אהבה ללא גבולות

פרק 13

נקודת מבט מאי
היום יום רביעי , אתמול המורה אמרה שהיום כל השכבה שלנו צובעים את הבית ספר וכולם זרמו.
זה חלק מגיבוש ואני דווקא מאוד שמחתי , אני מאוד אוהבת להתלכלך ואני אוהבת לצבוע אז ככה שצביעת קירות ויום ללא לימודים דווקא הולך.
לבית ספר ממש לא חסר כסף להזמין את שירותיו של אחד מהצבּעים בעולם אבל הם חושבים שזה יגבש את השכבה , וגם ככה אף אחד לא מתנגד.
כולם יודעים ששום גיבוש לא הולך לקרות פה אבל יפה על המאמץ.
לבשתי טייץ שחור וחולצה גדולה של אופק עם המספר 11 והשם ״ביטון״ רשום בשחור מאחורה מעל המספר.
זה החולצה שלו של העונה שלפני שלוש שנים , הוא היה משחק איתה מלא והיא הייתה חולצת המזל שלו , הוא הכניס איתה המון גולים. שהסתיימה העונה הוא הביא לי אותה והיא ענקית עליי!
שמתי אולסטאר שחורות נמוכות שלא אכפת לי שיתלכלכו.
לקחתי את הטלפון שלי מהמטען וירדתי למטה.
״בוקר טוב״ אמרתי בחיוך ונתתי לאבא שלי נשיקה על הלחי.
״מתרגשת פיצית?״ אבא שלי שאל אותי והרים את עיניו מהטלפון שלו.
״או מי גאד נכון שחכתי!״ צעקתי בשמחה.
איך יכולתי לשכוח שמחר יש לי יום הולדת?
הוא צחק וענה לטלפון שצלצל ויצא למרפסת.
״ביי אמא ליאל למטה״ אמרתי לאמא שלי שהייתה במטבח ויצאתי מהבית יורדת במעלית ונכנסת לאוטו של ליאל.
הוא לבש חולצה שחורה חלקה ומכנס קצר של אדידס שחור.
הוא נתן לי חיבוק ונשיקה והתחיל לנסוע לבצפר.
״כיתה י״ב 1 וכיתה י״ב 2 ביחד צובעים את השכבה של כיתות י״ המורה אמרה והתחילה לחלק את כל הכיתות. כיתות י וי״א נמצאים בטיול אז זה לא בעיה לצבוע את הכיתות שלהם.
הכיתות שלי של שיר ליאל ובר צובעות ביחד את האולם ספורט ומאור ואופק פשוט הצטרפו אלינו.
נקודת מבט סער
עדן הקופה הזאת העירה אותי מוקדם ואמרה לי להביא לה את הספר של אנגלית.
השעה עכשיו 11:23 והשיעור הבא שלה מתחיל ב-11:50. נכנסתי לבית ספר שבידי ספר כחול ועבה.
נכנסתי למזכירות ושאלתי את המזכירה איפה זה ח׳7 היא הדריכה ואמרה לי שהדרך היותר קצרה היא דרך האולם ספורט.
התקדמתי לכיוון האולם ספורט פותח את הדלתות הכבדות ורואה המון ילדים עם דליים מלאי צבע לבן.
חלק מהילדים יותר נכון הבנים צבעו והבנות עמדו וחלקן ישבו והסתכלו על הבנים.
כל אחת פה נראת יותר מושפלת מהשנייה , רוב הבנות לובשות ג'ינס ״דפוק אותי״ וחולצת בטן שחלק מהבנות קושרות אותה אותה עם גומיה , ולעומת זאת יש בנות שלובשות טייץ קצר שנראה כמו בוקסר וגם חולצת בטן שלא משאירה הרבה מקום לדימיון.
זה כל כך מגעיל , חסר לאישה שלי אם היא תתלבש ככה , כל הבנות פה נראות כאילו הם חזרו עכשיו מאיזה מועדון חשפנות בתור הרקדניות וזה דוחה !
התקדמתי לתוך האולם שכמה בנות עושות לי עיניים וחלק אחר מבליטות את החזה שלהן.
אם זה לא היה בית ספר ועדן לא הייתה צריכה את הספר הייתי עושה פה כמה בנות. היו כמה כוסיות אני לא אשקר.
המשכתי להתקדם לסוף האולם ואז ראיתי בצד שלוש בנים ושלוש בנות , הבנות היו לובשות כמו שצריך וסוף סוף מצאתי צדיק בסדום.
בנים צבעו את הקיר בלבן וכמובן השפריצו קצת צבע על הבנות.
שתי הבנות היותר גבוהות צבעו ביחד עם הבנים והנמוכה יותר לקחה מברשת קטנה וצבעה את אחד הבנים. הוא התחיל לרדוף אחריה והיא ברחה.
המשכתי ללכת ושנייה לפני שהגעתי לסוף האולם אני מרגיש ידיים קטנות מחבקות לי את הבטן.
הסתובבתי אחורה וראיתי את מאי.
היא חייכה אלי חיוך גדול מחא שיניים ואני חייכתי אליה חיוך קטן.
״תציל אותי״ היא אמרה והתחבאה מאחורי. הסתובבתי וראיתי ילד גבוה עם עיניים ירוקות כהות מתקרב אלינו עם מכחול שמלא צבע מטפטף ממנו.
״דייי אופק לא״ שמעתי את מאי צועקת מאחורי והבנתי שזה אופק , כמה היא מדברת עליו שאלוהים יעזור.
אופק עקף אותי ומרח על מאי את הצבע לאורך כל הלחי. רק עכשיו שמתי לה שכולה מלוכלכת מצבע.
אופק הלך ומאי צחקה.
״טוב אני צריכה לעוף ביי סער״ היא אמרה והתקדמה אליי כדי לתת לי חיבוק אבל במקום זה הרגשתי משהו קר על הלחי שלי והבנתי שהיא מרחה עליי צבע עם אותו מכחול שאופק מרח עלייה. מתי הוא הספיק להביא לה אותו?
היא צחקה ואני ניסיתי לנקות את הלחי שלי. אחרי כמה ניסיונות כושלים מאי עלתה על קצות האצבעות וניקתה לי את הלחי. היא הסתכלה עליי עם העיניים הגדולות האלה שלה ופה הבנתי שאף אחד אבל אף אחד לא יגע בה!
לא משנה כמה אני אנסה להתכחש לעצמי זה לא יעזור , יש לי משהו אליה , התמימות והילדותיות שלה פשוט הורגים אותי.
אני לא אוהב אותה , אני פשוט לא רוצה שמישהו אחר יגע בה , ובדרך כלל מה שאני רוצה אני מקבל.
״חמור אל תשכח היום בתשע״ היא אמרה בחיוך גדול ואני הנהנתי. היא עלתה שוב על קצות האצבעות ואני התכופפתי קצת והיא נתנה לי נשיקה בלחי.
היא הביאה לי חיבוק ועטפתי את הבטן הקטנה שלה עם הידיים שלי.
״ביי מגודל״ היא אמרה והתקדמה לכיוון החברים שלה.
המשכתי ללכת לכיוון הכיתה של עדן כדי להביא לה את הספר.