פרק 28

7K 435 129
                                    


קריאה מהנה!💜

------
"תלחצי חזק!" האחות אמרה,הבטתי על גרייסון בתוך כל הכאב נזכרת בלידה הראשונה שלי.
הייתי כל כך בלחץ שיקרה בלידה הזו אותו דבר כמו בלידה הקודמת,וכואב לי פי שתיים הפעם.
צרחתי,מחכה כבר שהם יצאו.
יכלתי להרגיש אותם מתאבקים,
החזקתי בידו של גרייסון בטוחה שעוד שנייה ואשבור אותה אך הוא ישב שמה ללא תלונות ואמר עידודים לתוך אוזני.
"את יכולה בייבי עוד שנייה" הוא אמר בלחץ,מנקה את הזיעה מפניי.

הרגשתי פתאום הקלה קצת בביטני,מביטה למטה,פוגשת תינוק קטן.
הוא היה מכוסה דם,והוא היה יפהפה.
לקחו אותו וניקו אותו במקלחות ולבינתיים ילדתי את השנייה.
לאחר דקה אוו שניים,בקושי רב,השנייה יצאה.
היא הייתה יפהפיה בדיוק כמו אחיה.

אני נשכבתי על המיטה,באנחה.
לוקחת אוויר לנשימה אך עדיין כאב לי הכל אך הכל נעלם כאשר התינוקות החלו לבכות.
כל כך שמחתי לשמוע את הבכי שלהם.
לשמוע את הבכי הקטן הזה,לראות את חיוכו הענק של גרייסון,לראות את זה שהם זזים.
הביאו לי את שניהם,והנחתי אותם עליי. המליצו לי להחזיק אותם ראשונה ולאחר מכן האבא,
גרייסון קיבל זאת בהבנה וזה לא מנע ממנו להיות האדם המאושר בעולם.
כאשר חצי דקה הם הפסיקו לבכות,
הרגשתי את גופם העדין על צווארי ועמדתי להתעלף מהמתיקות שלהם.

הבאתי לגרייסון את הבת,
שיחזיק אותה.
הוא הביט עלייה מוקסם בהחלט,מלטף אותה ומנשק אותה.
מניח את ראשה על כתפו ומריח את ריחה.
היה להם ריח כל כך נעים.

לאחר כמה שעות,התחילו להגיע משפחה וחברים.
לקח זמן עד שגרייסון הודיע לאנשים שילדתי,ולקח זמן עד שהם באו.
"מזל טוב" אמר קולטון,מנשק את לחיי ומחבק חיבוק מוחץ את גרייסון.
"הם כאלה חמודים" הארי,אחיו של גרייסון,אמר,בעודו בוהה בהם.
"תודה" גרייסון אמר בחיוך וחייכתי.
גרייסון היה נראה כל כך מאושר.

לאחר שמשפחתי,חבריי לדירה לשעבר,חבריי לעבודה,הלכו. נותרנו אני וגרייסון עם התינוקים המתוקים.
"הם כאלה חמודים"אחזתי את הבן וליטפתי את פניו.
הוא פקח את עיניו לכמה שניות ועצם בחזרה,מוציא כמה אנחות מפיו.
הבטתי עליו מוקסמת.

"איך נקרא להם?" גרייסון שאל,מלטף את הבן.
"יש לך רעיונות?"שאלתי בהתעניינות.
באמת אנחנו צריכים למצוא להם שם.
"חשבתי על טיילר לבן" גרייסון אמר בחיוך קטן.
"ולבת?" שאלתי
"קרוליין יכול להיות יפה" הוא אמר והתיישב לצידי על המיטה.

לאחר החלטות רבות,במשך יומיים,ועזרתם של חבריי ומשפחתי,החלטנו לקרוא לבת טיילור ולבן טיילר.
לאחר שבוע בבית החולים,חזרנו לביתנו.
בזמן שהיינו בבית חולים,גרייסון אירגן את החדרים שלהם.
חדר לטיילור וחדר לטיילר.
מכיוון שלא יכלתי בדיוק לצאת משטח הבית חולים אז גרייסון התייעץ איתי בטלפון תמיד בנוגע לחדרם.
"זה החדר שלך" הצגתי לטיילר את החדר שלו.
הוא היה יישן,אך זה היה מן הצגה גם בשבילי.
גרייסון בהחלט עיצב את החדרים יפה בהחלט.
"איך?" גרייסון נכנס לחדר,בידיו טיילור.
"זה ממש יפה" אמרתי בחיוך ונשקתי לשפתיו.

Love storyWhere stories live. Discover now