משהו על בטוח
אני אחכה עד סוף היום ואם היא לא תגיע אני אבקש מהמזכירות את הכתובת שלה, אני לא יודע למה. פשוט אני דואג לה למרות שבחיים לא דיברנו. אולי זה בגלל אית'ן?
כל היום עבר ולא ראיתי אותה בכלל.
אני הולך לכיוון הבניין של כיתות ט' כדי לחפש את אית'ן וקונור.
ראיתי את קונור ליד הלוקרים ובאתי אליו.
"היי קונור מה נשמע?"
"הי יצור , מה אתה עושה כאן?" קונור שאל באדישות.
"מחפש ילד מהשכבה שלך בשם אית'ן סמית' , אתה מכיר אותו אולי?"
"כן דפקט , זה החבר הכי טוב שלי. מה אתה צריך מאית'ן?" שאל בחשדנות.
"לשאול אותו מה הכתובת שלו"
"למה לעזאזל אתה צריך את הכתובת שלו? יחתיכת מטרידן"
גלגלתי עיניים, גיל קשוח.
"אחותו הגדולה שלומדת איתי ספרות לא הגיעה היום ללימודים והוא דואג לה"
"אז למה אתה צריך את הכתובת שלה? אתה רוצה לזיין אותה כאילו?"
"לא"
אית'ן בדיוק עבר וראה אותי ורץ לכיווננו.
"היי אית'ן , מה הכתובת שלך?"
"למה? בגלל אביגייל?"
"כן , לא ראיתי אותה בשיעור ספרות" אמרתי את האמת בלי לחסוך
"הגיוני שלא ראית אותה , היא בבית החולים. היא עברה תאונת דרכים קלה, היא התקשרה אליי לפני כמה דקות, היא ערה" הוא אמר בעצב.
"אוי אני מצטער , תמסור לה דש ממני"
באתי להסתובב וללכת שהוא תפס לי את היד .
"תודה קול. על הכל"
YOU ARE READING
התו של המוזיקה
Roman d'amourקול ראון תמיד לא היה "הילד הטוב" הוא הסולן ונגן הגיטרה של להקת 'מסוממים', אליל הבנות והילד הרע של התיכון . משתכר מאלכוהול כל סוף שבוע, מסניף סמים ומכור לסקס. היא נחשבת "ילדה טובה". תמיד מצליחה בלימודים. היא לא מקובלת אבל כן בסדר עם כולם. אבל בשעות...
