אני מתרגשת רצח די
אוקיי, מי שלא יודעת העונה השנייה עוסקת בילדים של גרייסון ומאדיסון.
ולא בגרייסון ומאדיסון כפי שנגמרה עונה 1.
הסיפור מסופר מנקודת מבט של טיילר,הבן של מאדיסון וגרייסון.
(מי שלא זוכר- טיילור זאת אחותו התאומה)
מקווה שהסיפור הזה יהיה טוב כפי שהעונה הראשונה הייתה טובה,
קריאה מהנה! 💝
----------------
"אמא,אני אחזור בסוף השבוע הזה"גילגלתי עיניי,אך חיבקתי אותה בחזרה.
"תשתוק מותר לי להתרגש שהילדים שלי הולכים לקולאג' " היא התבדחה וניגבה את דמעותייה.
צחקתי והעברתי את ידי בשערי.
"אבא אל תתגעגע אליי יותר מידי" טיילור אמרה בעודה על אבא.
אבא וטיילור תמיד היו קרובים יותר משאני הייתי קרוב לאבא,אבל אני הייתי קרוב לאמא יותר מאשר טיילור הייתה קרובה לאמא.
"אני אשתדל" אבא צחק והמשיך לחבק אותה.
"אני רוצה שתשמור על טיילור" אמא אמרה והנהנתי.
"תהנה " אבא אמר וחיבק אותי
"תודה אבא" חייכתי אליו
אבא שלי די ציפה ממני להמשיך את דרכו בGoogle לכן הייתי צריך להשקיע בלימודים.
נכנסתי לרכב שלי וטיילור נכנסה לרכב שלה,
ולאחר כמה דקות נסענו לדרכנו.
הנסיעה נמשכה שעתיים והגענו בהצלחה.
יצאתי מרכבי,רואה מלפניי המון בניינים על רובם רשום מעונות בנים/בנות,כיתות,מעבדות,משרדים.
הבטתי על טיילור ויכלתי לראות את התרגשותה.
רק עוד שלב בחיים,וגם הוא יעבור במהרה.
"טוב,אני צריכה ללכת לבדוק איפה המעונות שלי" טיילור אמרה,מבולבלת מהמקום הלא מוכר.
"מה הלחץ?" תהיתי "בואי נלך להסתובב כאן"
"טוב" היא אחזה בידי והלכנו לסיבוב.
תלמידים מכל פינה,בחבורות אוו לבד,
כמה מורים מדברים בצד, הכל היה נראה יותר טוב.
לפעמים להיות תחת השגחת הוריי העיקה עליי. אהבתי להיות בן אדם חופשי ולא תחת השגחה,זה לא שהוריי כלאו אותי אך בהחלט לקבל כל יציאה שלי הודעה מאמא שלי "הכל בסדר?" לפחות אלף פעם די הציקה. הבנתי את זה,היא אמא שלי והיא דואגת לי.
אך אני אוהב את העצמאות שלי,ולא יכלתי לחכות יותר להיכנס לחדר שלי ולעשות חיים.
"אני רוצה לראות את המעונות של הבנות" טיילור אמרה ומשכה אותי לכיוון לפני שאספיק למחות.
נכנסנו,המון בנות התרוצצו מצד לצד,מתלהבות.
מזוודות כמעט בכניסה לכל חדר,כמה חזיות תלויות על הקירות,וכמה בנים סוחבים דברים כנראה של הבנות.
"אני אמורה להיות בחדר 200" היא אמרה בהתרגשות,
הגענו לפתח חדרה,הוא היה פתוח ממש טיפה.
הדלת לא אמורה להיות נעולה?
יכול להיות שהשותפה של טיילור כבר כאן?
"תיכנסי כבר"אמרתי לטיילור לאחר ששהתה בכניסה לדלת זמן די רב.
"לא פדיחה" היא לחשה,כאילו מישהו יישמע אותה בכל ההמולה במסדרון.
נאנחתי ועקפתי אותה,נכנס לתוך החדר.
"נו רואה,אין פה אף אחד" פניתי אל טיילור לאחר שנכנסתי לחדר.
ולאחר שנייה קלטתי בחורה בהלבשה תחתונה.
היא בהחלט הייתה שווה.
"לא לימדו אותך לדפוק?" היא צרחה ודחפה אותי מחוץ לדלת.
טיילור עמדה למות מבושה ואני לא הפסקתי לצחוק.
רק החצי שעה הראשונה שלי וכבר נספרה חוויה אחת?
"מה אתה צוחק דביל" היא הביאה לי בוקס לכתף אך המשכתי לצחוק.
"אני נשבע לך שלא שמתי לב" שמתי יד על הלב בעודי צוחק
"אני בטוחה,חרמן" טיילור גילגלה עיניים,אך עדיין צוחקת.
"ומי אתם?" צצה הבחורה שראיתי לפני פחות מ2 דקות.
אך הפעם עם יותר לבוש.
"אני השותפה שלך" טיילור הציגה את עצמה בחיוך.
"באמת?" החתיכה אמרה בחיוך,מתעלמת לגמרי מזה שאני לצידה של טיילור.
"אני ג'סיקה" היא אמרה וחיבקה את טיילור
"טיילור" טיילור הציגה את עצמה.
"וזה חבר שלך?" ג'סיקה אמרה במבט זועף והביטה עליי.
"מה?" טיילור הביטה עליי מבוהלת "איכס לא"
"אני אחיה התאום" אמרתי,צוחק.
"אני מקווה שלימדו אותך לדפוק לעומת אחיך" ג'סיקה נעצה בי מבט.
"מצטערת בנוגע לזה" טיילור גירדה בראשה באי נוחות.
"מצטער,לא היה לי מושג שאת שמה" הנפתי ידיי באוויר.
"שיהיה" ג'סיקה אמרה ונכנסה לחדר.
דאמט היא הייתה קשה.
"טוב,את תסתדרי?" שאלתי את טיילור כאשר הן נכנסו לחדרן.
"כן,מקסימום אתקשר אלייך" היא אמרה וחייכה אליי
"ביי" אמרתי בחיוך קטן והלכתי לעבר הרכב שלי.
לעומת טיילור,אני לא בדיוק טרחתי לבדוק את המעטפה שמבשרת על באיזה חדר אני הולך להיות.
YOU ARE READING
Love story
Любовные романы*גמור* הכירו את מאדיסון האריס, בחורה בת 23,חיה בניו יורק בדירת שותפים ומזכירה של בכיר בחברת Apple. ובצד השני,הכירו את גרייסון היל,בחור בן 24,עם דירות בכל רחבי ארצות הברית ומבין הבכירים בחברת Google. הכל משתנה בחייהם של השנים כאשר הם מכירים. כןןןןן א...
