בלייק נוסע בתוך שכונה קטנה ולא מוכרת עם בתים ישנים וחלקם נטושים.
הוא עוצר לבסוף ליד בית קטן וחשוך ויוצא מהרכב, הוא פותח את דלתו של טיילור ושולף אותו בחוזקה מהרכב. הוא טורק את הדלת המכונית וגורר את טיילור לתוך הבית.
הבעתו קשוחה ובלתי ניתנת לפיענוח כשהוא מצמיד את טיילור לקיר וסוגר עליו עם גופו.
הוא נופל על פיו של טיילור בנשיקה עמוקה, דמעות נופלות מבין שני עיניו של טיילור,
"איך אתה מכיר את ליאם?" שואל בלייק בכעס. בהחלט לא בא לו טוב שהוא דיבר עם בן זוגו.
"פגשתי אותו במשטרה, אחרי התאונה" לוחש בקושי טיילור,
בלייק מהנהן בסיפוק, "כמה פעמים טיילור הזהרתי אותך לא לדבר עם שון או מייק?"
"א-אני מצטער," מגמגם טיילור ומשפיל את מבטו.
"לא ביקשתי שתתנצל, שאלתי כמה פעמים הזהרתי אותך ואתה בכול זאת הימרת את פי!"
צועק בלייק וחובט באגרופו בקיר ליד ראשו של טיילור, מעוצמת המכה דם ניגר על אגרופו.
טיילור מביט בבלייק בפחד וחוסר אונים יחדיו. "שון פנה אלי, אני לא דיברתי מרצון, בבקשה,"
בלייק מביט בדמעות החדשות שמופיעות על פניו של טיילור והוא נאנח, הוא שונא את החלק הזה בעצמו. אבל לא מסוגל להתנתק מהאלימות.
"אני אוהב אותך טיילור. אתה יודע את זה, נכון?" שואל בלייק וטיילור מהנהן בפחד.
"אני לא רוצה שתבכה ליד מייק. ברור?"
"אני מצטער," אומר טיילור ומתחיל לנגב את דמעותיו אבל בלייק מקדים אותו.
הוא מוחה את דמעותיו של טיילור בשרוולו ומחבק את טיילור בעוצמה.
בלייק רועד מהאשמה ומהשנאה עצמית, וטיילור רועד מאלפי סיבות אחרות.
מילותיו של ליאם נכנסו חזק לליבו של בלייק.
"אני מחזיר אותך הביתה, אני צריך לחזור למייק." לוחש בלייק באוזנו של טיילור שנושם לרווחה.
XXXXXXXXX
"הגעת בדיוק בזמן, אנחנו בדיוק מתכוונים לחתום. אני צריך את החתימה שלך." מעדכן מאט את בלייק שמתיישב ליד מייק מול הטופס הלבן.
מבטו של מייק חלול, כאילו שאבו את נשמתו לתוך צנצנת. הוא מביט בנקודה מסוימת על השולחן ומסרב להרים את עיניו.
בלייק מביט באחיו הקטן, הוא רוצה לחבק אותו, אבל לא מעז.
הוא תמיד דאג לו, והוא יעשה הכול בשבילו.
בלייק יודע שהוא בן אדם רע. אבל זה לא לגמרי אשמתו,
קל לחלק את העולם לטובים ורעים, במחשבה שכך יהיה לנו יותר קל לחיות בו. אנחנו – והם.
בלייק מביט בטופס הלבן. שני חתימות כבר מתנוססות על הדף. נשאר רק החתימה שלו.
הוא מחזיק בידו את העט השחור, אבל עדין לא חותם.
הוא רוצה לצרוח, אבל ממשיך לשתוק.
הוא רוצה לצעוק על אביו שהפקיר אותו וירה בעצמו. על אימו שנתנה לו ככה ליפול בידיו של גבר בן 30 בגיל 10. על שון שעזב את הבית כדי לא להתמודד. על מתיו שהפך אותו למפלצת.
אבל בעיקר על עצמו.
הוא לא רוצה להכריח את אחיו להתחתן עם מישהו שהוא לא רוצה, הוא רוצה שהוא יחיה בחברת מישהו שיאהב אותו, בחברתו של ליאם.
הוא תמיד רצה שאחיו יחיה חיים טובים יותר, חיים יותר טובים משל עצמו.
אבל אין ברירה. וכואב לו שהוא לא יכול לספר את הסיבה האמתית למייק.
בלייק לוקח נשימה עמוקה וחותם על הטופס.
מבחוץ בלייק מחייך, אבל פעימות ליבו חזקות מנשוא.
כי ההסכם שבלייק חתם עליו בלית ברירה לפני שנים היה כזה:
הוא שמייק התחתן עם מאט, או שמייק ימות.
קל לשנוא את בלייק בסיפור כמו של זה .
---------------------------------------------------------------
נהנים? כי אני מאודדדד
אוהבת מלא, והמשך יום טוב לכולם😍
🎨gefen
YOU ARE READING
you are mine no matter what - (boyXboy)🔞
Roman d'amour''ככה בדיוק אני אוהב אותך, שאתה לגמרי בשליטתי ונתון לחסדיי.'' הוא רוכן מעליי, מעביר את פיו על גופי הפצוע, נושך בכאב את השריטות שלי. אני פולט גניחת כאב, ובלייק מתרומם מימני. "בייבי שלי, אני יודע שאתה אוהב אותי." הוא אומר, בלייק תופס בידי, מעביר אותה...
