אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה-פרק שלושים ושלוש(לידה ראשונה)-מאת דיאנה גולדובניוק

עברו תשעת חודשי הריון ואדומת השיער התעוררה בבוקר והרגישה כאבי בטן מאוד חזקים בבטנה והתחילו לרדת לה המים והתחילה לצעוק.
בעלה של אדומת השיער, שהיה למטה במטבח שמע את צעקותיה של אישתו ומיהר לחדר.
אדומת השיער אמרה:"מהר, תקרא למיילדת, יורדים לי המים, אני כל רגע אמורה ללדת".
אדומת השיער לא הצליחה להוציא עוד מילה מפיה כי היה לה קשה לנשום בגלל הכאבים.
בעלה של אדומת השיער רץ לקרוא למיילדת של הכפר ושניהם רצו לחדר שבו הייתה אדומת השיער.
בעלה של אדומת השיער היה בלחץ ועמוק בליבו אפילו איחל שהלידה לא תעבור בשלום כי הוא לא באמת רצה ילדים, היו לו כבר שניים מנישואיו הקודמים והיה בטוח שהנישואין האלו יפרקו את חייו עד טמיון ויקשו עליו.
המיילדת החזיקה בידה של אדומת השיער ואמרה לה לנשום עמוק.
עברו דקות ארוכות של כאבים וצעקות, עד שאדומת השיער סוף סוף ילדה את הבת שלה.
לרגע המיילדת החזיקה את התינוקת ואדומת השיער ביקשה ממנה:"תתני לי אותה בבקשה, חיכיתי לה יותר מדי בשביל שאתן למישהו אחר להחזיק אותה."
המיילדת הבינה את אשר על ליבה ונתנה לה את התינוקת הרכה.
אדומת השיער הרגישה אושר עילאי שאף פעם לא הרגישה לפני כן כי סוף סוף הייתה לה ילדה משלה.
המיילדת התבוננה בבעלה של אדומת השיער והוא התבונן בה במבט מזוייף, ניסה לחייך אבל לא יכל היה, הוא היה חיוור ולבן כי הרי קיווה שזה יסתיים באסון.
המיילדת ניגשה אליו ואמרה לו:"ברכותיי, אתה אבא טרי, תשמור על המשפחה שלך כי אתה חייב בזאת, אתה מבין?"
בעלה אמר שהוא מבין את מה שהיא אומרת לו.
אדומת השיער הקטנה התבוננה בבעלה וראתה שלא היה מאושר אבל לא היה לה אכפת, מצדה שיישרף במדורה, מי הוא בכלל, הוא לא מעניין, מה שחשוב זה התינוקת.
אדומת השיער הייתה כל כך מאושרת.
פתאום, הופיעה מולה פיה קטנה עם שרביט ואמרה לה:"יקירתי, ברכותיי, את אמא טרייה, אני אמא אלוהים של הבת שלך, אני מברכת אותה ביופי ובאומץ לב גדול."
אדומת השיער שמחה מאוד והודתה לה.
הפיה נופפה בשרביט שלה והאבק קסמים התעופף לתוך פיה של התינוקת כדי שכל הקסם וברכה תיכנס לתוכה.
בעלה של אדומת השיער ראה זאת והרגיש בתוכו זעם.
הוא ניסה להתקרב לפיה ולהעיף אותה מהבית ואמר:"תלכי מפה, את לא רצויה, את מבינה או שלא?"
הפיה נופפה בשרביטה ואבק שחור התעופף לכיוונו והוא הרגיש חנק חזק. הפיה השיבה לו בכעס רב:"אם לא תשמור על אישתך והתינוקת כראוי, מחלה קשה תחווה."
בעלה הרגיש חנק ופחד רב בגרונו ובכל גופו כי הוא היה באוויר והאבק השחור חנק אותו. דקה ארוכה הוא היה באוויר והפיה הסיטה את השרביט והוא נפל על הרצפה, התחיל לנשום עמוק ושם את ידיו על גרונו.
הוא ביקש כוס מים והפיה ענתה לו:"קח שתה, ואל תאכזב אותנו, אתה האבא ואתה חייב להיות אבא טוב אחרת סופך יגיע יותר מהר ממה שאתה יכול לדמיין."
רגע אחרי שהפיה סיימה את דבריה הכה ברק גדול והוא נבהל, ירד על ברכיו והתחנן בפני הפיה לרחמים.
הפיה התבוננה בו במבט ריקני והוא ניסה לברוח ולצאת מהדלת ,אבל הפיה נופפה בידה וסגרה את הדלת, כך שלא יוכל לצאת ואמרה לו:"אתה עכשיו מחוייב לשבת ליד אישתך במשך חצי יממה רצופה ולדאוג לה לכל מה שהיא תחפוץ בו, אם תיכשל אפילו בשנייה אחת, מחלה קשה תחכה לך עוד מספר שנים בודדות, הזמן יתחיל מהרגע שאני נעלמת מפה, והספירה תתחיל".
בעלה אמר שהוא מבין את אשר אמרה לו הפיה.
במשך החצי יממה הוא הביא לאדומת השיער אוכל, שתייה, עשה לה עיסויים עד שנשארו ארבע שעות עד לסיום היממה והרגיש שהוא התייאש ואמר שמוותר, מה שיהיה יהיה, הוא אמר שלא יכול להיות, שהוא עייף.
פתאום, הופיה הפיה ואמרה לו:"את נכשלת במשימה, עוד ארבע שנים בדיוק מחלה קשה תיקח אותך לעולם הבא."
אדומת השיער התחננה בפניה שתרחם עליו, אבל הפיה אמרה שהיא לא יכולה, משימה היא משימה ואמרה גם שאם הוא לא יהיה אבא טוב ובעל דואג, אין מדמעות גדולה ומשמעותית לקיום שלו בעולם שלנו.
אדומת השיער הרגישה צער רב אבל הבינה שזה גורל.
הפיה נעלמה ובעלה של אדומת השיער אמר לאדומת השייר:"אני מצטער על היום ההוא שאני פדשתי אותך, בגללך עכשיו אני אאבד את החיים שלי בקרוב, תישרפי, כמו שאני בקרוב אסבול, הרסת לי את החיים והנשמה."
אדומת השיער פתאום חייכה אליו ואמרה:"הכוונות שלך מלכתחילה כלפי היו עם אינטרסים של לנצל אותי שתוכל לשלכוח את אישתך, עכשיו זה יתהפך ולאט לאט אשכח אותך והבת שלך לא תכיר אותך מספיק ובקושי תדע מי אתה, נשכח אותך ותיעלם מן העולם כמו אבק."
בעלה של אדומת השיער יצא מהחדר וטרק את הדלת.
בגלל הטריקה, הפורטרט שלהם ביחד נפל על הרצפה והמסגרת זכוכית נשברה לשברים קטנים.
אדומת השיער אמרה לה שיישרף הכל אבל היא אמא.
אדומת השיער התפללה שהכל יהיה בסדר ולאט לאט נרדמה והרגישה נחת שלא הרגישה מעולם.

את ילדה יפה שלי תהיי מבורכת.