אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה-פרק תשעה עשר(כעס שקט)-מאת דיאנה גולדובניוק

עברו מספר שעות ואדומת השיער התעוררה מהעילפון שלה עם כאב ראש נוראי וקשיי נשימה.
דקות ארוגות היא הרגישה מחנק כבד ואמא שלה שישבה לידה כל הזמן הזה שמחה שאדומת השיער התעוררה.
אימא של אדומת השיער שאלה אותה:"התעוררת, את בסדר?"
אדומת השיער עם בלבול גדול וכאב ראש אמרה שהיא לא מרגישה טוב בכלל, שהיא הרגישה לחץ ומחנק מאוד חזק.
אימא של אדומת השיער ענתה לה:"תקשיבי, אני יודעת שיש לך משהו שאת רוצה לספר לי, נכון"?
אדומת השיער מרוב לחץ התעלפה שוב, היא הרגישה שהיא לא עומדת בזה יותר, הרגישה מעורפלת.
אימא של אדומת השיער הרגישה תסכול מחריש, לא היה לה כוח יותר להתמודד עם זה והבינה שהיא לא הייתה מוערכת בכלל על ידי אדומת השיער למרות שנתנה לה את כל חייה וויתרה על עצמה למענה.
אימא של אדומת השיער שמה את הנוזל הרחה החריף שהרופא נתן מול האף שלה ואדומת השיער התעוררה, פתחה את עיניה, כל העיניים של אדומת השיער היו אדומות עם דמעות ומנופחות והיה לה כאב ראש נוראי.
בזמן שאדומת השיער הייתה מעולפת, היה לה חלום מפחיד, שהיא הייתה על מיטתה, ללא תזוזה, שרק עיניה היו פקוחות. מסביבה היו יצורים מפחידים עם עיניים אדומות ובגדים שחורים. הם לא זזו, רק חייכו אליה. לאחר מספר רגעים, הם הלכו לאחור, היא לא הבינה לאן הלכו. אדומת השיער הבינה רק לאחר שראתה שהם היו מסביב לקופסא שחורה שבתוכה היה אבא שלה עם עיניים עצומות. אדומת השיער רצתה לעצור אותם אבל לא יכלה לזוז. בתוך החלום היא רצתה לצעוק אבל לא יכלה וזה גרם לה להרגיש פחד. מסביב היה ערפל והערפל גרם לה להתעורר שוב.
אדומת השיער התעוררה וראתה את אמא שלה.
היא חשבה לעצמה שעדיף שהייתה נשארת בתוך הסיוט.

אדומת השיער הרגישה כמו בתוך סיוט.