כלואה 2

כלואה2: פרק 32- הפעם, אני.

"אמ.." פי נשאר פעור, לא ידעתי מה לענות. לא ידעתי איך להגיב.

"אה מרי?" הוא התקרב אליי עוד יותר. עד שלא היה לעיניי לאן לברוח, הן הביטו רק בעיניו השחורות. "מה יש לך בחוץ?" הוא שאל שנית "מה את מסתירה ממני?".

לרגע, באמת האמנתי שאנדרס נכנס לראשי וקרא את כל מה שלא רציתי לספר. את כל מה שניסיתי להסתיר, גם במבט.

"אמ.." גמגמתי "כלום" ניסיתי לענות בטבעיות. "אין לי כלום" הבהרתי את עצמי יותר ברור. "פשוט.." העיניים שלו בלבלו אותי. החום שלו כשהוא מתקרב אליי הטעה אותי וקטע את חוט המחשבה שלי. "פשוט הגעתי לפה מסיבה מסוימת ועכשיו שאני יודעת שאתה חי אין לי מה להישאר" הוא הסתכל בעיניי לעומק, חוקר האם אני דוברת אמת או שקר. חששתי כל-כך. הייתי גרועה בלשקר, במיוחד לאדם שכביכול לימד אותי לעשות זאת.

"בטוחה?" הוא שאל. אני לא יודעת אם הוא שאל את זה למען הסר ספק או שמא הוא נותן לי להתחרט ולתקן את תשובתי בפעם האחרונה. אני תמיד עושה את זה לאנדי כשאני מרגישה שהוא משקר לי בענייני בית ספר.

"כן" עניתי "אני בטוחה" ניסיתי לעזור לגופי להיות שלו. לא לתת לפחד שלי ולחשש שהוא יגלה שאני משקרת להשתלט עליי.

השקט הזה כל-כך הפריע לי ואפילו מעט הפחיד. מצד אחד, לא רציתי שאנדרס יסתובב וילך עכשיו אף על פי שידעתי שזה יקל עליי כל-כך. מצד שני, לא רציתי שהוא יעלה עליי כי הוא התבונן בי בקפידה.

מזל, מזל שעוד מישהו אחד בעולם עשה טעות. כי האזעקה הרסה את השקט.

"אני.." מלמלתי. ניסיתי להישאר רגועה בתוך מערבולת הרעש של האזעקה.

אנדרס התרחק ממני וצעד לעבר הדלת "שיהיה לך בהצלחה" הוא לחש בעוד גופי עומד באותה תנוחה. "אני מקווה שהוא שווה את זה" הוא הסתכל עליי בחיוך. "מי?" שאלתי בתקיפות.

הוא יצא מהחדר ואחריו נכנס מיד לוקאס "איפה את?" הוא היה מעט לחוץ "את לא שומעת?" הוא כנראה התעלם מהעובדה שאני ואנדרס דיברנו ארוכות בחדר, כי הוא לא אמר על זה דבר.

הוא לקח את ידי וגרר את גופי לכיוון הדלת ואז במסדרון. הראש שלי היה עמוס בכל-כך הרבה מחשבות.

כשנכנסו אל המועדון, רוב חברי הארגון משכו את תשומת ליבי מהרעש של הדיבורים ביניהם. במיוחד המבטא של צ'יקה. זה הוציא אותי מהמחשבות שהתרוצצו בראשי.

ואז כשפניי הוסטו לעבר לוקאס, נזכרתי בכך שאני לא מאמינה לו לסיפור שהמציא על אנדרס.

משהו בלב שלי אומר לי שאנדרס אומר לי את כל האמת, אני גם לא רואה סיבה שהוא ישקר לי.

"לוקאס" הנחתי ידי על ידו כשהוא עומד ואני יושבת על הכיסא ליד אולי.

"כן?" הוא הסיט ראשו מטה.