Love story

פרק 1

"אני לא ישנתי כל הלילה בגללך!"
"אולי תירגע?הבאתי רק כמה חברים זה לא יקרה שוב"
"את תמיד אומרת את זה!"
עוד בוקר שיגרתי בדירת שותפים בניו יורק.
דירה בניו יורק זה דבר נורא יקר שאיני יכולה להרשות לעצמי מבחינה כספית,וככה נתקעתי עם עוד 5 שותפים.
5 שותפים שהם המשפחה שלי,החברים הכי טובים שלי,הכל בשבילי.

"בוקר טוב " אמרתי לאמילי ובן שזה עתה רבו.
"בוקר טוב בובי" אמילי חייכה אליי,וחזרה לצפות בטלויזיה
"בוקר" בן אמר,לא מזיז את מבטו מהטלוויזיה.
"עוד 10 דק אני יוצאת אמילי אם את לא מוכנה אעזוב בלעדיך" אמרתי לאמילי בעודי אוכלת דגנים
"אהיה מוכנה בזמן כמו תמיד" היא אמרה ומסרה לי נשיקה באוויר,גילגלתי עיניים ונכנסתי לחדרי עם הדגנים,בוחרת בגדים.
העבודה ב Apple הביאה הרבה גאווה להוריי,
הבת הקטנה שלהם חיה בעיר הגדולה בכוחות עצמה,ומזכירה של בכיר בחברת Apple. יכול להיות שלמשפחות אחרות זה היה ג'וב סביר בהחלט אך המשפחה שלי מלאת גאווה ואני לא מתכוונת להתלונן.
התלבשתי,סירקתי,ציחצחתי ויצאתי לסלון לאחר 10 דקות.
ומולי ישבה אמילי באותה תנוחה אך מוכנה לגמרי.
"ביי בןבן"אמרתי לבן,לפני שסגרנו תדלת
"ביי לכן"

לאחר שהגענו למקום עבודתנו, apple, אמילי הלכה לפינתה ואני עליתי לקומה ה38.
נכנסתי למשרד הקטן שלי ולאחר מכן הלכתי לבוס שלי,מציעה לו קפה ומאחלת לו בוקר טוב.
"מה הייתי עושה בלעדיך מאדיסון? קפוצ'ינו לא יזיק,יקירה"הוא ענה תוך כדי שיחה בטלפון.
לאחר שהגשתי לו את הקפוצ'ינו שלו ניגשתי לעבודתי במשרד.
תמיד הייתי נורא עמוסה בחומרים במשרד,וכל מה שאני עבדתי בו אלו דברים קטנים שלו שאני הייתי צריכה לעבור עליהם.
וזה רק חלק מהעבודה שלו,איך יש לו בכלל חיים מחוץ לעבודה?

דלת חדרו של הבוס שלי נפתחה,והוא יצא משמה עם תיק קטן המכיל מסמכים שלו.
"אכלת כבר,מאדיסון?"הוא שאל,מסוקרן.
"לא,כבר אלך לאכול" חייכתי אליו והמשכתי בחיפושים לאחר המסמך בנוגע לתקלות משתמשים.
"נתראה עוד שעה"הוא אמר ונכנס למעלית.

בחדר אוכל היה הכל,והכל היה כל כך טעים..גן עדן בתוך העבודה שלי.
לקחתי צ'יזבורגר וישבתי בשולחן עם עמיתיי לעבודה.
כולם דיברו על היום הולדת שיש לאחד העובדים,על השיתוף פעולה המפתיע עם Google ועל כל מיני דברים מחייהם האישיים.
אני לא מהאנשים הדברניים,דיבור לא הצד החזק שלי.

הודעה מאמילי.
"מאדי,אחזור עם מרקו..נתראה"
נשאבתי בחזרה מהעבודה מביטה בשעה ורואה שהסתיימה שעת העבודה.

"קימברלי,בקורס שאת לוקחת מלמדים אותכם על פרבולות?" רוברט שאל את קימברלי.
"רק התחלנו"היא אמרה ונכנסה לחדר שלה.
ישבתי בסלון וראיתי עם רוברט טלויזיה בעודי משתמשת במחשב נייד ובודקת עידכונים בנוגע לעבודה.
בן תמיד אמר שאני מכורה לעבודה וכל חבריי הסכימו איתו.אני לא חושבת שלאהוב את העבודה שלי ולהיות מכורה לעבודה זה אותו דבר.