"אפשר לראות את העובר הראשון כאן" הרופאה אמרה והצביעה על הצג. ולאחר מכן שינתה מקום עם הבטן שלי.
"וכאן את העובר השני" היא המשיכה.
הם היו כל כך קטנים ומתוקים.
הבטתי על גרייסון,אני חושבת שמאושר הוא לא יכול לדבר.
"אין להם סכנה בריאותית או משהו?" שאלתי מדאגה.
"לא חושבת, את רק בחודש שני. אני מופתעת שלא שמת לב שאת בהריון" היא אמרה בחיוך קטן
"אאוצ'?" אמרתי בצחוק אך זה באמת די פוגע.
"לא בובה לא בקטע כזה.
הבטן שלך עגולה"היא הסבירה את עצמה וחייכתי אלייה מהנהנת.
"מתי נדע אם זה בנים או בנות?" גרייסון פתח את פיו לראשונה,אך החיוך עדיין מרוח על שפתיו.
"עוד מוקדם מידי לדעת.
תרצו את התמונות שלהם?"
"כן בבקשה" אני וגרייס אמרנו ביחד.
היא הנהנה ויצאה מהחדר מברכת את שנינו.
"את פאקינג בהריון " גרייסון אמר כאשר ירדתי מהמיטה
"אתה שמח?" שאלתי את הברור מאליו.
"כמובן שאני שמח" הוא אמר ונישק אותי.
נסענו בחזרה לבית,גרייסון הניח את ידו על הבטן שלי כל הזמן.
נהנה מזה שוב פעם.
--
"אמג שוב פעם? אני כל כך שמחה בשבילך" קורטני אמרה וחייכתי
"תודה מותק,איפה אמא?" שאלתי
חבל שאני לא יכולה לראות את פניהן ואת ההפתעה שלהן.
"אקרא לה" קורט אמרה וכנראה הלכה
לאחר דקה שמעתי הרמת טלפון.
"שלום מתוקה שלי" הקול החם של אימי.
"היי אמא מה שלומך?" שאלתי בשמחה
"אני מצוין איך את?מסתדרת?"
"כן.בערך"
"איך בעבודה?ראיתי בעיתון שב-" היא ניסתה להזרים את השיחה אך לא יכלתי יותר.
"אני בהריון שוב" אמרתי בהתרגשות ,קוטעת אותה מדבריה
"מה?" היא אמרה בהלם.
"תאומים" אמרתי בהתרגשות
היא צרחה,קראה לכל האחים שלי,גם הם צרחו.
זה היה רגע נחמד במיוחד.
לבסוף ניתקתי את הטלפון ושכבתי על הספה,
רואה טלויזיה.
"בוא נלך לטיימס סקוור" אמרתי לגרייסון שבהה בטלוויזיה כבר שעות
"מה יש לעשות שמה?" הוא התעניין
"לטייל"עניתי "באלי לצאת"
"יש לי רעיון יותר טוב" הוא קרץ
חייכתי אליו מהנהנת.
"אולי נלך לקניון ואעשה לך שופינג לקראת ההריון? את צריכה בגדים שיתאימו!" הוא חייך אליי
"גרייסוןן" אמרתי,שנאתי שהוא מוציא עליי כסף.
"אני לא מקבל סירוב מאדי" הוא אמר ומשך אותי.
"אתה יודע שאני לא מרגישה עם זה בנוח" נאנחתי בעודו מושך אותי לחדרי להתארגן.
"תפסיקי עם זה"הוא אמר בתוקפנות
"להפסיק עם מה? עם זה שאני לא מרגישה בנוח שבעלי מוציא עליי כסף?" הוא אמר
"את רוצה שאני לא ארגיש כאילו אני שונה וכל זה ואני יודע את זה." הוא אמר והנהנתי.
תמיד אני אומרת את זה.
"אבל עצם זה שאת לא מוכנה לקחת ממני כסף גורם לי להרגיש שונה. רוב האנשים הנשואים עם חשבון בנק משותף ולאישה אין בעיה לקחת מהבעל אוו ההפך" הוא נאנח "את צריכה לשחרר מאדיסון"
יש משהו בדבריו.
"לעולם לא הרגשתי בנוח שמשלמים עליי.
בגלל זה קניתי רכב בכוחות עצמי,השכרתי דירה,שילמתי שכר לימוד לקולאג'" הסברתי את עצמי
"עכשיו אין "אני" יש "אנחנו"!" הוא אמר ואחז בפניי והנהנתי.
"אוקיי"אמרתי בחיוך קטן והוא חייך אליי
חיבקתי אותו והוא חיבק אותי בחזרה.
"יאללה תתלבשי" הוא אמר וליווה אותי לחדר.
לאחר 10 דקןת התארגנות יצאנו לדרך,
הלכנו למרכז קניות מוכר וקנינו המון,ידיו של גרייסון היו מלאות בשקיות שלי ונראה שהוא היה שמח לבזבז עליי סוף סוף.
גרייסון סיפר לי שיש לנו מין נשף כזה מההעבודה והוא ישמח אם אתלווה אליו,לכן חיפשתי שמלה מתאימה לנשף היוקרתי.
"איך היא?" יצאתי מתא ההלבשה
YOU ARE READING
Love story
Romance*גמור* הכירו את מאדיסון האריס, בחורה בת 23,חיה בניו יורק בדירת שותפים ומזכירה של בכיר בחברת Apple. ובצד השני,הכירו את גרייסון היל,בחור בן 24,עם דירות בכל רחבי ארצות הברית ומבין הבכירים בחברת Google. הכל משתנה בחייהם של השנים כאשר הם מכירים. כןןןןן א...
