אהבה ללא גבולות

פרק 4

בתמונה אופק
נקודת מבט מאי
״עדן בוזגלו ח׳7״ קראתי את השם על הדף. ליד השם שלה היה מצורף מספר טלפון.
שמרתי את המספר שלה ויצאתי מהכיתה.
״חיים שלי״ קפצתי לאופק על הגב. לא ראיתי אותו כל היום.
״מה קורה קטנה?״ הוא שאל כשירדתי מהגב שלו.
״בסדר מי יצא לך בפרויקט של ח׳?״ שאלתי בסקרנות.
״שון לוי הוא אוהב כדורגל וקבענו היום בצהריים״
״וואו מהיר אתה״ הוא צחק.
״מי יצא לך?״ הוא שאל
״עדן בוזגלו״ עניתי לו והסתכלתי על הטלפון שלא הפסיק להבהב מכל ההודעות ששלחו לי.
״נו ומתי קבעת איתה?״ הוא שאל והרמתי את העיניים מהמסך.
״לא קבעתי״ אמרתי.
״מה למה את מחכה?״ הוא שאל בהתלהבות.
״אופק , להירגע יש לי עוד הרבה זמן״ אמרתי רגועה. אני לא חייבת לקבוע איתה עכשיו.
״תביאי תביאי את הטלפון שלך״ הוא אמר והושיט את ידו. נתתי לו את הטלפון ואחרי כמה שניות הוא החזיר לי אותו.
״מה עשית?״ שאלתי אותו אבל הצילצול קטע אותו מלהתחיל לדבר.
״כנראה שלעולם לא תדעי״ הוא אמר בקול משועשע.
נכנסתי לכיתה זה השיעור האחרון ואז אני עפה הבייתה.
EDEN BOZAGLO -שלח/ה לך הדעה
״בטח אין בעיה מתי שאת רוצה״
נכנסתי לווצאפ וראיתי שאופק שלח לה הודעה בשמי שבה אני אומרת איך קוראים לי ומסבירה לה שאני הילדה מהפרויקט ושואלת אותה אם היא רוצה להיפגש.
״נוח לי מתי שנוח לך״ שלחתי לה והיא החזירה לי אחרי כמה שניות.
״נוח לך מחר? היום קבעתי עם חברות״
״בטח אין בעיה תעדכני אותי איפה את רוצה להיפגש״ שלחתי לה. והמשכתי להקשיב למורה.
*
״יואו חשבתי שהיום הזה לא יגמר״ שיר צעקה שיצאנו מהבית ספר. עכשיו 16:10 וזה בין הימים המעצבנים האלה.
״רוצה לבוא אליי?״ שאלתי את שיר. גם ככה משעמם לי וזה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות.
״לא קבעתי עם הילדה מח׳ עוד שעה״ היא אמרה ונאנחה.
״תהני לך״ אמרתי בקול פגוע.
״קופה״ היא אמרה וקפצה לי על הגב ואני צחקתי.
״טוב רדי ישמנה״ אמרתי אחרי כמה דקות שהיא על הגב שלי.
היא ירדה בקפיצה ומספר דקות לאחר מכן היא נתנה לי נשיקה כי בדיוק הגענו לבית שלה. שיר גרה כמה ביניינים לידי.
נכנסתי הבייתה וזרקתי את התיק על הרצפה. נכנסתי למטבח וראיתי על הגז סיר עם פסטה שמנת פטריות חיממתי את הסיר על הגז ואכלתי.
‏EDEN BOZAGLO שלח/ה לך הודעה
״בא לך להיפגש היום? הבריזו לי, כולם נפגשים עם הילדים מי״ב״
״סבבה איפה את רוצה?״ שלחתי לה בחזרה. זה לא שיש לי משהו יותר טוב לעשות.
״אצלי בבית?״ היא שלחה והרגשתי קצת לא נעים. היא בכל זאת ילדה בכיתה ח׳ חשבתי שאולי ניפגש באיזה פארק או בקניון. אבל לא נעים לי לייבש אותה.
״אין לי בעיה באיזה שעה?״ שלחתי לה ואחרי כמה שניות היא שלחה לי כתובת ושעה.
סיימתי לאכול ועליתי למקלחת שיצאתי לבשתי ג'ינס רחב עם קרעים , גופיה לבנה ומעל קפוצ׳ון שחור עם כיתוב לבן.
השארתי את השיער פזור ושמתי בושם. לבשתי נעלי אדידס שחור לבן וירדתי למטה. שלחתי לאבא שלי הודעה שהלכתי ויצאתי לכיוון הכתובת שעדן שלחה לי.
אחרי רבע שעה עמדתי מול בית פרטי ענק בכניסה עמדו שתי שומרים עם חליפה שחורה ואוזניה. השער השחור היה סגור ובכניסה לבית היה שביל שבצידו היו פרחים לבנים. הבית היה כל כך יפה.
״כן מי את?״ אחד השומרים שאל אותי שעמדתי ליד הכניסה.
״היא בשבילי״ קול חמוד ועדין קטע אותי מלהתחיל לדבר. השומר פתח לי את הדלת ומולי נגלתה ילדה עם שיער בצבע חום בהיר על גבול הבלונדיני ועיניים כחולות.
השומר סימן לי להיכנס והילדה חייכה אליי. חייכתי אליה בחזרה.
״אני עדן״ היא אמרה בביישנות.
״מאי״ אמרתי והושטתי לה את ידי היא לחצה אותה ברשמיות וצחקה.
״בואי״ היא אמרה ונכנסנו לבית. וואו הסלון היה ענק עם מזנון בצבע לבן , ספה אפורה , שטיח לבן ושולחן זכוכית. מעל המזנון היה טלוויזיה גדולה ודקה שלא נדבר על המטבח שהוא היה פשוט מעלף.
״את רוצה לצאת לבחוץ או לעלות לחדר?״ היא שאלה אותי מוציאה אותי מההלם שבו אני נמצאת.
״מה שאת רוצה״ החזרתי לה בחיוך. כל הסיטואציה הזאת די מוזרה. אני עוד מעט בת 18 נמצאת בבית של ילדה בת 13 וחצי חמש שנים הפרש.
״בואי לחדר״ היא אמרה ועלתה במדרגות שכמובן היו בצבע לבן.
עמדנו מול דלת לבנה שעליה רשום EDEN בכתב מחובר.
היא פתחה את הדלת והייתי בשוק. הקירות היו צבועים בלבן ועליהם מדבקות של פרחים מטפסים בצבע שחור המיטה הייתה בסוף החדר ומעליה היה רשום DREAM ליד המיטה הייתה שידה לבנה ומול השידה היה ארון אפור בהיר.
היו שני פופים בצבע וורוד בהיר על גבול הלבן. וואו ממש אוהבים לבן בבית הזה.
בנות קודם כל אני ממש שמחה שאתן מצביעות אבל אתם יכולות גם להגיב זה ישמח אותי מאוד❤️