חדרי הלב

פרק עשרים וחמש ~ צעיר ומאוהב ~

~ מדליין ~

הייתי בבעיה.
נישקתי את השומר ראש שלי.
ולא הצלחתי להפסיק.

"אנחנו צריכים לחזור" הוא נאנח בצער והתנתק משפתיי.
נצמדתי אליו במהירות "לא!"
הוא צחק וחיבק אותי.
"קדימה מדליין ישימו לב שנעלמנו מהמטבח"
"לא אכפת לי" הדבקתי עוד נשיקה על שפתיו.
הוא לא נענה לנשיקתי והבטתי בו בפרצוף חמוץ.
"אני מבטיח לך שנמשיך אחר כך" לחש באוזני.
קולו העביר צמרמורת נעימה גופי.
"מבטיח?" הרגשתי שאני נמסה כשנישק את צווארי..
"מבטיח."
התרחקתי ממנו וסידרתי את הסינר והשיער שלי.
הוא הביט בי בחיוך.
כשהבטתי בעיניו הירוקות ליבי ריפרף בחוסר בטחון.
תרגעי, הזכרתי לעצמי, הוא לא שון.
"הכל בסדר?" שאל איידן, שמעתי את החשד בקולו וליבי נצבט.
"כן" שיקרתי "הכל מושלם."
הוא חייך ואז יצאנו והלכנו חזרה למטבח.
אם כמה שהיה לי קשה לשקר לו, לדעת שהוא מאמין לי היה לי קשה יותר.

"ניקה!" קראתי למשרתת שלי מבוהלת עד עמקי.
היינו צריכים לנסוע לפגוש את דודה ג'ולס ואת ביתה הקטנה בעוד כמה דקות ובדיוק התלבשתי בשמלה שבחרתי כששמעתי את הבד נקרע.
"ניקה!" צרחתי שוב.
"מה קרה?" איידן הופיע בפתח המקלחת
מיהרתי להחזיק את השמלה שלא תנצח.
"השמלה שלי נקרעה, איפה ניקה?"
"היא יצאה להביא משהו" הוא עמד ונעמד מאחוריי.
ואז שמעתי אותו פורץ בצחוק.
"מכל הרגעים החלטת לצחוק דווקא עכשיו?" שאלתי ברוגז.
"השמלה שלך בסדר נסיכה. הוילון נקרע."
איידן נעמד מולי ואחז בחתיכת וילון מביט בי בשעשוע.
"מעדתי.." מילמלתי בבלבול "ואז שמעתי בד נקרע."
"הוילון" הוא אמר שוב.
הבטתי בו לשנייה ואז צחקתי בהקלה.
הוא הצטרף לצחוקי "תני לי לעזור לך."
הנהנתי אליו באישור והוא רכן מאחוריי ועזר לי להכניס את ידיי לשרוולים הקצרים ואז סגר לי את הרוכסן.
"מושלם" אמר.
הבטתי בבואתי במראה.
השמלה בגוון בורדו יין הלמה את גופי.
השרוולים היו קצרים ומנופחים, היא הייתה צמודה בחזה ונשפכה בקלילות למטה עד הברכיים.
היא הייתה קייצית וזה היה טוב כי דודה שלי גרה במקום הכי חם במדינה.
הסתובבתי אל איידן באיטיות כשהרגשתי את ידו על מותניי.
"את יפייפה מהממת מדליין." אמר וחפן את פניי בידיו.
"מי שמדבר" אמרתי וסקרתי את גופו במבטי.
אפילו דרך המדים שלו היה אפשר לראות כמה הוא שרירי וחזק.
פעם זה היה מפחיד אותי.
עכשיו רק רציתי להרגיש את זה.
הנחתי את ידי על חזהו והבטתי בו בצפייה.
נשיקתו הייתה עדינה אך מלאת עוצמה.
בדרך בה אחז בגופי והצמיד אותי אליו יכולתי להישבע שאנחנו היחידים בעולם.
לא חשבתי על דבר כשנישק אותי והתמסרתי למגעו.
נשענתי עליו וזה דחף אותו וגבו נחבט בקיר.
"תיזהרי עליי נסיכה."
"מצטערת" התנשפתי כששפתיו נצמדו שוב אל שלי בחוזקה.
ידיו שוטטו על גופי וזה לא הפריע לי.
להפך.
רציתי להרגיש עוד ממנו.
הנחתי את ידיי על כפתורי החליפה שלו והתחלתי לפתוח אותם.
הוא לא עצר אותי עד שהורדתי לגמרי את חולצתו.
"אוליי כדי שנסגור את הדלת?" שאל ולא חיכה לתשובתי אלא בעט בדלת והיא נסגרה בטריקה.
לטשתי את מבטי בחזהו השרירי.
כשהיה שיכור והוריד את החולצה כדי להראות לי את הצלקת שלו לא באמת שמתי לב לגופו.
אבל עכשיו…
בטנו הייתה קשה ומלאה שרירים, צבע עורו היה שזוף במקצת כאילו בילה בשמש לפעמים.
והזרועות שלו…
העברתי את ידיי על ידו השמאלית ונעצרתי על הצלקת.
"מדליין.." קולו היה נשמע שבור.
רכנתי ונישקתי בעדינות את זרועו.
עברתי בנשיקות קטנות ממפרק כף ידו הגדולה ששם הצלקות היו הכי רציניות עד לכתפו.
ואז הבטתי בפניו.
רגשות שונים היו שם.
"מה אני אעשה איתך?" הוא לחש "את גורמת ללב שלי לפעום בקצב שלא ידעתי שקיים."
חייכתי והצמדתי את ראשי לחזהו.
הלב שלו פעם באמת מהר.
באתי להרחיק את ראשי אבל זרועותיו החזקות נצמדו אליי וריתקו אותי לחזהו.
לשנייה נבהלתי אבל אז פשוט הבנתי שהוא מחבק אותי.
"עכשיו אנחנו צריכים ללכת למשפחה שלך ולהעמיד פנים שאנחנו לא זוג." אמר במרמרור.
"אנחנו זוג?" שאלתי בתמימות.
הרגשתי שהוא נדרך.
"תרגע" פרצתי בצחוק "כמובן שאנחנו זוג."
הוא צחק גם ונהנתי להרגיש את חזהו רוטט מתחת ללחיי.
הוא היה חמים כל כך ולא רציתי להתרחק ממנו לעולם.
"התגעגעתי להרגשה הזאת." אמר.
"איזה הרגשה?"
"להיות צעיר ומאוהב." ענה לי.
הרגשתי שליבי התרחב.
ואז נדרכתי.
"כבר הייתי מאוהב פעם?"
הוא צחק "לא משהו רציני. בבת של השכנים.
אבל היה לה חבר. לא קרה בנינו כלום"
"אה. חבל" אמרתי אבל בתוכי נרגעתי ושמחתי.
"כן. אני יודע כמה זה לא מצער אותך מדליין" הוא אמר.
שנינו צחקנו.
הרגשתי מאושרת.
נקישה נשמעה בדלת וקפצנו.
"הוד מעלתך? קראת לי?" שמעתי את ניקה.
"כן"!" אמרתי ומיהרתי לסדר את שמלתי במהירות "אני יוצאת!"
הבטתי באיידן במתח אבל הוא פשוט קרץ לי, הדביק נשיקה לשפתיי, הטיל את החולצה על כתפו ופתח את הדלת.
"שלום ניקה. יום נפלא נכון?" אמר וחלף בחזה חשוף על פניה ההמומות של המשרתת שלי.
הנחתי את ידיי במהירות על שפתיי הנפוחות כשניקה נכנסה לחדר המקלחת והביטה בי במבט המום.
ואז שילבה את ידיה.
"כדאי שיהיה לך הסבר טוב למה שראיתי עכשיו."
נאנחתי.
אני אעיף לאיידן סטירה, החלטתי.
קודם אנשק אותו.
אבל אחר כך אעיף לו סטירה.
כן.

ההמשך יבוא...🦋