just maybe

34

"שיהיה לך יום טוב מתוק שלי" בלייק אמר ונשק לראשו של קאי בזמן שהוא ולוקאס ליוו אותו לשער בית הספר.
"יום טוב אבא" קאי החזיר בחיוך.
"יום טוב בחור קטן,תראה להם מה אתה שווה כן?" לוקאס אמר בחיוך בשעה שהשניים הצמידו את אגרופיהם,קאי צחקק,כבר חסר סבלנות,רק רוצה ללכת ולהשוויץ בפני הכיתה שלו שהוא גר בארמון ונוסע במכוניות הכי שוות שיש והחדר שלו ענק ויש לו כל כך הרבה צעצועים-"אני יכול ללכת כבר?" הוא שאל,עיניו הבהירות נוצצות בציפייה.
"לך תינוק שלי,תהנה בבית הספר" בלייק נשק לראשו בפעם האחרונה וחייך חיוך גדול כשראה את ההתרגשות של קאי כשנכנס לבית הספר,אין דבר שהוא אוהב יותר מלראות את הבן שלו מאושר כל כך.
"מוכן להפתעה שלך בלייקי?" לוקאס חייך ואחז בידו בעדינות,מוביל אותו בחזרה אל המכונית.
"האמת,שלא כל כך" בלייק הודה בביישנות,החרדה שלו הורגשה בבירור בחזה שלו,גוש גדול שמכביד על גופו,תקוע בחזה שלו ומונע ממנו לנשום כראוי.
הוא הרגיש לא נעים עם העובדה שלוקאס נותן לו כל כך הרבה דברים ואין לו שום דרך להחזיר לו,לוקאס היה כל כך טוב אליו,אולי אפילו טוב מידי.
"היי,תחייך את החיוך היפה שלך,היום זה לא יום להיות עצוב" לוקאס אמר בחיוך ואחז בידו כשידו השנייה על ההגה.
"תגיד,הם תמיד יהיו פה?" בלייק שאל והחווה בראשו אל המכונית השחורה שנסעה לידם המכילה כמה משומרי הראש של לוקאס.
"מה נעשה בלייקי? אני צריך לשמור עלייך בטוח" חיוך קטן ומזוייף לגמרי עלה על פניו של לוקאס,הוא ידע כמה בלייק חרד מעניין הביטחון שלו ושל קאי.
בלייק הנהן והניח את ראשו על החלון,השניים מעבירים את יתר הנסיעה בדממה רועשת.

"הבאת אותי לאכול ארוחת בוקר? טוב,אני מאוד מעריך את זה אבל יכולתי להכין לנו בבית-" בלייק אמר בבלבול כשהשניים עמדו מחוץ לבית קפה.
"גם הכל חשוך בפנים,אני חושב שהם עדיין לא פתוחים" הוא המשיך,מבולבל לגמרי.
"ברור שזה עדיין סגור,הבעלים עדיין לא הגיע" לוקאס אמר בחיוך רגוע.
"אז למה אנחנו פה?" בלייק הלך ונהיה מבולבל יותר מרגע לרגע.
לוקאס הושיט את ידו לאחור בשעה שאחד המאבטחים שלו הניח לו צרור מפתחות ביד.
"מזל טוב בלייקי" הוא אמר ונתן לבלייק את הצרור.
"מה?" הוא כיווץ את גבותיו,אוחז בצרור בידיים רועדות.
"קנית לי בית קפה? לוקאס אתה לא נורמאלי-" בלייק ניסה לדחוף לידיו של לוקאס את הצרור,הוא הרגיש כאילו מותחים אותו,זה טוב מידי בכדי להיות אמיתי.
"קדימה בלייק,זה מגיע לך,אתה אופה ומבשל מדהים,אתה מבזבז את עצמך בתור בריסטה,הגיע הזמן שתקבל את ההזדמנות שמגיעה לך".
"לוקאס,אני מעריך את זה מאוד,אבל אני לא יכול לקבל את זה" בלייק אמר בראש מושפל,לוקאס טוב אליו מידי,זה כבר לא מרגיש אמיתי.
"אני לא מוכן לשמוע לא בלייק,זה בית הקפה שלך מהיום,אתה יכול לעשות איתו מה שתרצה,צוות העובדים אמור להגיע מחר,תנצל את זה בלייקי,זה מגיע לך" הוא אמר ונשק למצחו באהבה,בלייק הנהן בתגובה,נכנס לבית הקפה שהפך לשלו מהיום,תחושה מוזרה חונקת את ליבו,זה טוב מידי כדי להיות אמיתי.