- מי מזהה את הקיפוד? -
(נ.מ. טיילור.)
הרגשתם פעם פחד? פחד מהלא נודע? הרגשה שמכרסמת לך הלב ומשאירה חורים עמוקים, אני רגיל לחוות פחד. זו ההרגשה שאני כבר מכיר מאז שאני קטן.
יש כאלה שבזמן שהם מפחדים הם משתתקים, אבל יש גם את אלה מהסוג השני – האלה שנלחמים.
רובינו מכרים את הפחד, אבל לא יודעים לשלוט בו.
הטלפון של בלייק מצלצל, אני לא מצליח לקלוט הרבה, כי אני כבר נגרר חזרה למכונית,
בלייק דוחף אותי למושב הנוסע ליד הנהג, הוא נוסע במהירות ומתעלם לגמרי מין תמרורים והרמזורים.
אני מפחד מדי לומר משהו, או לשאול – אבל לפי מבטו של בלייק, אני מנחש שזה קשור למייק.
"מייק סיפר לך משהו על זה?" הוא פונה אלי בתקיפות. באכזריות.
"א-א-אני, ל-לא יודע" אני מגמגם בפחד,
"טיילור על תעצבן אותי!" הוא צורח וחותך את פקק המכוניות על ידי נסיעה על המדרכה,
"א-אני לא יודע על מה אתה מדבר," אני אומר בלחש,
"לפני כמה ימים עזבתי וראיתי שדיברתם. על מה מייק דיבר?"
אני לא יודע מה מסוכן יותר בשבילי, לענות לו בכנות או לשתוק.
"לא משהו מיוחד," אני לוחש מעל הצפצופים וחריקות המכונית על הכביש.
"הוא פאקינג ברח!" הוא צורח ותופס בשערי, מיישר אלי מבט, "ואתה ידעת מזה."
אני פוצה את פי, אולי כדי למחות, אולי כדי להתחנן,
אבל אני לא מספיק.
כי החושך עוטף אותי.
הדבר היחיד שאני זוכר זה את אורות המשאית וצפצופה החד לפני שהכול נהיה חשוך, כול כך מנותק, כול כך מזמין, אני שוקע באפלה שמחבקת אותי באהבה.
כמו שאף-אחד לא עשה לפני.
XXX
אנו נאמר שזו הייתה תאונה, אבל תאונות קורות בשגגה, ואת זאת יכולנו למנוע.
אילו רק מייק לא היה בורח.
אילו שון לא היה מתקשר תחילה לבלייק.
אילו בלייק היה רק מתעלם מצלצול הפלאפון.
יכול להיות שכול זה לא היה קורה,
אבל מישהו יהיה אשם בתאונה הזאת – כולנו.
אנשים אהובים ימותו, נקבר את אהובנו תחת צמרות העצים היפים ביותר שלנו.
ואז יהיה רגע של שתיקה, רגע שלא נדע מה לומר ואם בכלל.
קשה למצוא מילים כאשר כול מה שאתה רוצה לומר הוא, "אני רואה שכואב לך."
-------------------------------------------------------------------------------------------
מה אתם מסתכלים עלי?! מה עשיתי?!😫
💜העיניים הכי יפות בכו הכי הרבה פעמים💜
🎶Oh I love and hate it at the same time🎶
אם אהבתם - אשמח אם תגיבו ותצביעו💖🎉
אוהבת מלא!✨✨✨
🎨gefen (הרעה באדם🙄)
YOU ARE READING
you are mine no matter what - (boyXboy)🔞
Romance''ככה בדיוק אני אוהב אותך, שאתה לגמרי בשליטתי ונתון לחסדיי.'' הוא רוכן מעליי, מעביר את פיו על גופי הפצוע, נושך בכאב את השריטות שלי. אני פולט גניחת כאב, ובלייק מתרומם מימני. "בייבי שלי, אני יודע שאתה אוהב אותי." הוא אומר, בלייק תופס בידי, מעביר אותה...