Love story

פרק 15

השעון המעורר שלי צילצל,והתעוררתי.
הבטתי לצידי רואה את הדבר היפה בעולם ישן לצידי.
קמתי והתחלתי להתארגן,לקח לי יותר זמן מהרגיל מכיוון שעדיין לא התרגלתי למקומות של הדברים שהשתנו.
לאחר שעה,סיימתי להתארגן והשעון של גרייסון צילצל.
גרייסון נאנח מביט על השעון ומכה אותו
"פאק" הוא מילמל מתהפך
התחלתי לצחוק וניגשתי אליו מנשקת אותו בלחי
"בוקר טוב" אמרתי מלטפת את לחיו.
חיוכו התפרס על פניו והוא פתח את עיניו
"את כבר מוכנה?" הוא שאל,מחייך אליי
"אני מתחילה יותר מוקדם ממך" אמרתי "אני עכשיו הולכת לאכול"
"העוזרת שלי קונה לי כל בוקר בסטארבקס וביקשתי ממנה לקנות לך את המשקה האהוב עלייך אז היא צריכה להגיע עוד שתי דקות" הוא אמר והתיישב בבאסה
" איך ידעת מה המשקה האהוב עליי?" התעניינתי
"איך לא אדע?" הוא קרץ וצחקתי
"תודה" חייכתי והוא הנהן

נכנסתי למטבח,ומרוב שהיו כל כך הרבה אפשרויות לא ידעתי במה לבחור.
הכנתי וופל בלגי לי ולגרייסון והכנתי עוד אחד לעוזרת שלו למקרה שתרצה.
"הנה המשקה שלך גברתי" העוזרת שלו נכנסה והושיטה לי כוס
"תודה. אני מאדיסון" לחצתי את ידה
" אני אדל" היא אמרה קצת מופתעת
"הכנתי וופל בלגי ונשאר אחד,את מוזמנת להתכבד" חייכתי אלייה
"תודה גברתי כבר אכלתי" היא אמרה מחייכת אליי בהערכה.
"למקרה שתרצי זה מחכה לך" אמרתי מהנהנת " ואת מוזמנת לקרוא לי מאדי"
"אדל?" גרייסון צעק מהחדר
"כן?" היא אמרה
גרייסון הופיע לאחר כמה שניות בלבוש מינימלי.
התחלתי לקנאות שאישה אחרת רואה את הגבר שלי לבוש מינימלית, אך לאחר מכן התעשטתי שקלטתי שהאישה האחרת זוהי העוזרת שלו שבערך גדולה ממנו במאה שנה.
היא הגישה לו את השתייה והוא חייך אלייה בהערכה.
" אני מבין שכבר הכרתן" הוא אמר והנהנתי מחייכת.
אני וגרייסון אכלנו את הארוחת בוקר ולאחר מכן הלכתי לעבודה בשמחה.
יחסיי עם הבוס טיפה מוזרים בהתחשב לעבר עם אישתו,אך אני מנסה להחזיר את זה למה שהיה פעם. ונראה שהולך לי טוב.
"תודיעי בבקשה לקולטון הייל שיבוא לפגישה בשעה 2 " הבוס אמר ואישרתי.
חייגתי את מספרו מספר הטלפונים וחיכיתי למענה
"הלו" נשמע קולו
"היי אדוני,מדברת מאדיסון האריס"
"היי מותק,מה שלומך?"
"אני בסדר מה איתך?"
"מצוין! שמעתי מגרייסון שעברתם לגור יחדיו"
"כן אדוני"
"אני שמח לשמוע"
"תודה" חייכתי לעצמי "הבוס שלי ביקש ממני להודיע לך שהפגישה בשעה 2"
"בסדר גמור. תודה"
"בשמחה"
"אז מאדיסון,את מכירה את אימו של גרייסון?"
השאלה הזו צצה משום מקום,ולא הייתי מוכנה אליה.
"גרייסון דיבר עלייה כמה פעמים. הם לא בקשר למיטב ידעתי" ניסיתי לא להגיד יותר מידי אך גם לא לייבש את אביו.
"היא שמעה שלגרייסון יש חברה והיא מעוניינת לארוחת ערב"
"אה באמת? זה יהיה נחמד" אשמח להכיר את אימו.
"כן,אשמח אם תשכנעי את גרייסון"
"א-אוקיי?"
"אדבר איתך יותר מאוחר על פרטים. יום טוב"
-------
"תשים ערוץ 10 יש את חוק וסדר עכשיו" אמרתי עולה עליו בשביל להגיע לשלט
" אין מצב! זה כל כך משעמם" גרייסון אמר,ממשיך לחפש אחר תוכנית מעניינת.
"לא זה לא" פערתי את פי
לצערי הוא מצא תוכנית קומדיה שאהב וראינו אותה,תהיתי מתי הזמן הנכון לשאול אותו לגבי הארוחה.בסופו של דבר הגעתי למסקנה שזה גרייסון ואין מה להתלבט.
"גרייס אפשר לשאול אותך משהו?"
"מה יש?" הוא הפנה אליי את ראשו
" דיברתי היום עם אבא שלך,והוא אמר שאמא שלך מעוניינת לארוחת ערב" חייכתי אליו מנסה להקל אך הוא הביט בי כאילו הרגתי מישהו מול עיניו.
"תגידי לו שלא" הוא החל להתעצבן
"למה?" התעניינתי
"למה בכלל דיברת איתו על זה?" הוא נהיה יותר ויותר עצבני
"הבוס שלי ביקש ממני להודיע לו משהו ועל הדרך הוא שאל אותי" אמרתי מגרדת בראשי
"למה את בכלל עובדת עדיין עם הבוס הזה? הוא עשה לך את המוות"
"אל תשנה נושא גרייסון." אמרתי נאנחת "למה אתה לא רוצה לבוא?"
"כי אני לא מעוניין לבוא. לא באלי לפגוש את הכלבה שבגדה באבא שלי" הוא קם מהספה והלך לחדר שינה
קמתי והלכתי אחריו,לא מניחה לו.
" אבא שלך סלח לה ואתה לא,אתה לא חושב שזה לא קשור אלייך?" עמדתי בכניסה לחדר
"זה בחירתי לסלוח לה,אני גם נפגעתי מזה! זה לא פאקינג עניינך" הוא אמר ונאנחתי
"אני אשמח להכיר את אמא שלך,אין לי בעיה ללכת לבד" ישבתי לצידו,מוכנה להתפשר.
"את לא הולכת מאדיסון" הוא אמר
"כן אני כן,אתה לא מחליט עליי" התחלתי להתעצבן
"אל תלכי,אני לא רוצה שתלכי" הוא העביר את ידו בשערו
"למה?"
"לא מגיע לה להכיר אותך,לא מגיע לה כלום"
"אני חושבת שאתה צריך ללמוד לסלוח בייב" קמתי אליו ועמדתי מולו,נוגעת בשיערו
"אני יודע לסלוח,רק לא לה.לה לא מגיע כלום" הוא החל להירגע
"בשבילי,אפשר ללכת לארוחה אחת?" אין לי מושג למה ככ התחננתי. אולי מכיון שרציתי שיהיה לגרייסון דמות אמהית?
"רק אחת?" הוא נאנח והנהנתי מחייכת
"אני כל כך גאה בך" אמרתי וחיבקתי אותו.