מאט וקאי ישבו בספה בביתו של מאט כשסרט מצוייר התנגן ברקע,משהו בקאי נראה למאט מעט משונה,רגלו רעדה מעט ומבטו השתולל ברחבי החדר.
"היי,חבר קטן,מה קורה לך היום?" הוא החליט לבסוף לשבור את השתיקה.
קאי נשף בכעס בתגובה וקפץ מהספה,נעמד מול מאט בידיים שלובות וגבות קפוצות.
"איפה אבא? כבר עשר וחצי בלילה,יש לו עבודה מחר" ליבו של מאט נמס מדאגתו של הילד אל אביו.
"אבא עוד מעט יחזור מתוק,אני מבטיח,אל תדאג" מאט ליטף את שערו הבהיר של קאי באהבה.
"לאן הוא הלך בכלל?" קאי דרש לדעת,הוא שנא שאבא ומאט התנהגו אליו כמו ילד קטן והסתירו ממנו דברים.
"כשאבא יחזור הוא יספר לך מתוק,זה העיניין שלו,אני מצטער" מאט לא רצה להתערב בזה,הוא לא ידע אם בלייק מוכן לספר לקאי או שהוא מעדיף לשמור את זה בסוד.
"תפסיקו להתנהג אליי כמו ילד קטן,אני כבר כמעט בן שמונה,אני לא תינוק,אני צריך לשמור על אבא" דמעות החלו להיווצר בעיניו היפות של קאי וגרמו לליבו של מאט לכאוב מעט,הוא רק ילד קטן,הוא לא אמור לדאוג כל כך.
"אתה לא אמור לשמור עליי ילד שלי,אני אמור לשמור עלייך,אני האבא,אתה הבן,אני אשמור עלייך ואגן עלייך כל עוד אני חי" קולו של בלייק נשמע מפתח הסלון וקאי הרים אליו את ראשו במהירות,מבט כועס על פניו ודמעות יורדות על לחייו הורדרדות.
"לא,אני צריך לשמור עלייך,אנחנו צריכים לשמור אחד על השני" הוא רקע ברגלו בכעס,ליבו של בלייק נשבר,קאי רק בן שבע,הוא לא אמור לשמור עליו,אפילו לא לחשוב על זה.
"ילד יפה שלי,כמה שאני אוהב אותך,אני מצטער שלא סיפרתי לך לאן אני הולך" הוא התקרב אל קאי ופרש את זרועותיו לצדדים,קאי מתקרב אליו בצעדים מהוססים.
"לאן הלכת אבא?" הילד נעצר מספר צעדים לפני ידיו הפרושות של בלייק,מבט כועס עדיין על פניו.
בלייק נאנח וזרק את זרועותיו על צידי גופו בייאוש,הוא ידע שיצטרך לספר לקאי בסופו של דבר,אבל הוא לא חשב שזה יקרה כל כך מהר.
"מתי הספקת לגדול לי ככה?" בלייק נאנח,הילד הקטן שלו גדל לו מול העיניים והוא בקושי מספיק לראות את זה.
"אני רוצה לדעת לאן הלכת,אני רציני אבא" הוא שילב את ידיו כמוכיח את רצינותו,ליבו של בלייק נמס מהמראה המתוק הזה,הילד שלו כבר גבר קטן.
"בוא אליי מתוק שלי" בלייק התיישב על הספה,מאט פרש לחדרו בשלב מסויים של השיחה והותיר את השניים לבדם.
קאי התיישב על ברכיו של בלייק,טומן את ראשו בשקע צווארו כשדמעות ממשיכות לזלוג מעיניו.
"הלכתי לפגוש את הבחור ששלח לנו את הארגזים" בלייק פלט לבסוף לאחר מחשבה רבה על איך להציג את זה.
"הוא רוצה את הארגזים שלו בחזרה?" קאי שאל בחשש,הוא צריך להחזיר את הצעצועים שלו?.
"לא מתוק שלי" בלייק גיחך וליטף את גבו של קאי בתנועה מנחמת.
"נסעתי להגיד לו תודה על כל מה שהוא הביא לנו ואתה יודע משהו?" הוא שאל ועטף את הילד בזרועותיו.
"מה?" עיניו של קאי נצצו מעט.
"הוא מאוד ישמח לפגוש אותך בהזדמנות ילד יפה שלי,הוא רוצה לראות בעצמו כמה שאתה הילד הכי מדהים בעולם" צמרמורת קלה עברה בגבו של בלייק,האם הוא היה בטוח שהוא רוצה להפגיש בין קאי ללוקאס? לא,בכלל לא,אבל הוא הבטיח ללוקאס שהוא יתן לו הזדמנות אמיתית ובסופו של דבר הוא יצטרך לפגוש את הדבר הכי חשוב בחיים שלו,את קאי.
"באמת אבא? הוא רוצה לראות אותי? מי זה הבן אדם הזה בכלל?" קאי היה מעט מבולבל.
"קוראים לו לוקאס,הוא-אממ,איש עסקים" בלייק מלמל את הסוף של המשפט.
"לוקאס" קאי מלמל את שמו.
"ולמה הוא כל כך נחמד אלינו ומביא לנו כל כך הרבה דברים?" קאי שאל בבלבול.
בלייק שמט את ראשו מעט לאחור,איך הוא יסביר לו את זה?.
"נכון שלמאט יש את ניקולאס,ולליז יש את ג'ושוע?" בלייק קיווה שקאי יבין את כוונתו.
"אז לך יש את לוקאס?" קאי ניסה להבין,מי זה הלוקאס הזה בכלל?.
"אז לי יש את לוקאס,בערך" הוא מלמל את המילה האחרונה,לו יש את לוקאס? הוא עוד לא בטוח ב100 אחוז.
"אני רוצה לפגוש אותו אבא" קאי החליט,מבטו מהוסס מעט.
"אתה תפגוש אותו,אני מבטיח לך" בלייק חיבק את גופו הקטן בשנית ונשק לראשו.
"אני אוהב אותך אבא" קאי מלמל ופיהוק קטן חמק מפיו,בלייק התרומם מהספה כשקאי בין ידיו והתקדם לכיוון הדלת,המלאך הקטן שלו צריך לישון.
"אני אוהב אותך הכי בעולם מלאך שלי"
YOU ARE READING
just maybe
Romanceבלייק הוא אב חד הורי,לוקאס הוא אחד האנשים המסוכנים ביותר במדינה. בלייק מתקשה לסגור את החודש ולהאכיל את הילד שלו,ללוקאס היה כל מה שאי פעם רצה,חוץ מאהבה. כשלוקאס ראה את בלייק בבית הקפה שבו בלייק עובד,הוא ידע שהוא רוצה אותו,אבל האם הוא באמת מוכן להיכנס...
