פרק 16

488 53 31
                                    

נ.מ אביגייל
 
קול מבלבל אותי,  מה שהתחיל בתור סתם עבודה בספרות שלא מזיקה הפכה ליותר מזה , אני לא מחשיבה את הרגש הזה שאני מרגישה בתור התאהבות אבל זה לא רגש שאני רגילה אליו, למרות שאף פעם לא באמת התאהבתי.  גם לא בחבר שהיה לי בגיל 14 . אולי אני פשוט מתחילה יותר לחבב אותו? אוף גיל ההתבגרות זה גיל חרא .
 
הסיפור שלנו מזכיר לי את ההתחלה של הספר 'מיליון נשיקות' משום מה . שקרו הילד הרע שכולם מפחדים ממנו ורן היא הילדה הטובה והתמימה , רק שבסיפור שלנו אני לא נשבעתי לאבא שלי עם טבעת טוהר ולא מעורב שום סוכרייה על מקל , עדיין לא לפחות .
 
אני יודעת שהוא סטוציונר,  זה לא משהו חדש . אולי אף פעם לא הזדיינתי עם גברים אבל כן נגעתי בעצמי , וגמרתי לא פעם אחת ולא פעמיים.
 
אולי זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות? למצוא איזה מישהו ופשוט להזדיין איתו, בלי דאגות . או כמו שהם קוראים לזה, סטוץ.
 
לראות את קול שוכב על המיטה בבית חולים שכולו מחובר למכונות וחבוש כולו זה הזיז לי משהו בגוף. אולי זה האובר הורמונליות שלי בגלל המחזור? או שאני באמת מתחילה להרגיש כלפיו משהו?
 
אני עדיין זוכרת את ההודעה שהוא שלח לי בטעות , הבנתי שזה לא מכוון אליי אחרי שהיא הכניס את המספר  שלו לטלפון שלי , זה היה כנראה מכוון לאחת הבנות שהוא מזדיין איתן.
 
אני לא יודעת מה גרם לי לפתוח את הטלפון ולשלוח לו הודעה אבל עשיתי את זה , פתחתי את ההודעות ונכנסתי לאיש קשר של קול והתחלתי לכתוב לו הודעה.
 
אביגייל: היי קול, אולי זה ישמע כאילו יצאתי מסרט של מדע בדיוני ואני לא ממש יודעת איך תגיב להודעה , אבל שתדע  שאתה מאוד נחמד וחשבתי אולי נצא לדייט? אתה לא חייב להסכים
 
מחקתי את ההודעה , אני לא רוצה להישמע כמו פסיכופתית אובססיבית.
 
לבסוף כתבתי לו הודעה שלא כוללת הבכה נצחית שלי
 
אביגייל: היי קול , אחרי שתבריא רוצה לעשות איתי סיבוב בעיר? אני מכירה מסעדה מאוד נחמדה.
 
שלחתי . אני מקווה שלא עשיתי טעות וזה יתבטא אצלו כהזמנה נואשת לדייט.  
 
אחרי ששלחתי את ההודעה נסעתי ללימודים.
 
שוב השרמוטות שמו לי רגל בשיעור ספורט , עדיין הצליעה שקיבלתי לא עברה במאה אחוז , רק פחתה.
 
האם מה שהן עושות לי זה חרם? חד משמעית כן.
 
כל עוד אני לא נפגעת פיזית מהחרא הזה לא אכפת לי .
אני חזקה , פשוט אני לא מראה את זה בבית ספר.
 
אחרי השיעורים היה לנו לימוד שקט בספרייה, בזמן שכולם היו בטלפונים , שוב לא מפתיע. אפילו המורים כבר התייאשו מהתלמידים.
הלכתי לספרנית שתעזור לי לחפש ספרים בספרייה כי הספרייה של התיכון נראית כמו אסון מהלך ואני לא צוחקת.
"היי אביגייל , את צריכה עזרה לחפש ספרים?" כמובן שהיא כבר מכירה אותי ויודעת מה אני כבר אגיד .
"כן , תודה רבה ג'ודי"
מצאתי את 'שם הצופן : מבצר דיגיטלי' מאת דן בראון.
קראתי את התקציר והספר נשמע ממש נחמד, וכן אני לא קוראת רק רומנטיקה. 
 
התיישבתי בכורסא והתחלתי לקרוא את הספר.
 
**
נ.מ קול
 
אביגייל שיכורה? זה נשמע כמו הזמנה לדייט, מה שלא הייתי מצפה ממנה להגיד את זה .
 
החזרתי לה תשובה קלילה .
 
קול: זה נשמע מעולה, קבענו
 
קבעתי הרגע דייט עם התמימה של התיכון??
 
מה לא פאקינג בסדר איתי???
היא כנראה שיכורה אם היא שלחה לי את ההודעה הזאת.
 
חתיכת מטומטם עכשיו יהיה לך יותר קשה להיפרד מהאובססיה שלך עלייה.
 
________

רף הצבעות לפרק הבא
15 הצבעות ושלוש תגובות❤
סומכת עליכם
אני פחות אהבתי את הפרק🥲

התו של המוזיקהWhere stories live. Discover now