פרק 16

6.9K 438 31
                                    

אני רוצה להודות לכל מי שקוראת את הסיפור מגיבה ועושה לי כוכב,זה ממש משמח אותי.
קריאה מהנה יקירותיי.
-----
"אני מקווה שההורים שלך יחבבו אותי" גרייסון אמר בעודו נוהג.
לא הייתי רגילה לראות אותו נוהג.
הבטתי סביבי,רואה את הסביבה שראיתי כל יום במשך כל ימי חיי.
נזכרתי עד כמה התגעגעתי לכפר הקטן הזה שהעברתי בו את כל ילדותי.
"הם יאהבו אותך.אין להם סיבה שלא" חייכתי אליו,
אך בתוך תוכי לא ידעתי אם מה שאני אומרת נכון.
בכפר כולם שווים,לכולם יש חוות ואין דבר כזה עשירים. אולי הוריי יחשבו שגרייסון מתנשא מעליהם. אני מקווה שהכל יתנהל כשורה.
"רכבת פעם על סוסים?" שאלתי
"כן" הוא צחק
"נגעת בפרות?חזירים?"
"אכלתי אותם מאשר נגעתי בהם" הוא התבדח אך הבטתי עליו ועברה לי צמרמורת בגופי.
"רק צחקתי " הוא צחק יותר מקודם
"אוי רק המחשבה על כך מזעזעת אותי" אמרתי ושיקשקתי את גופי להתנער מהמחשבה
"את גם אוכלת בשר ,אין לך לאן לברוח" הוא החזיק בידי צוחק וחייכתי אליו.
כל ילדותי הייתי צמחונית,גדלתי בחווה ולא בדיוק הרגשתי בנוח לאכול בייקון מול החזירים הנחמדים שחיו בחווה.
אז הייתי צמחונית וכאשר עברתי לניו יורק,שכחתי מכל מה שלמדתי בבית וחזרתי לאכול בשר.
"הכל כאן ירוק,זה דבר שלא כל כך רואים בניו יורק בעומס שיש בעיר" הוא הביט על הסביבה מוקסם.
"אחד הדברים שאני מתגעגעת אליהם שאני בניו יורק"
לאחר נסיעה של חצי שעה,הגענו.
נכנסנו לשביל הגישה של ביתי,עלה לי דמעות מהשמחה.
הבית הגדול והיפה שיש לנו נשאר אותו דבר גם אחרי שנעדרתי ממנו זמן רב.
"התגעגעתי לבית כל כך" הבטתי סביבי וגרייסון חיבק אותי.
"יש לנו כאן שבוע שלם לבלות" הוא אמר מחייך
"תודה שלקחת חופש מהעבודה בשבילי" אמרתי מנשקת אותו.
זה לא היה ברור מאליו שגרייסון יבוא איתי, הוא איש עסוק ויום אחד של היעדרות זה בעיה בשבילו.
"כמובן"
אני וגרייסון סיכמנו שכאשר אנחנו אצל הוריי שום מנקה/עוזרת/מזכיר,מגיעים איתנו.
"אני עדיין קצת בהלם שבבית הזה נכנסים 8 אחים שלך" הוא בחן את הבית
היינו המון אחים אך ידענו להסתדר בזכות החינוך של הוריי.
"ארבעה אחים כבר לא גרים כאן,הם גרים ממש קרוב לכאן כמה בתים ליד." אמרתי "לא אמרתי לך?"
"כנראה ששכחתי" הוא יצא מהאוטו ויצאתי אחריו.
החזקתי בידו והלכתי איתו ביחד לעבר הכניסה של הבית
"לילי את יכולה לקחת את הבגדים שלך מהחדר ולהשים בחדר כביסה?" שמעתי את אימי אומרת,ועמדתי להתעלף משמחה.
"זאת אמא שלי" התקשתי לדבר מהשמחה
גרייסון הביט עליי צוחק
הגענו לדלת הכניסה ותיקתקתי,
"רגע" שמעתי את צעקתה של אחותי,קורטני.
שמעתי את סיבוב המפתח והדלת נפתחה.
הבטתי על קורטני שעמדה בכניסה לבית המומה,שיערה הבלונדיני היה בקוקס(בואגלה אוו איך שאתן לא קוראת לזה) מבולגן ולאחר כמה שניות היא דיברה.
"אומיגאד!!" היא אמרה וזינקה עליי בחיבוק
חיבקתי אותה חזק,התגעגעתי לאחותי הקטנה ורציתי למחוץ אותה מאהבה.
"אמא לא סיפרה לכן שאני באה?" אמרתי צוחקת תוך כדי החיבוק
"לא!" קורטני דיברה בקול ומחבקת אותי יותר חזק
הבטתי על גרייסון שהביט בנו מחייך.
קורטני הורידה את ידיי ממני והביטה על גרייסון
"מי אתה?" היא שאלה,בלי בושה
לקורטני תמיד היה את האומץ להגיד מה שבליבה.
"אני גרייסון,נעים להכיר" הוא אמר ובא ללחוץ את ידה אך היא משכה אותו לחיבוק מוחץ.
הבטתי על פניו המופתעות של גרייסון אך הוא נשאר מחוייך.
"אני קורטני " היא אמרה " אז איך אתם קשורים?" היא הצביעה על שתינו,נראת תמימה לחלוטין אך אני חושבת שזה ברור מאליו שאנחנו זוג.
"זוג" אמרתי צוחקת וקורטני חייכה אל גרייס מהנהנת.
"בואו תיכנסו" היא אמרה לבסוף
נכנסנו אחריה,נזכרת בכל זכרונות ילדותי.
עברנו ליד המטבח,ליד הסלון וליד החדר אוכל ואחזתי בידיו של גרייסון שהביט על הכל במבט חקרני.
"מי הגיע?" אמא צצה,מאחורינו.
הסתובבתי רואה את אימי.
היא הרימה את עיניה רואה אותי ואת גרייסון.
הבעת פניה אמרה הכל.
"יקירתי!" היא אמרה וחיבקה אותי חיבוק חזק ונישקה אותי בשיערי.
"היי אמא" אמרתי,מחבקת אותה.
אמא יש רק אחת והיא כל כך חסרה לי בניו יורק כמו כל משפחתי אך היא במיוחד. יש לי את אמילי וקימברלי אך אין על אמא שלי והתגעגעתי אליה כלכך.
"כל כך התגעגעתי אלייך" אמרתי מחזקת את חיבוקי.
"איזה גברת נהיית!" היא אמרה מחייכת מביטה על בגדיי.
"וזה גרייסון" אמרתי מניחה את ידי על גבו של גרייסון.
גרייסון היה כל כך לחוץ,דבר הגרם לי לצחוק. באמת חשוב לו לעשות רושם טוב.
"איזה גבר נאה תפסת לך!" היא חבטה בכתפו ומשכה אותו לחיבוק.
"אני ג'וליה!" היא אמרה מחייכת אליו
"נעים להכיר" הוא חייך אלייה
"בואו לראות מי פה!" אמא אמרה בקול ותוך שנייה מהסקרנות כל אחיי היו למטה.
"פאק!" דין אמר וחיבק אותי
"אני התגעגעתי אליייך" לילי צרחה וקפצה עליי
"מה לעזאזל?" הארי אמר בפה פעור.
לאחר האיחוד המרגש וההיכרות ביניהם לבין גרייסון,ישבנו בסלון כולם ודיברנו.
בעיקר הם תיחקרו את גרייסון.
"אז בן כמה אתה?" דין שאל
"24"
"אתם גרים ביחד?" קורטני שאלה
"כן" אמרתי
"מה עם אמילי,קימברלי,בן ורוברט?" לילי שאלה
"אני באה לבקר אותם מידי פעם" אמרתי צוחקת מזה שהיא דואגת להם.
"איפה אתה עובד?" אימי שאלה,נזכרתי בכך שלא סיפרתי לה היכן הוא עובד.שכחתי מזה.
"אני עובד בחברת google , אני במועצת הבכירים בחברה" הוא אמר.
גרייסון לא כל כך יודע שכל עבודה שמתחילה ב"בכיר" היא משהו וואו אצלנו בכפר לעומת המקום בו הוא גדל ששמה זה רגיל.
"ווואו!" אימי אמרה והוא חייך אלייה
"איפה אבא?" שאלתי בהתעניינות,אני מתגעגעת לאבי ומתה כבר לראות אותו.
"אבא בחווה,הוא אמור להגיע" הארי אמר והבטתי על בגדיו שהיו מלוכלכים בבוץ,כנראה הוא היה בחווה וטיפל בחיות.
"איך אתם מסתדרים עם הדירה? אתם צריכים משהו?" אמא שאלה
"אנחנו מסתדרים מעולה,לא?" גרייסון אמר
"כן" חייכתי אליו אוחזת בידו.
"אמרת לשאר האחים שאני באה?" התגעגעתי גם לאחיי ולאחיינים שלי.
"כן,הם יבואו בערב. אני מכינה ארוחת ערב לכולם" אמא חייכה.
"אתה מתאמן בחדר כושר?" דין שאל וגרייסון הנהן.
דין תמיד התעניין בכל הקשור לכושר.
"יש לך עדיין את החדר כושר הקטן שלך בחדר?" שאלתי את דין והוא הנהן.
"רוצה לבוא לראות?" הוא שאל את גרייסון,
גרייסון חייך אליו וקם אחריו.
שמחתי שגרייסון מנסה להשתלב.
"הוא ממש חתיך" לילי אמרה לאחר שהם עלו
"מאיפה לעזאזל יש לו כאלה שרירים?" הארי התלונן
"הוא מתייחס אלייך טוב?" קורטני שאלה והבטתי עלייה שמחה מדאגתה.
"הוא מתייחס אליי מדהים" אמרתי מחייכת.
"תספרי לי את הסדר יום שלך בניו יורק!" לילי שאלה. לילי נורא אוהבת לדעת סדר יום בחיים של אנשים,היא שואלת את זה כל אחד. אפילו בתקופה שגרתי בבית היא שאלה אותי את זה כל יום בבוקר. זה באמת חסר לי.
"אני קמה בבוקר ונוסעת לעבודה, עובדת עובדת עובדת,מגיעה לבית,יושבת עם גרייסון כמה שעות ואז אנחנו הולכים לישון" אמרתי,הסדר יום שלי זה הדבר הכי משעמם בעולם בערך.
"אבל את חיה בניו יורק!" קורטני אמרה מופתעת. הם חיו באשליה שניו יורק זה כמו בסרטים,עושים קניות בבגדי מותגים ועקבים בגודל של 4 מטר,האמת הייתה שסביר להניח שאמות מהעקבים והבגדי מותגים לא נוחים ושבגלל שיש כל כך הרבה בגדים קשה לך לבחור.
"ניו יורק זה בדיוק כמו כאן" צחקתי
"לפחות כאן היה לך סדר יום מעניין יותר!" לילי שילבה ידיים וצחקה.
גרייסון ודין ירדו במדרגות,ודין קרן משמחה שמישהו מתעניין איתו באותם תחומים.
"אנחנו שנייה הולכים לרכב שלכם,גרייסון מראה לי משהו" דין פנה אליי והנהנתי
לאחר 5 דקות הם חזרו עם אבא,שהספיק כבר להכיר את גרייסון.
אוף קיוויתי שגרייסון והוא לא יהיו לבד כי אני בטוחה שאבא שלי איים על גרייסון כהוגן שאם יפגע בי הוא יהרוג אותו ובלהלה.
"שלום לבת שלי!" אבא נכנס וקמתי מהר לחבק אותו.
חיבקתי את הבחור שהיה מלא זיעה ובגדיו היו מלאים בבוץ,ונהנתי מכל רגע.
---
נכנסנו לחדרי הישן,שכרגע הוא החדר של לילי,נכנסתי לבפנים שגרייסון מתלווה אליי.
המיטה הזוגית עמדה באמצע והפוסטרים שלילי תלתה ברחבי החדר תלויים על הקירות.
חדר טיפוסי של נערה מתבגרת.
"בסדר מצידך שנישן כאן?" שאלתי את גרייסון.
אני יודעת שגרייסון רגיל לישון בסוויטות ואני לא בטוחה שזה מרגיש לו נוח.
"כן"
הוא הניח את המזוודה שלי ולאחר מכן את המזוודה שלו ופתח אותה והוציא את המחשב הנייד שלו.
"יש לך כאן wifi?" הוא שאל
"לא" גירדתי בראשי
"אז מה אתה חושב על המשפחה שלי?" התיישבתי לצידו
הוא הניח את המחשב בצד והביט לתוך עיניי מחייך
"אני חושב שהם ממש נחמדים,הם עושים לי חשק לאחים" הוא צחק וחייכתי
"אבא שלי אמר לך משהו?" שאלתי וגרייסון צחק
"אל תיתיחס למה שהוא אמר" גירדתי בראשי מרגישה לא בנוח
"הוא בסך בכל דואג לך" הוא אמר ונישק אותי
"אני בטוחה,אבל לא מרגיש לי בנוח שהוא מאיים עלייך" הבטתי עליו
"זה בסדר גמור בייבי"הוא חיבק אותי
"אז מה עשית עם דין באוטו?" שאלתי
"הראתי לו כמה משקולות שהבאתי ברכב" הוא חייך אליי
"עוד חצי שעה ארבעה אחים שלי יבואו"אמרתי והוא הנהן.
פחדתי שאני לוחצת עליו יותר מידי וזה יותר מידי בשבילו.
"אני לוחצת עלייך?"
"באיזה קטע?" הוא כיווץ גבות
"שאתה מכיר את כל המשפחה שלי וכל זה"
"לא,זה בסדר גמור. מאדי אני בן אדם ואני אשרוד גם את המפגש עם המשפחה שלך"הוא הרים אותי והניח אותי עליו.
"אני פשוט דואגת לך" אמרתי לתוך פיו
"אין לך מה" הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי.
----
"איפה היא?" שמעתי את קולה של אחותי הבחורה,בריטני.
בריטני הייתה נשואה למייקל והיו להם תאומים.כל כך התגעגעתי אליהם!!
ירדתי במדרגות מזנקת על בריטני והיא חיבקה אותי במהרה.
"נהיית ממש לוהטת!" בריטני אמרה טופחת על ביטני.
"התגעגעתי אלייך!" אמרתי מחבקת אותה שוב.
תוך חצי שעה כל אחיי הגיעו: בריטני,קריס,קורי,קלואי.
האיחוד היה מרגש במיוחד,והם אירחו את גרייסון בשמחה.
אכלנו את הארוחת ערב עד שכבר הכל התרוקן,הייתי מאושרת להיות שוב בחיק משפחתי,ואני מקווה שגרייסון שמח כמוני.
---
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך לאחר שהערתי את גרייסון
"מה השעה?" הוא שיפשף את עיניו.
"9 בבוקר" אמרתי,בעודי מסדרת את המזוודה שלו.
"אני חוזר לישון" ותוך שנייה הוא כבר שקע בחלומות שלו.
"אני הולכת לטייל בכפר,אתה תסתדר?"
הוא הינהן טיפה וירדתי לקומה למטה לאכול ארוחת בוקר.
"התגעגעתי לראות אותך יורדת במדרגות כל בוקר" אבא שלי, שישב במטבח,אמר בעודו שותה קפה.
"גם אני" חייכתי אליו
"איפה גרייסון?" אימי הגיחה
"ישן" אמרתי
"כולם עוד ישנים כי זה חופש, אף אחד לא מבין שהכי כיף לקום מוקדם" אבי אמר בחיוך.
"אבא אפשר לבוא איתך לחווה?" שאלתי והוא שמח שהצעתי זאת.
לאחר חצי שעה הלכתי איתו לחווה,
האכלתי את החזירים,הפרות והסוסים.
שיחקתי קצת עם הכלבים ורכבתי על הסוסים,
נהנתי מכל רגע. זה הזכיר לי נורא את ילדותי.
הייתי יד ימינו של אבי וכאשר עזבתי כל יום במשך החודש הראשון הוא היה שולח לי הודעת Sms כל בוקר בשעה חמש "חסרה לי מאוד בחווה". זה העציב אותי טיפה אך שמחתי שמעריכים אותי.
בשעה 1 בצהרים סיימנו את כל פעילותנו בחווה עד שעות הערב לכן חזרנו לבית.
הגעתי לבית,רואה את גרייסון רואה סרט עם אחים שלי.
"איך היה?" אימי שאלה ברגע שנכנסנו
"היית צריכה לראות איך החיות הגיבו שמאדיסון הגיעה.זה היה מדהים " אבי אמר ועלה להתקלח.
"מה אתם רואים?"פניתי לסלון
"סרט אימה" דין אמר לא מזיז את מבטו מהטלויזיה
"תמיד שאנחנו הולכים לקולנוע ונכנסים לסרט אימה מאדי נשארת עם סיוטים במשך שבוע" גרייסון אמר והארי ודין צחקו והוא צחק איתם.
"אתה סובל מזה. " הצבעתי על גרייסון בחיוך קטן
"למה?" אימי ישבה על הספה
"אני מחבקת אותו כל כך חזק באמצע הלילה מפחד,שהוא מתעורר כל פעם" אני אומרת צוחקת
"ויש לי סימנים שיעידו" גרייסון אמר צוחק וחייכתי אליו
--
ועוד משהו קטן יקירותיי
ממליצה לכן על הסיפורים של 19tay19 (:

Love storyWhere stories live. Discover now