כלואה 2

כלואה2: פרק 39- כדור.

אנדרס הגיש עם ידיו את המתנה לאנדי. הוא תפס אותה מידו והתבונן בה.

"זה בשבילך" אמר אנדרס בקולו הצרוד.

התקדמתי לעברם, עמדתי מאחורי אנדי כשידיי עוטפות כתפיו.

חייכתי לעבר אנדרס. הוא הסתכל על חיוכי והנהן קלות.

אנדי סובב את ראשו אליי ואז החזיר מבטו למתנה. הוא פתח אותה בזהירות.

אחרי שקילף את כל שכבת האריזה הוא ראה את הכדור וחקר אותו בעיניו.

אנדי הפיל את הכדור על הרצפה וחיבק את אנדרס. אנדרס הסתכל עליי ואני הנהנתי לו לאישור. הוא הרים ידיו וחיבק אותו גם כן.

אחרי כמה שניות בודדות אנדי שיחרר ממנו. "בוא תיכנס" הזמנתי את אנדרס.

הוא נכנס והלכנו שלושתנו לסלון. אנדי התיישב בספת היחיד ואני בספה שממול ועל ידי אנדרס.

"חשבתי שיש לך חיים אחרים עכשיו" מלמל אנדי בשקט, חושש האם כדאי לומר זאת.

אנדרס השפיל פניו ונשם נשימה עמוקה. הנחתי ידי על זרועו "לאט לאט" אמרתי.

האמת היא שחיכיתי לתשובות בדיוק כמו אנדי, גם אני כמוהו לא ידעתי כלום על אנדרס.

"מה שלומך?" אנדרס שאל בקולו השבור מצרידותו "הכול בסדר?" הוא התעקש בכל כוחו לא להתמודד.

אנדי הקשיח לסתו וחידד מבטו לעבר אנדרס, מתנהג כמוהו בדיוק. השתיקה העיקה כל-כך, על שלושתנו.

"מה נראה לך?" אנדי הסתגר עם מבטו על אנדרס. אותי זה הלחיץ ואני רק ישבתי על ידו.

"תעלם לארבע- עשרה שנים ותחזור עם כדור ביד ואני פשוט אקבל אותך?" הוא תקף "ככה? בלי תשובות?" הוא נשען קדימה, ניסה לחנוק אותו במבטו עד כמה שיכול.

אנדרס רק ישב לידי וכבר חשתי בחוסר השלווה שהוא חש ברגעים אלה ממש.

"אנדי!" נזפתי בו ואנדרס הניח ידו על ברכי והשתיק אותי "תני לו" הוא הסיט מבטו אליי והחזיר לעבר אנדי. "נהיית ממש גבר" אני לא יודעת מה אנדרס ניסה לעשות אבל זה ממש גרם לאנדי להיות עצבני, ראו את זה. כלפי חוץ ואני כאימא שלו יכולתי לקרוא אותו גם כלפי פנים.

אנדי שתק וחיכה שימשיך.

השיחה-לא שיחה הזאת הייתה נראית בין שני אנשים שכל-כך דומים אחד לשני, חיצונית ופנימית ומהצד, זה היה נראה לי כמו חלום שחשבתי שאף פעם לא יתגשם. אף על פי שהחלום שלי לא היה נראה בדיוק כך, הוא היה נראה הרבה יותר משפחתי.

"שיקרתי הרבה" אנדרס פלט בשקט "גם לך" הוא הניח ידו על ברכי בצורה רפויה, נוגע אך אינו משעין את ידו במלואה.

"כל החיים שלי חייתי בארגון הזה" הסתכלתי עליו מהצד, מבטו היה על אנדי, היה ניכר שהוא יותר מפחד מהתגובה שלו מאשר שלי.