אהבה ללא גבולות

פרק 18

נקודת מבט מאי
״רוצה לדבר?״ סער שאל אותי שישבנו על החול רחוק מכולם כשהוא מחבק אותי.
״לא״ אמרתי בשקט ושמתי את הראש שלי על החזה שלו.
הוא ליטף לי את השיער וזה היה הדבר הכי כיף בעולם. יש לנו הרבה קטעים של זוגות אבל אני לא יודעת מה אנחנו.
״מה אנחנו״ שאלתי אותו אחרי כמה דקות של שקט שהוא רק מלטף לי את השיער.
הגיע הזמן שאני אגיד לו כבר מה אני מרגישה. להגיד לו שאני מרגישה אליו משהו ועל החיים ועל המוות כי אין לי עצבים למרוח את זה , אם הוא לא מרגיש כמוני אולי כדאי שנחתוך את זה עכשיו כי אני יודעת שאם הוא לא בקטע שלי ונמשיך להיות ידידים אני אתחיל להתאהב בו וכשהוא יהיה עם נשים אחרות אני אקנא ואתעצבן על כלום.
אני יודעת שאני לוקחת סיכון ויכול להיות שאני אהרוס את הקשר הזה אבל מרגישה שזה לא יכול להמשיך ככה. ברגעים כאלה , כמו עכשיו בא לי לנשק אותו אבל אני יודעת שאני לא יכולה לעשות את זה.
כל הקטע של הדברים שאנחנו עושים כמו של זוגות מבלבל אותי מאוד ואני לא יודעת כבר מה להתחיל לחשוב , אם הוא בקטע שלי או לא.
הוא נאנח והבין שעכשיו אנחנו נצטרך לדבר על זה.

נקודת מבט סער
״מה אנחנו?״ היא שאלה אחרי כמה דקות של שקט שאנחנו מחובקים.
אני לא יודע מה אנחנו , אני חושב שידידים אבל זה לא בדיוק מרגיש ככה , או נראה.
רועי ועידן אמרו לי שתפסתי לי אחלה בחורה , ילדה טובה , נראת טוב , מצחיקה וחכמה אבל הם לא יודעים שאנחנו בכלל לא זוג. עם אוראל דיברתי והסברתי לו לפני שהיא רק ידידה לעומת זאת לעידן ורועי הרגשתי טבעי ולא הרגשתי צורך להסביר.
נאנחתי , היא רוצה תשובות , היא רוצה תשובות ממני , הבעיה היא שאני גם מחפש תשובות ולא יודע איפה למצוא אותם.
״אני לא יודע״ אמרתי בכנות , אני באמת לא יודע.
היא נאנחה וקמה ממני.
״לאן את הולכת?״ שאלתי אותה בקול עמוק ואחזתי לה ביד כדי שהיא לא תלך.
״אני צריכה לחשוב״ היא אמרה בקול מבולבל. היא מחפשת את אותם תשובות כמוני ולא יודעת איפה למצוא אותם , שמעי סיפור מצחיק , אני גם לא יודע איפה מוצאים אותם.
״אל תלכי , תישארי״ ביקשתי ממנה . לא רציתי שהיא תלך כיף לי איתה.
״סער באמת הזה אני צריכה לחשוב״ היא אמרה בקול מתחנן ואני נאנחתי ברי אני לא יכול להשאיר אותה כאן בכוח נכון?
קמתי מהחול וניקיתי את המכנס שלי שהתלכלך מהחול והתקדמתי אלייה.
חיבקתי אותה ולעומת כל הפעמים הקודמות היא לא החזירה לי חיבוק.
נתתי לה נשיקה על הראש והיא הלכה מתקדמת לרחבת הריקודים.
מאי מאי מאי מה אני יעשה איתך?

נקודת מבט מאי
הלכתי ממנו מתקדמת לרחבת הריקודים מחפשת אחד מהחברים שלי , זהו כבר נימאס לי להיות לבד , נמאס לי כל הזמן לחשוב , נמאס לי לכעוס על כולם , נמאס לי לריב עם כולם!
באתי לפה כדי להנות ביחד
עם החברים שלי ביום הולדת שלי.
אני לא מתכוונת עכשיו לכעוס עליהם ולהתעצבן כי הם בסך הכל רוצים בטובתי.
ראיתי את בר והתקדמתי אלייה , רקדתי איתה והצטלמנו מלא לסנאפצ׳אט , עשינו סירטונים מוזרים ורקדנו כמו ילדים בלי חברים. היה כיף ונהנתי איתה , רק רקדני ועשינו שטויות , בלי לחשוב , בקיצור עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות כבר ממזמן , השתחררתי.
אחרי עוד שעה של ריקודים נפגשנו כולם שתינו משהו והלכנו למסעדה.
״מאי רציתי לבקש סליחה״ אופק אמר שישבנו במסעדה.
״הכל בסדר אני סתם הייתי עצבנית כעסתי עליך סתם״ אמרתי לו בחיוך מתנצל. אם יש מישהו בחבורה שאני כועסת עליו הרבה זה אופק , יותר מידי ובשנה האחרונה על שטויות וכלום  ושום דבר.
הוא חייך אליי בחזרה והמלצרית בידיוק הגיעה עם ההזמנות של כולנו.
שיר כמובן הזמינה סלט וקולה דיאט , היא כל הזמן שומרת וזה מעצבן אותי , היא לא אוכלת כמו בן אדם אני יודעת שהיא רוצה צלחת צ'יפס אבל היא לא אוכלת מכמה סיבות בניהן שמאור לא יראה אותה אוכלת , לכו תבינו שטויות של בנות.
היא מכירה את הבן אדם קרוב ל-12 שנה והיא עדיין מתביישת לאכול לידו.
בר הזמינה שניצל וצ׳יפס כמו ברוב הפעמים שיצאנו למסעדות , אופק ומאור הזמינו סטייק וצ׳יפס ואני וליאל הזמנו המבורגר וצ׳יפס.
צחקנו הרבה מהבדיחות השטותיית של ליאל ומהיציאות הממש מפגרות של בר שאלוהים יודע מאיפה היא מביאה אותם.
אחרי חצי שעה חזרנו למלון.
״חמודים יש איזה מסיבה במועדון קרוב לפה זורמים?״שיר שלחה בקבוצה שלנו.
אני בחדר ביחד עם שיר בר ירדה ללובי כי משעמם לה בחדר והבנים בחדר שלהם.
״האמת? שמשעמם לי רצח ומיכל הקטנה לא מעבירה לי את השיעמום ועוד שנייה יהיה פה רצח של מיכל הקטנה שאני כמובן לא קשורה אליו אז כן אני זורמת״ בר שלחה , היא בלובי ובטח יש הופעה של מיכל הקטנה ומי כמוני יודע כמה היא לא סובלת את הדברים האלה.
״שאני אגיד לא למסיבה?״ מאור שלח.
״כנ״ל״ ליאל ואופק שלחו.
״את באה?״ שיר שאלה אותי , האמת שאין לי כוח אבל אני צריכה משהו שיעביר לי את המחשבות מסער אז כנראה שאני באה איתם.
״יש לי ברירה״ שאלתי אותה והיא חייכה אליי בניצחון.
״לא״ היא אמרה בקול מסופק ואני קמתי מהמיטה מעיפה מעליי את השמיכה , מתחילה להתארגן.
לבשתי ג'ינס סקיני כהה וגופיה שחורה ונעל עקב שחורה.
שמתי בושם והעברתי על השיער סירוק כי הוא היה מבולגן.
יצאתי מהאמבטיה שהמסרק בידי ואני מוציאה ממנו את השערות שנשרו לי מהשיער ורואה את שיר ובר לבושות.
אחרי רבע שעה היינו כבר על מוניות בדרך למועדון.
השעה רבע לאחד עשרה , חזרתי לפני עשרים דקות ממסיבה ועכשיו אני בדרך למסיבה אחרת , במשך שעתיים רקדתי וקפצתי כאילו אף פעם לא יצאתי מהבית ועכשיו אני בדרך לעוד מסיבה שבה אני יודעת שיש לי שעה לקרוע את עצמי ולהנות מהיום הזה כמה שיותר כי עוד שעה ורבע היום הולדת שלי נגמרת וזהו נשארת לחכות עוד שנה אתם שואלים את עצמכם איך? אז אני אגיד לכם , הכל בזכות חברים ׳נהדרים׳.
אני כל כך הולכת לישון טוב בלילה.... חשבתי לעצמי ואחרי עשר דקות הגענו.
אחרי חמש דקות שעמדנו בתור נכנסנו למועדון והוא היה מפוצץ! האיזור של הריקודים היה צפוף ובקושי היה מקום לזוז אני בטוחה שיותר מחצי מהאנשים פה שתויים ומחוקים מה שגורם למועדון להיות פי אלף יותר מסריח.
התקדמנו לבר וכל אחד ביקש מה שהוא רוצה מהברמן.
אופק דיבר עם הבברמן משהו כמו דקה ואז נתן לו כיף , הוא בטח מכיר אותו או משהו.
אופק ובר מכירים חצי עולם לכו תדעו מאיפה.
אחרי כמה דקות המשקאות הגיעו וכולם שתו , בר מאור ואופק הזמינו וודקה , ליאל בירה ואני ושיר הזמנו קולה.
היה לי חם אז אספתי את השיער שלי לגולגול מרושל שכל שנייה עמד להתפרק כי שחכתי גומייה.
אותו הברמן שדיבר עם אופק חזר אחרי כמה שניות עם כוס שבתוכה נראה קינוח ועליה עומד נר דולק.
הסתכלתי על כולם וחייכתי אליהם חיוך ענק שלא חשף את שיניי ומיצמצתי בעיניי מספר פעמים כדי להדגיש קסימות , לכו תבינו מה העייפות גורמת לעשות.
״אתם יודעים שאני אוהבת אותכם?״ שאלתי אותם בחיוך שהפעם לא הצלחתי להיתאפק וחשפתי את שיניי.
200 הצבעות
50 תגובות