Love story

פרק 22

-יום החתונה-
קמתי בבוקר,בחדר בית מלון.
אימי ואבי התעקשו שנלך לפי המסורת ושלא אראה את גרייסון עד הערב.
אמילי ישנה לצידי וקימברלי בצד השני,
קמתי הבן אדם הכי שמח בעולם.
היום אני הולכת להתחתן עם אהבת חיי.
הוא יהיה שלי לנצח,ואני אהיה שלו לנצח.
הבטתי על השעון,רואה שהשעה היא 8 וחצי והערתי את אמילי וקים.
תיקתקו על הדלת והביאו לנו אוכל עד לחדר.
האוכל היה כל כך טעים.
סיפרתי לקים ואמילי עד כמה אני מתרגשת,דיברנו על שטויות,על התסרוקות,איפור,שמלות,וכ'ו..
בשעה 8 וחצי הגיעו שלושה מאפרות..
איפרו אותי במשך שעתיים עם כל הדיבורים ולאחר מכן הגיעה המעצבת שיער ועיצבה את שערי.
השעה הייתה 12 והחתונה מתחילה ב3.
הייתי כל כך לחוצה איך הכל יתנהל ויהיה.
הטלפון של החדר צילצל בזמן עיצוב השיער ועניתי
"הלו?"
"היי בייבי" שמעתי את קולו של גרייסון
"אני מתגעגעת אלייך כל כך" נאנחתי משמחה
"גם אני התגעגעתי אלייך. אני בטוח שאת נראית הכי יפה בכל העולם" שמעתי את החיוך בטוקסידו.
"אני מחכה כבר לראות אותך"אמרתי בשמחה
"עוד פחות מ3 שעות" הוא אמר
"היי! גם אסור לכם לדבר בטלפון!" שמעתי מהקו של גרייסון את אימו החורגת צועקת ואת גרייסון צוחק
"נתראה,אני אוהבת אותך" אמרתי צוחקת
"גם אני" הוא אמר וניתק

כעבור שעתיים וחצי יצאנו לדרך.
כאשר הגענו לאולם,
ראיתי עד כמה הכל נראה כל כך יפה.
מכוניות היוקרה של המוזמנים בחנייה,
כולם לבושים יפה. אני מקווה שהכל יילך טוב.
"מה?" שאלתי לאחר שקלטתי את אמילי וקים בוהות בי.
"את כל כך יפה" שתיהן אמרו ביחד וחייכתי
"תודה" אמרתי והסמקתי.
לא הייתי רגילה למחמאות כאלה. ולקח לי זמן להתרגל למחמאות של גרייס.

אבי תיקתק על הדלת ופתחנו את הדלת.
עזרו לי לצאת לבחוץ עם השמלת כלה היפהפה ולאחר מכן קים ואמילי יצאו.
"אני לא מאמין שאת מתחתנת" אבי אמר בזמן שחיבק אותי.
"אני אהיה בסדר" חייכתי אליו מחבקת אותו בחזרה.
"אמרו לי להגיד לכן שהגיע הזמן שלכן להיכנס " הוא פנה לקים ואמילי
הן הינהנו והלכו לעבר החופה.
שמעתי את רעש האנשים,הצצתי מבעד לשיחים קולטת שבאו המון אנשים.
ה מ ו ן.
"אוקיי,אני רוצה שתיכנסו עכשיו אתם" בא המפיק אירועים ואמר לי ולאבא
אבי חייך אליי ואחז בידי, ועמדנו בכניסה לשביל הארוך המוביל לחופה.
רואה את גרייסון מביט עליי מוקסם.
חייכתי,רואה את הגבר שלי בטוקסידו,עומד ומחכה רק לי.
נכנסתי עם אבי,הרגשתי כל זוג עיניים מביט בי.
אך תשומת ליבי הייתה נתונה רק לגרייסון.
הוא היה עם חיוך כל כך ענק.
"גו מאדי!" שמעתי את אחיין שלי צועק וצחקתי,מביטה אליו מחייכת והוא שלח לי נשיקה באוויר.
רעדתי קצת מההתרגשות ואבי ליטף קצת את ידי.
לאחר שהגענו לחופה,עמדתי מול גרייסון.
הוא החזיק בידיי,הוא היה חם.
והרגשתי יותר טוב כאשר החזקתי בו.
הבטתי לתוך עיניו והוא הביט לתוך עיניי,
היינו עם חיוך כל כך גדול.
לאחר שעברנו על כל השבועות,הגיע המשפט החותם.
"אני,גרייסון הייל, לוקח את מאדיסון האריס לאישתי,להוקיר ולאהוב בטוב וברע" הוא אמר ושם את הטבעת באצבעי.
ירדו לי דמעות מהשמחה ולא יכלתי לעצור אותן,גרייסון חייך אליי וניגב את דמעותיי.
"אני,מאדיסון האריס,לוקחת את גרייסון הייל לבעלי,להוקיר ולאהוב בטוב וברע" אמרתי בהתרגשות וקושי לדבר ושמתי לגרייסון את הטבעת על היד.
"אני מכריז עליכם כעת כבעל ואישה,אתה יכול לנשק את הכלה" הכומר אמר,
זהו,אני וגרייסון זה לתמיד.
הוא שלי ואני שלו.
הוא אחז בפניי ונישק אותי נשיקה רכה. ונשמעו מחיאות כפיים וכמה צעקות מהקהל.
לאחר מכן הצלם צילם אותי ואת גרייסון לבד לרקע היער והמפל, ולאחר מכן חזרנו לאירוע.
רקדנו עם כולם,
היו המון אנשים. את רובם לא הכרתי בכלל,אך זה לא מנע מהם להיות נחמדים ולאחל לי מזל טוב ובהצלחה.
רקדתי עם משפחתי,עם בן ורוברט, עם חברות ילדות שהגיעו בשבילי.
זה היה הערב הטוב בחיי.
---