כלואה 2

כלואה2: פרק 6- חשודה.

"אפשר להיכנס?" סימן לי עם האצבע אחד השוטרים. בלעתי את הרוק ונשמתי קצת לרווחה "בוודאי" סימנתי להם עם ידי. הם חקרו מעט את הבית ואנדי עקב אחריהם בכל תזוזה. הלכתי לכיוון המטבח ומזגתי שתי כוסות מים קרים. כשאחזתי בשתי הכוסות לחשתי לעצמי "תרגעי" והלכתי לכיוונם.

הם כבר ישבו על הספה אחת ואנדי בספה בנפרד. "בבקשה" הנחתי על השולחן את הכוסות והתיישבתי על יד אנדי בנוחות. "תודה" אמר אחד השוטרים ולגם מכוס המים במהירות.

"מרי נכון?" שאל השוטר השני והנהנתי לו כתגובה. "אני סטיב וזה ג'ייסון" הוא הציג בפניי את שניהם. "מה אתם רוצים ממני?" הייתי כל-כך ישירה ורצינית. "את בטח יודעת שלאונרד וולר השכן שלך נרצח נכון?" בחנתי את עיניו כמה שניות ואז הסתכלתי על אנדי במבט חטוף והחזרתי את מבטי אל השוטר "כן" עניתי בחדות.

"תראי אני חושב שזה יהיה טוב יותר אם נדבר ביחידות" הוא פזל את עיניו לעבר אנדי. "אנדי אולי תעלה למעלה?" הראיתי לשוטר שאני חושבת בדיוק כמוהו והנחתי את ידי על ברכו של אנדי בעדינות. "ממש לא אימא!" הוא הוריד את ידי ממנו "אני רוצה להיות פה ולשמוע!" הוא פקד.

הסתכלתי על השוטר והנהנתי לעברו שימשיך. לא רציתי להמשיך להסתיר יותר מאנדי.

השוטר מלמל "אוקיי" והוציא מכיסו מה שהיה נראה כמו תמונות. הוא סידר את שתי התמונות על השולחן שהפריד בנינו בשורה והציג אותן לכיווני. בתמונה אחת ראו לאונרד שרוע על רצפת בית שבליבו נעוצה סכין. בתמונה השנייה נראתה הסכין שכביכול הרגה את לאונרד בתוך שקית. הרמתי את תמונת הסכין ובחנתי מקרוב. "מזהה?" השוטר שאל ומיד זרקתי את התמונה על השולחן בחזרה. הנדתי את ראשי לשלילה וגם הוספתי את המילה "לא" כדי לצור אמינות. "כמה זמן את גרה פה?" הוא שאל פתאום בלי שום קשר "מה זה השאלות האלה?" אנדי תקף "אנדי תהיה בשקט" גערתי בו. השוטר הסתכל עליי וחיכה שאענה "ארבע עשרה שנים" עניתי בדייקנות. "מה קורה פה?" לילי נעמדה בכניסה לסלון ששיערה הפוך משינה מרובה "נעים מאוד מי את?" שאל השוטר "לילי ואתם?" היא הפנתה את שאלתה לשניהם והתיישבה באותה ספה שאני ואנדי ישבנו. "אני סטיב וזה ג'ייסון" הציג את השוטר העייף מאחוריו שנית. "מה אתם צריכים?" היא תקפה בשאלה. הוא הסתכל עליה כמה שניות אולי מהחוצפה שנטפה ממנה. "אנחנו פה בשביל לברר" הוא אמר. "לברר מה?" היא תקפה שוב בשאלה. "לברר את זה" הוא שלף תמונה נוספת מכיסו והניח על השולחן. בתמונה ראו אותי יושבת על הספסל שליד הבית של לאונרד. "לברר מה מרי עשתה בלילה מול ביתו של לאונרד". הרוק הצטבר בגרוני ומרוב הפחד לא הצלחתי אפילו לבלוע אותו. הזעתי זיעה קרה שבלתי ניתן היה למנוע אותה. עיניי התגלגלו מרוב פחד.

"בגללי" קולו של אנדי נשמע. הסטתי את ראשי אליו מחכה להבין למה הוא התכוון. בדיוק כמו שהשוטרים עכשיו מחכים. "כל פעם שאני ואימא שלי רבים היא ישנה בחוץ" השוטר כיווץ גבותיו מתעקש להאמין או לא להאמין אני כבר לא יודעת. "תמיד?" הוא שאל ואנדי הנהן "תמיד" הוא גם הוסיף. "מרי אני מצטער" השוטר אמר והיה ניכר שימשיך "כרגע את ומלאני חשודות" הסתכלתי עליו בעיניי המפוחדות "מה זה אומר?" שאלתי בפחד. "זה אומר שאת לא יכולה לצאת מהבית בזמן הקרוב ולא להיפגש עם אף אחד מלבד אנדי ו.." הוא הסתכל על לילי שתוך שנייה השלימה אותו "לילי" והוא הנהן. "אתה חושב שאני עשיתי את זה?" שאלתי כשחיוך בלתי מוסבר הופיע על פניי "לא אמרתי את זה מרי" הוא אמר "פשוט כרגע את חשודה". שתקתי. לא היה לי יותר מה להוסיף.