✨✨- התמונה -✨✨
(נ.מ. ליאם.)
אתם יודעים מה אני אוהב? לקום בבוקר לציוץ הציפורים ולשקט של הדירה הריקה עם קפה.
ואתם יודעים מה אני שונא? שמעירים אותי בשש בבוקר עם רעש של בלנדר וקללות בספרדית.
ואתם יודעים מה קרה? בדיוק. העירו אותי בשש בבוקר עם רעש של בלנדר וקללות בספרדית, ובליווי זמר של ציפור שהיא חיה בסרט שהיא באיזה ג'ונגל ואנחנו באמצע בוסטון.
אני קם בעצבים מהמיטה ונכנס למטבח, וכפי שחזיתי מייק נמצא שם והוא מכין שייק.
כך לפחות אני מסיק ממראה הדלפק המרוח בעיסה ורדרדה עוינת שזולגת לאטה לקצהו ומתכוננת לתקוף, להכריע ולשבות את רצפת הפרקט. מייק מוציא את האוזניות.
"בוקר טוב! הבלנדר שלך מה-זה מסובך!"
אני לוקח נשימה עמוקה.
"כן. לגמרי בוקר. מה, מה לעזאזל קורה?" אני מנסה לגייס הבעת פנים נלהבת לפחות כמו זו של מייק.
"אה, זה? אני מכין ארוחת בוקר!" הוא קורא בהתלהבות ודוחס לבלנדר כמות גדולה מדי של פירות קפואים ובלתי-מזוהים "אני רוצה להודות לך על זה שהסכמת לי להישאר!"
אני מביט במייק בייאוש כשהוא מפעיל שוב את הבלנדר והפעם בלי המכסה.
אני ניגש לקחת מטלית מטבח שאני שומע את מייק פולט, "פאק, פאק, פאק," שנייה לפני שעיסת השייק ניתזת ונוזלת על קירות המטבח.
"לך להתקלח את מריח כמו מישהו שניצל משריפה שמישהו ניסה לכבות עם רדבול," אני אומר.
מייק מהנהן בהתלהבות יתרה, "בטח! תן לי רק שנייה לנקות פה!"
אני מנענע את ראשי בתחינה ושולף גליל נייר חדש, "לא... לא, מייק, אל תעשה את זה, בבקשה. אני באמת חושב שזה רק יחמיר את המצב."
המטבח ניראה כאילו פצצה חשבה ליפול פה אבל בסוף חטפה דיכאון והתיישבה בפינה לאכול גלידה.
XXX
אני מצליח איך-שהוא להשתלט על המטבח ולהכין ביצים ולחם, אני מניח הכול על השולחן שמייק יוצא מהמקלחת שרק מכנסיים לגופו ומגבת מונחת סביב עורפו.
פאק. גופו שחום במקצת וחלק למעט כמה נקודות חן, והוא שרירי בטירוף. פאק!
"אממ, אין לי חולצה, כאילו יש לי חולצה, אבל עם שייק, אז אני לא לובש אותה מין הסתם. כי אני לא לובש שייק, אז כאילו יש לך חולצה? כול חולצה טובה, אלה עם כן זו חולצה של שייק, או של 'גנז אנד רוזס' אני לא אוהב אותם. אז אם אפשר חולצה נקיה בלי 'גנז אנד רוזס' אני יודה לך."
"מ-מה? " אני מנסה להבין את המסקנה מכול מה שהוא אמר.
"אני צריך חולצה." הוא מסביר.
אני מהנהן ומסתלק לכיוון החדר, פאק! הוא נראה בהחלט טוב, אני לוקח חולצה מהארון, וחוזר למטבח,
פאק, ליאם אתה נשוי! – אני מזכיר לעצמי.
"הינה," אני מושיט לו את החולצה והוא מחייך כשהוא רואה שאין שום ציור של להקה של שנות 90,
וכמה שהחיוך שלו מקסים.
XXX
בעתיד יעמוד בחור צעיר על גשר, וישקול אם לקפוץ או לא, לאותו בחור בעל העיניים הנוצצות, יש צלקת קטנה על אמת ידו, כאילו מישהו שרט אותו, חרט על גופו משפט שכבר לא נראה בבירור.
אותו בחור עבר טלטלה נוראית בחייו, אנו נאמר שזו הייתה תאונה, אבל זה יהיה שקר.
כי תאונות קורות בשגגה, ואת זאת יכולנו למנוע.
אותו בחור יבקש את מותו באותו היום. ואולי הוא ישיג אותו, ואולי גם לא.
אולי בחור צעיר אחר יצליח לתפוס אותו שנייה לפני הבלתי-נמנע.
ואולי הבחור האחר לא יספיק להגיע בזמן, ורק יביט באהובו נופל לעבר מותו.
באותו הגשר, ממש איפה שהבחור הצעיר עם החריטה על היד יעמוד, לפני עשור – עמד גבר כבן 40 והתכונן לקפוץ.
אבל זה סיפור לאחר-כך. אתם לא צריכים לחשוב על זה עכשיו,
טוב, ברור לי לגמרי שעל זה אתם חושבים, זה כמו שתגידו למישהו: "אל תחשוב על עוגיות," זה הרי ברור שהוא מיד יחשוב על עוגיות.
אז – אל תחשבו על עוגיות!
כל מה שעליכם לדעת זה שבעוד זמן מה איש יעמוד על גשר.
בקצה המעקה, גבוה מעל המים, מתישהו בחייו.
ועכשיו אל תחשבו על זה יותר. תחשבו על משהו נחמד. תחשבו על עוגיות.
---------------------------------------------------------------------------------------------------
איזה אלופה אני שהעלתי שני פרקים ביום! נכון?🥳🥳
🎶I'm drowning let me breathe🎶
💖להתעלם ממישהו שאוהב אותך, זה כמו לצחוק בפרצוף מול מישהו שבוכה מולך💖
ההתחלה שמחה, אבל בגלל שאני אוהבת אתכם הוספתי קטע עצוב😣
אם אהבתם אני ממש אשמח אם תצביעו ותגיבו לי את דעתכם!🌞🎈
שיהיה יום קסום לכולם!✨✨
אוהבת מלא,🏳🌈💖
🎨gefen
YOU ARE READING
you are mine no matter what - (boyXboy)🔞
Romansa''ככה בדיוק אני אוהב אותך, שאתה לגמרי בשליטתי ונתון לחסדיי.'' הוא רוכן מעליי, מעביר את פיו על גופי הפצוע, נושך בכאב את השריטות שלי. אני פולט גניחת כאב, ובלייק מתרומם מימני. "בייבי שלי, אני יודע שאתה אוהב אותי." הוא אומר, בלייק תופס בידי, מעביר אותה...
