"אתה בטוח שאתה מוכן לזה?" מאט שאל את בלייק מהצד השני של הטלפון בשעה שהשני נשך את שפתיו בלחץ ופצע את עצמו מעט.
עבר שבוע וחצי מאז שבלייק החליט לתת ללוקאס הזדמנות,והוא החליט שהיום הוא היום המתאים להפגיש בינו לבין האוצר הקטן והפרטי שלו,קאי.
"לא" בלייק מלמל בלחץ והעביר את ידו בשיערו,מושך אותו מעט בתסכול.
"אולי זו טעות? אולי זה מוקדם מידי?" הוא שאל בכנות,לפני שבועיים הוא לא היה מוכן שלוקאס בכלל ידע את שמו של קאי ועכשיו הוא עומד להפגיש בניהם,הוא הרגיש שהוא מתחרפן.
"גם אם זו טעות,מאוחר לך מידי להתחרט גבר,הוא אמור להגיע עכשיו לא?" מאט שאל וכמו כסימן דפיקה נשמעה בדלת.
"הוא בדלת" בלייק לחש לטלפון כדי שלוקאס לא ישמע אותו כאילו לא עמד בחדר השינה שלו עם דלת סגורה.
"בהצלחה גבר,הכל יהיה טוב,מחכה לעידכונים" מאט אמר וניתק את הטלפון,מותיר את בלייק להתמודד לבד עם החרדה שפשטה על גופו.
הוא נשם נשימה עמוקה ובחן את עצמו במראה במשך שניות ספורות,סביר,הוא חשב לעצמו ועצם את עיניו השחורות בעצב,על מי הוא עובד? הוא נראה נורא,עיניו השחורות כבויות ומתות,עיגולים שחורים מתחת לעיניו מסמנים לעיני כולם את חוסר שעות השינה המובהק שלו,בגדיו פשוטים ומעט מרופטים,מה לוקאס מוצא בו לעזאזל?.
הוא ניגש לדלת ביתו,בלייק סיכם עם קאי שישחק בצעצועים בחדרו עד שיקרא לו לסלון.
הוא פתח את הדלת לאחר שלקח נשימה עמוקה אחרונה,חושף את פניו היפיפיות של לוקאס.
חיוך קטן ובלתי נשלט עלה על פניו של בלייק,
משהו בעיניי התכלת של לוקאס הרגיע את הבחור הצעיר,הוא הרגיש את כל החרדה נשטפת מגופו כשחיוך גדול וחושף שיניים עלה על פניו של לוקאס.
"יש לך גומות,איך לא ראיתי את זה קודם" היה הדבר הראשון שבלייק אמר,כמעט ללא שליטה על פיו.
"גנים מאמא" לוקאס השיב בגיחוך וניצוץ עצוב עבר בעיניו.
"בבקשה תיכנס,אני מצטער" בלייק ניער את ראשו כאילו קם מחלום,מהופנט מיופיו של הבחור שמולו.
"אתה נראה נהדר בלייק" לוקאס אמר בכנות ורכן לכיוונו,מניח נשיקה קטנה על שפתיו.
"באמת?" בלייק שאל בביישנות,מעט סומק פשט על פניו החיוורות.
"ברור,אתה תמיד נראה נהדר" לוקאס החזיר בחיוך ונעמד במרכז הסלון.
בלייק הרגיש מעט פרפרים בבטנו,הוא הרגיש כמו נערה מתבגרת שהקראש שלה סוף סוף שם לב אליה,לוקאס היה חלומי ואין ספק שהיה החלום של המון נשים וגברים כאחד.
בלייק נשם נשימה עמוקה והחווה בידו אל עבר הספה הקרועה מעט,בושה אפפה את גופו,הבית שלו כל כך מוזנח ולוקאס בוודאי רגיל לפאר לא רגיל.
לוקאס התיישב בחיוך,חולצתו התרוממה מעט כשהתיישב וחשפה את נרתיק האקדח הצמוד למותנו.
בלייק בלע את רוקו בכבדות,מרגיש את הפחד חוזר באחת לגופו,'רוצח,פושע' החל להתנגן במוחו בקצב מסחרר,לרגע בלייק שכח מול מי הוא יושב,את מי הוא מנשק,את האיש המסוכן ביותר במדינה,הראש של אחד הארגונים המסוכנים בעולם,רוצח,פושע,הוא עומד להפגיש את הרוצח הזה עם האוצר הקטן שלו.
"יש פה ריח מדהים,בישלת?" לוקאס שאל בחיוך מתוח,הוא ראה לאן עיניו של בלייק נדדו והוריד את חולצתו כדי שתכסה בשנית את האקדח,הוא ידע מה בלייק חושב,מה כולם חושבים.
"כן,האמת שכן,בישלתי בשר ופטריות ו-" בלייק החל לדבר ונקטע כששמע רעש מצידה של הספה,והבחין בקאי שיצא מחדרו ואחז בבובה של איירון מן שנגררה מאחוריו על הרצפה.
בלייק נשם עמוק והבין שלא יצליח לדחות את המפגש של השניים יותר וחייך חיוך מזויף לגמרי.
"קאי,מתוק,בוא אליי" הוא קרא לבנו וסימן לו להתיישב על רגלו.
קאי התקרב בצעדים קטנים ומעט מהוססים,עיניו דבוקות אל הבחור המסתורי שיש על הספה,נראה מפחיד בעיניו של הילד הקטן,שרירי וגדול,גופו תופס כמעט את כל הספה הקטנה שלהם,הוא תפס לו את המקום בספה.
זה לוקאס של אבא? הוא נראה מפחיד יותר ממה שחשב,כמו מפלצת גדולה עם עיניים יפות,כן,העיניים שלו מאוד יפות,המחשבות של קאי עפו במוחו ובלבלו אותו מעט.
הוא התיישב על רגלו של בלייק וחיבק את בובתו בתנועה מגוננת,אולי לוקאס של אבא ירצה לקחת את הבובה שלו בחזרה?.
"שלום בחור קטן" לוקאס אמר בעדינות וחייך.
"אני לוקאס" הוא המשיך והושיט את ידו בתנועה עדינה ואיטית את הילד המפוחד.
"לוקאס של אבא" קאי מלמל בחזרה.
"קאי" בלייק קרא בהפתעה ולוקאס צחקק כתגובה.
"יודע מה בחור קטן? לוקאס של אבא נשמע הרבה יותר טוב מסתם לוקאס" הוא חייך והשאיר את ידו באוויר.
"אני קאי" הילד לחש ולחץ בעדינות את ידו הענקית שהרגישה חמימה בניגוד לידו הקרה של הילד.
"אני באמת שמח לפגוש אותך קאי,שמעתי עלייך כל כך הרבה דברים נפלאים" הוא אמר בעדינות,בלייק הופתע כל כך מכל האינטרקציה של השניים.
"אני לא,זאת אומרת,אני שמח לפגוש אותך לוקאס של אבא,אבל לא שמעתי עלייך דברים טובים כל כך" קאי אמר בחיוך נבוך ובלייק פער את עיניו באימה.
"קאי,מה אתה אומר למען השם?" הוא אמר בתסכול והשיר את מבטו אל הבחור שיש לידו ונראה היה שהחיים יצאו מעיניו.
"למה אתה מתכוון בחור קטן?" לוקאס שאל בחיוך שבבירור היה מזויף לחלוטין.
"שמעתי את אבא ודוד מאט מדברים,הם אמרו שאתה מסוכן" קאי אמר ומשך בכתפיו בסתמיות.
"לוקאס אני-" בלייק ניסה להסביר ונקטע כשלוקאס הניף את ידו.
העלבון בבירור נראה על פניו,כל זכר לביטחון העצמי הרב שנכנס איתו כמעט ונעלם לגמרי,לוקאס כבה בשנייה,ובלייק לא יכל להרגיש רע יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו.
"אולי נשב לאכול?" לוקאס הציע ובלייק הנהן במהירות,כן,אוכל,הוא כבר ימצא דרך לכפר על זה אחר כך.
YOU ARE READING
just maybe
Romanceבלייק הוא אב חד הורי,לוקאס הוא אחד האנשים המסוכנים ביותר במדינה. בלייק מתקשה לסגור את החודש ולהאכיל את הילד שלו,ללוקאס היה כל מה שאי פעם רצה,חוץ מאהבה. כשלוקאס ראה את בלייק בבית הקפה שבו בלייק עובד,הוא ידע שהוא רוצה אותו,אבל האם הוא באמת מוכן להיכנס...
