אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה-פרק שלושים ותשע("שדה ורדים")-מאת דיאנה גולדובניוק

הגיע בוקר יום ראשון ואדומת השיער התעוררה.
אדומת השיער ראתה את אמא שלה עם התינוקת הקטנה שלה ליד העריסה. אמא שלה החזיקה את התינוקת וחייכה אליה. זה חימם את ליבה והיא הרגישה שהשיער שלה מתחיל להיות אדום זוהר.
אדומת השיער אמרה לאימא:"תודה לך על הכל, עזרת לי מאוד, את יכולה לחזור הביתה, אני יותר לא אפריע לך".
אמא שלה ענתה לה:"את לא מפריעה לי, אני סבתא שלה ושומרת עליה, גם נכדה נחשבת לבת שלי ואני צריכה לשמור עליה עד כמה שאני אוכל".
אדומת השיער התנהנה בראשה בהסכמה והודתה לה.
אדומת השיער ליוותה את אימא לדלת.
רגע אחד לפני שאימא יצאה, היא החזיקה לאדומת השיער את היד ואמרה לה בלחש:"את זוכרת מה שאמרתי לך על הנרות?, היום בערב כשתגיע השקיעה את מדליקה נר ראשון ואת תראי המון דברים בסדר, הם ילמדו אותך המון."
אדומת השיער עם צער קל התבוננה באמא שלה ואמרה לה שהיא תעשה את זה למרות שזה הרגיש לה מוזר ומשונה, כאילו היא עושה משהו מחולל ורע.
אמא של אדומת השיער ראתה את הפחד בפניה של אדומת השיער ואמרה לה:"הכל בסדר, אל תפחדי, את תראי הכל, את תראי דברים מדהימים ותודי לי."
אדומת השיער אמרה שתעשה מה שאמרה לה.
אדומת השיער ואימא שלה נפרדו לשלום והיא סגרה את דלת הבית עם תחושה משונה בגופה.
היא התיישבה בספה בסלון הבית והרגישה אישהיא ריקנות, הבית היה ריק, בעלה הלך לעבושה מוקדם כרגיל וחששה מהרגע שהוא יחזור לבית ויתייחס אליה לא יפה, לפעמים אפילו היה מכה אותה, היה לה קשה מזה.
מרוב ההצפה הרגשית והחוויות הלא נעימות איתו היא כבר הרגישה פחד שקפא, נמאס לה ורצתה שהוא כבר ייעלם. כל רגע ורגע היא התפללה שהוא כבר יילך מחייה והצטערה שהכירה אותו בכלל, את השטן הזה, את האדם שמאמלל לה את החיים שלה.
רגעים מעטים אחרי כל המחשבות האלו, היא שמעה בכי מהתינוקת שלה ורצה אל המדרגות.
רגע לפני שהתחילה לעלות במדרגות, היא פתאום ראתה שכל מדרגה ומדרגה התחילו להפוך לשדה פרחים ירוק עם ורדים אדומות בצידי המדרגות.
אדומת השיער הורידה את נעליה והתחילה לעלות למעלה, כל מדרגה ומדרגה גרמה לה להרגיש נחת מטורף כי היא ידעה שהיא עולה אל התינוקת שלה, האור היחיד שהיה לה בחייה, כי רק בשבילה היא סבלה את כל זה.
אדומת השיער עלתה אל החדר של התינוקת, הרימה את התינוקת בידיה ונישקה אותה.

"את האור היחיד בחיים שלי"