הנשימות שלי התקצרו והכול סביבי היה שחור. קולות בס חלחלו לראשו.
"אימא" ראיתי יד מתנענעת מול עיניי שבקושי מצליחות להיפתח אל קרן האור הכתומה.
כשעיניי נפתחו לרווחה וראיתי מולי את אנדי הדבר הראשון שהוא עשה היה לירות לעברי מתקפה של שאלות. "אלו היו הם?" הוא שאל ומיד ירה את השאלה הבאה "מה הם עשו לך? זה היה לוקאס?" אחזתי בידו של אנדי שישב על השולחן בסלון ואני שכבתי בספה, אלוהים יודע איך הגעתי לכאן. היו לי תהיות אם זה העולם הבא, אבל עולם הבא שנראה כמו העולם שלפני זה קצת לא הגיוני.
"אימא!" הוא צעק על מנת לעורר אותי. ניסיתי בכול כוחי להתעשת על עצמי. "אנדי" הגיתי את שמו בקושי "איך מצאת אותי? איך הייתי?" הוא הסתכל עליי במבט מוזר, זה עניין אותו כנראה איך אני לא זוכרת.
"על הרצפה" הוא ענה כאילו שזה היה ברור כשמש "הרמתי אותך לספה ואת לא הספקת למלמל" הוא השפיל פניו. גבותיי התקרבו באופן אוטומטי. חששתי ממה שאנדי יענה "מלמלתי מה?" חיכיתי שיענה "אנדרס, אנדרס, אנדרס" הוא חיקה אותי באותו הקול. הנשימות שלי עדיין הקשו עליי במקום להקל עליי שאני מקבלת אוויר חדש.
הוא אחז בידי כתמיכה "מה יש אימא?" הוא שאל ועיניו הסתכלו עליי בפרצוף מרחם. לא ידעתי אם להגיד לו או לא להגיד לו. לא היה לי מספיק זמן לחשוב על זה בעצמי "כשירדתי מהחדר שלך אתמול בלילה" התחלתי "ראיתי צל מסתובב בבית, הייתי בטוחה שאני סתם פרנואידית" הוא הנהן כאות לכך שאמשיך "החלפתי מצעים אחרי מה שקרה עם לילי" הוא הסתכל עליי וניסה להבין לאן אני חותרת "הוא תפס אותי מאחור" אנדי פער עיניו אולי מההלם או ניסה לדמיין מה אני הרגשתי באותו הרגע.
"הסתובבתי וזהו אני לא זוכרת מה היה אחר-כך" הוא הסתכל עליי במבט חושד. הוא שחרר את ידו ממני ונעמד. הוא התהלך ימינה שמאלה "משהו פה מוזר" הוא התחיל וחשבתי בדיוק כמוהו "למה הוא לא רצח אותך?" הוא שאל באופן הכי פשוט וישיר. הסתכלתי עליו במבט חסר כל אונים "אני לא יודעת" מלמלתי בלחש.
לא ידעתי איך להגיד לאנדי שאני חושבת שראיתי את אנדרס או שפשוט בגלל שעמדתי למות אז הפנים שלו הופיעו מולי מבלי שרציתי. אני לא יודעת כבר מה לחשוב. האמת, אני לא מצליחה להבין למה הוא לא רצח אותי. הייתי כולי שלו ועוד התעלפתי אז בכלל הוא היה יכול לחגוג על ליבי ואפילו לדקור אותו שש פעמים אם היה רוצה.
"אתה יכול להביא לי מים בבקשה?" ביקשתי מאנדי ומבלי לענות הוא ניגש למטבח למזוג לי כוס מים צוננים. רציתי להשאיר את עצמי לבד אפילו שזה לכמה רגעים. לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שקרה אמש. מה קרה אחרי שצנחתי. אני חייבת להפסיק לפתח לעצמי אשליות.
אולי זה שחשבתי על אנדרס באותו הרגע הציל אותי.
מצד אחד, אני רוצה להאמין כל-כך במה שראיתי וזה לא סתם קרה. שום דבר לא קורה סתם.
YOU ARE READING
כלואה 2
Mystery / Thrillerספר המשך לספר "כלואה". עברו ארבע-עשרה שנים לאחר הבריחה הגדולה והסתערות השוטרים על בניין הארגון. מרי מתגוררת כעת עם אנדי, בנה ולילי, אחות של אנדרס. החיים של מרי עדיין מלאי תסבוכת וקשיים. מה הם הקשיים? מדוע מרי לא מצליחה להמשיך בחייה? קריאה מהנה. אשמח...
