פרק 22 - אלה הם החיים שלי, אז:

90 15 27
                                    


(נ.מ. מייק.)

"כאילו אני לא מבין עד כמה בן-אדם יכול להיות אכזרי! זה פשוט נוראי! נכון?" אני אומר ופונה לטיילור שיושב לי על המיטה ומביט בי צועד הלוך ושוב בחדר.

בלייק עזב לאיזשהו משימה מטופשת והדבר היחיד שאני מצפה לו זה שהוא יפגע ויאבד את הזיכרון.

"הבן-אדם הזה פשוט הורס לי את החיים!!" אני צועק וממשיך ללכת הלוך ושוב בחדר.

"אני מצטער," לוחש טיילור,

"אלוהים טיילור!" אני אוחז בכתפיו, "אתה לא אשם בכלום, זה החולה נפש הזה!"

"מה אתה מתכוון לעשות לגבי מחר?" הוא שואל בשקט,

"הו! יש לי שני רעיונות! תעזור לי לבחור את הטוב ביותר: לתקוע כדור בראש של בלייק, או לדחוף אותו מחלון. מה אתה אומר?" אני קורא בייאוש ונשכב על המיטה לצד טיילור.

"אני מצטער שאתה חייב להתחתן עם מאט." טיילור אומר ומחבק כרית בחוזקה.

"אתה מוכן להפסיק לעשות את זה?"

"אוקי סליחה." הוא אומר בשקט ואז מוסיף, "את מה בדיוק?"

"להתנצל על כל דבר!!"

"סליח- אוקיי."

"אני לא מאמין שאני הולך לחיות עם גבר כמו מאט לשארית חיי!"

רעש של צעדים חזקים מהמדרגות מקפיצה את טיילור שמקפיץ אותי.

"מייק הבאתי לך בגדים למחר אני מתחנן, אל תדפוק את זה!" זה קולו של בלייק מעבר לדלת לפני שהיא נפתחת.

בלייק מושיט לי שקית קרטון ועיניו מצטמצמות כשהוא רואה את טיילור בחדרי.

"אני מצטער" טיילור ממהר לומר ונעמד. גורם לי לרצות לדפוק את הראש בקיר.

"אנחנו מדברים." אני מביט באחי ותופס את טיילור בידו, מונע מימנו ללכת לבלייק.

"מייק" בלייק אומר בקול מזהיר, "שחרר אותו. יש לך מספיק בעיות משלך, אל תוסיף גם בעיות של אחרים."

"זה בסדר," לוחש טיילור ומביט בעיניי, גורם לי בלית ברירה להרפות מימנו.

בלייק תופס בידו של טיילור ומושך אותו מחוץ לחדרי, "זה בשביל להגן עלייך מייק," הוא אומר וסוגר את הדלת.

"אלוהים" אני נופל על המיטה ומדביק כרית לפרצוף.

"להגן עלי עלק... להגן מימה?!"

אם אילו החיים שלי,

תהיו בטוחים שאני הולך להתלונן.

XXX

(נ.מ. טיילור)

"אתה יודע שאני לא אוהב שאתה מדבר עם אחי." בלייק אומר ונועל את הדלת אחריו.

you are mine no matter what - (boyXboy)🔞Where stories live. Discover now