אהבה ללא גבולות

פרק 32

עבר שבוע מאז הריב שלי עם סער. הסברתי לעדן מה קרה והיא אמרה שזאת אי הבנה ושאף אחד לא הבין את הצד השני. אולי היא צודקת אבל בזמן האחרון אני וסער רבנו יותר מידי.
אני שוכבת במיטה עם גלידה מכוסה בפוך הרך ורואה טלוויזיה.
הרבה הודעות קופצות על מסך הטלפון שלי ואת כולם אני מסננת , אין לי כוח לקרוא את כל ההודעות.
כל השבוע סער בילה במועדונים לפי התמונות באינסטגרם והסרטונים בסנאפצאט אני יכולה להגיד בוודאות שהוא נהנה ולא יושב בבית כמוני ומתמרמר על החיים שלו.
ריפרפתי על כל ההודעות והעדכונים שהיו על המסך שלי ואז ראיתי שסער העלה תמונה.
'SaharBuzaglo just posted a photo'
נכנסתי לאינסטגרם נכנסת לדף של סער בודקת איזה תמונה הוא העלה.

׳אהבה שלי׳ הוא רשם והרגשתי איך הלב שלי מתפרק לחתיכות רוב התגובות היו מזל טוב , איזה זוג יפה , אתה ומאי נפרדתם? ועוד כל מיני תגובות ששברו לי את הלב עוד.
למרות שהשעה הייתה שתיים וחצי בלילה שלחתי לו הודעה.
׳אנחנו צריכים לדבר , מצידי עכשיו תבוא כמה שיותר מהר׳ שלחתי לו ומיד התנתקתי.
הדמעות ירדו כמו נהר ולא היה אכפת לי מכלום עכשיו חוץ מהגבר שאני אוהבת שכנראה לא אוהב אותי בכלל.
׳שתי דקות אצלך , קרה משהו?׳ הוא שלח אחרי משהו כמו חמש דקות.
׳פשוט תבוא׳ שלחתי והתנתקתי.
התכסתי בשמיכה ככה שרק הראש שלי היה מחוץ לשמיכה.

נקודת מבט סער
ברגע שמאי שלחה לי את ההודעה נלחצתי ויצאתי מהר מהמועדון שהייתי בו וישר נסעתי לבית שלה.
פתחתי את הדלת במפתח הכחול שיש לי בצרור ונכנסתי לבית בשקט כדי לא להעיר את ההורים שלה.
נכנסתי לחדר שלה וראיתי אותה מכוסה בשמיכה וראו רק את הפנים שלה שהיו אדומות מבכי.
״מה קרה?״ שאלתי אותה בדאגה והתיישבתי מהר על המיטה שלה.
היא שתקה ואני חיבקתי אותה חזק מסניף את הריח שלה שכבר לא הרחתי קרוב לשבוע ימים.
״אנחנו עדיין ביחד?״ היא שאלה בקול חנוק מדמעות.
״כן״ אמרתי בהחלטיות , אין סיכוי שאני אתן לגבר אחר להיות איתה.
״אז למה זה צריך להיות מפורסם באינסטגרם״ היא צעקה והדמעות ירדו מעיניה כמו ברז.
היא סובבה אליי את התמונה וראיתי תמונה שלי עם גל , ידידה שהכרתי השבוע בזמן שהייתי במועדון.
״עוד פעם הקטע הזה של האינסטגרם?״ שאלתי בקול מיואש.
״ראית את התגובות חושבים שנפרדו , וחוץ מזה למה נראה לך שאנחנו לא מדברים שבוע ואתה כל היום מסתובב במועדונים ומבלה עם בחורות במקום לשלוח לי הודעה״ היא אמרה בכעס.
״את יודעת גם אני כועס לא רק את״ אמרתי.
״על מה אתה כועס אני זאת שכל היום עם בחורים במועדונים?״ היא שאלה מנסה להבין אותי.
עצמתי את עיניי , למה אני באמת כועס?
״אני לא יודע״ אמרתי , אולי אני כועס על עצמי? על זה שאני לא מספיק דואג לה ? או שאני לא אומר לה שאני אוהב אותה? אה או אולי העובדה שאנחנו בקושי מדברים.
אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי , זוגיות אף פעם לא היה הצד החזק שלי במיוחד שלא זיינתי אף אחת קרוב לארבעה חודשיים מה שמקשה על העיניין , בכל זאת אני גבר.
״אני רוצה להיפרד״ היא אמרה בשקט והרגשתי איך הלב שלי יוצא מהמקום.
להיפרד?
״בבקשה סער תכבד את הבקשה שלי ואל תעיק עליי״ היא אמרה בקול חנוק מדמעות.
״אם זה מה שאת רוצה״ אמרתי בקול קר. היא אשכרה ניפרדה ממני.
״אפשר לפחות חיבוק?״ היא שאלה בקול רועד מבכי.
אני לא יכול לעמוד מול הפנים היפות האלה .
אני חלש מולה היא משגעת אותי ואם בחורה אחרת הייתה מבקשת ממני חיבוק שנייה אחרי שהיא נפרדה ממני סביר להניח שהייתי צוחק לה בפנים אבל זאת לא בחורה אחרת , זאת מאי אז כן אני אתן לה חיבוק.
פתחתי את הידיים שלי והיא נכנסה אליהן , היא כל כך קטנה ואני כל כך מאוהב בה.
״אולי בכל זאת ננסה עוד פעם״ שאלתי בקול רך .
״סער אתה פגעת בי יותר מידי , כנראה שאתה לא בנוי לקשר וזה בסדר אני מכבדת אותך אבל פשוט תעזוב אותי בסדר? תעזוב אותי ותחזור להיות הסער שהיית לפני שהכרת אותי , תחזור לזיין בנות על ימין ועל שמאל כי זה מה שאתה עושה הכי טוב , אני באמת אוהבת אותך כבר הבנתי שזה לא הדדי הכל בסדר״ היא אמרה וניגנתי לה את הדמעות.
״אבל עכשיו אני לא רוצה להיות איתך אני לא רוצה זוגיות , לא רוצה אהבה , לא רוצה כאבי לב מיותרים , לא רוצה פשוט לא רוצה״ היא הוסיפה בבכי.
חיבקתי אותה והיא הניחה את הראש שלה על החזה שלי.
הרמתי את ראשה והסתכלתי בפנים שלה , העיניים והאף שלה היו אדומים מבכי השפתיים שלה היום אדומות ונפוחות מרוב הפעמים שהיא נשכה אותם ועל לחייה האדמדמות היו שבילים דמעות , חלקם יבשים וחלקם רטובים ובכל זאת היא הייתה האישה הכי יפה בעולם.
״את האישה הכי יפה בעולם תזכרי את זה , שאף אחד לא יוריד לך הביטחון העצמי , אני מכבד אותך ובגלל זה אנחנו נפרדים , לא בגלל משהו אחר! שלא תחשבי שאני לא אוהב אותך אני פשוט נותן לך זמן לחשוב לבד״ אמרתי מנשק את אפה הקטן.
״אם את צריכה משהו אני פה ואם משהו מפריעה לך את באה ואומרת לי , את חשובה לי יותר מכל בן אדם אחר ואין שום סיכוי שאני יעשה משהו בכוונה כדי לפגוע בך״ אמרתי וליטפתי את לחייה.
״אני אוהב אותך יותר מידי בשביל לפגוע בך״ הוספתי והיא הופתעה שאמרתי לה שאני אוהב אותה , מה לעשות שאני אוהב אותה?
״תבטיח לי שנישאר ידידים״ היא אמרה בכאב. להיות ידיד שלה ולראות איך היא מדברת עם בנים אחרים שהם לא אני , לשבת ולצחוק איתה בלי לנשק אותה לא נראה לי. אבל מצד שני להיות לידה אבל לא יהיה לי שום זכות להתערב בחייה האישיים , לא לדעת מי האמיץ שיזמין אותה לצאת איתו או לחשוש שמישהו אחר ישב ויצחק איתה כמוני? ממש לא אין סיכוי שאני אתרחק ממנה.
״מבטיח״ אמרתי ונישקתי אותה נשיקה קצרה על השפתיים.
היא חיבקה אותי במשך כמה דקות שלמות.
קשה לי לשמוע אותה אומרת שאני פוגע בה , אני הבן אדם שהכי אוהב אותה בעולם אבל אם אני פוגע בה אולי באמת כדאי שניפרד.
קמתי מהמיטה מביט באישה שלי בוכה. ניגבתי בפעם האחרונה את דמעותיה והנחתי נשיקה קטנה על שפתיה.
״ביי יפה שלי״ מילמלתי שהייתי ליד הדלת , פתחתי אותה ויצאתי מחדרה ואז מביתה כמובן בשקט דואג לנעול אחריי.